עוד המצאה של ממשלת נתניהו: שירות מדינה ללא נציב
ממלא מקום נציב שירות המדינה, רואי כחלון, סיים את הקדנציה שלו בסוף השבוע אחרי 3 חודשים בגלל המגבלה שהטיל עליו בג"ץ - ולממשלה אין נציב וגם לא מ"מ נציב. בכירים בנציבות: "כבר 3 חודשים אנחנו מנוטרלים. כחלון לא יכול היה להתעסק כמעט בשום דבר בגלל ניגודי העניינים שלו"
החל מהיום, ממשלת ישראל פועלת לראשונה ללא נציב שירות המדינה. זאת, אחרי שממלא מקום הנציב, רואי כחלון, סיים את כהונתו בת השלושה חודשים כממלא מקום הנציב.
כהונתו של כחלון אופיינה בחוסר יציבות ואי וודאות עצומה בנציבות כאשר גורמים בכירים בנציבות טוענים כי הלכה למעשה "כבר שלושה חודשים שהנציבות מנוטרלת".
הכהונה, שמטבע הדברים הגיעה להכרעת בג"ץ על רקע העובדה כי היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לה, הוגבלה בראש ובראשונה מבחינת אורך הזמן: נזכיר כי בג"ץ קבע שכחלון יוכל לכהן כממלא מקום למשך 3 חודשים בלבד ולא יום יותר, שהוא לא יוכל להתמנות כנציב קבוע, כי כהונתו לא תוארך בשום פנים ואופן ואף שזמן כהונתו כנציב לא ייספר לו כ"ניסיון ניהולי".
השופטים (סולברג, מינץ, ברק-ארז) קבעו אז כי ניסיונו של הניהולי של כחלון כמו גם בקיאותו והיכרותו עם תחומי הפעילות המגוונים של הנציבות "מעוררים שאלות". ועל כן, "ייתכן קושי". השופטת ברק ארז הוסיפה חוות דעת משלה ובה ביקשה לציין כי לדעתה, המצב מצריך הוצאת צו על תנאי (ביטול המינוי בפועל), אך לנוכח הנסיבות היא מקבלת את ההחלטה שקוצבת לכהונה 3 חודשים בלבד ואפילו אם "לא ימונה נציב שירות מדינה קבוע בתום תקופה זו".
הקדנציה של כחלון הוגבלה גם מבחינת תחומי הפעילות על ידי היועצת המשפטית לממשלה, על רקע מספר ניגודי עניינים של כחלון וטענתה כי אין לו את הכישורים הדרושים לתפקיד. בייעוץ המשפטי החליטו כי כחלון אינו רשאי לטפל בסוגיות הקשורות למדיניות ארוכת טווח הקשורה לניהול כוח אדם בממשלה.
למרות שכחלון ניסה כמה וכמה פעמים לעקוף את החלטת היועצת בהרב-מיארה, היועצת המשפטית של הנציבות עידית ביטמן, עמדה על המשמר ולא היססה להתעמת חזיתית עם כחלון. גם המשנה ליועמ"ש, גיל לימון, התקוטט לא פעם עם כחלון כאשר ביקש לחרוג מהמגבלות שהוטלו עליו.
אם לא די בכך, באמצע הקדנציה "הקצרה" של כחלון התגלה חשד כי הוא הגיש תקציר כוזב בעבר (על תפקידו כממונה על הפשיעה במגזר הערבי במשרד ראש הממשלה) שבגינו גם נחקר באזהרה - דבר שהגביל אותו עוד יותר. למעשה כחלון היה מנוע מלטפל בכל עניין המשמעת, גם בנושאים הקשורים למשרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים.
יתרה מכך, על רקע כל המגבלות שהוטלו עליו והעננה הפלילית שאפפה אותו, החליט יו''ר הוועדה למינויים בכירים - נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט בדימוס אשר גרוניס – לאסור על כחלון להצטרף לוועדה המינויים המאשרת את 8 התפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה, לרבות הרמטכ"ל. נזכיר כי לפי החוק, הנציב הוא חבר קבע בוועדה. למעשה, גרוניס אסר על כחלון להשתתף בוועדה שאישרה את מועמדותו של אייל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל.
המצב חסר התקדים הזה הפך לעוד יותר הזוי, כאשר הוחלט למנות את עדן בר-טל, מנכ"ל משרד החוץ, כממלא מקום של (ממלא המקום) כחלון. ברטל אמור היה לטפל בכל הסוגיות שבהן נאסר על כחלון לפעול - בעיקר בכל הנוגע למשמעת ומינויים - אך הלכה למעשה התערב רק פעמיים כדי לאשר מינויים שנתניהו היה חפץ בעיקרם: את מינויה של דרורית שטיינמץ, מקורבת למשפחת נתניהו והאחראית על התקציבים ה"רגישים יותר" (שיפוצים, הוצאות וכו') כמנכ"לית משרד ראש הממשלה, וגם את מינויה של שיר רבינוביץ' כסמנכ״לית פנים תכנון ופיתוח במשרד רה"מ.
מכל מקום, לאחר שהסתיימה הקדנציה של ממלא המקום כחלון - פקע גם מילוי המקום של ממלא המקום בר-טל.
וכך, בפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל אין נציב שירות מדינה וגם לא ממלא מקום נציב. נזכיר כי אהוד (אודי) פראוור –סמנכ"ל בכיר במשרד ראש הממשלה, כיהן פעמיים כממלא מקום נציב שירות המדינה: הכהונה הראשונה החלה ב-27 באוקטובר 2010, כאשר נתניהו מינה אותו לממלא מקום עד למינוי נציב קבוע, והכהונה השנייה החלה ביוני 2017, לאחר פרישתו של הנציב משה דיין. פראוור מונה שוב לממלא מקום, וכהונתו הוארכה מספר פעמים עד לספטמבר 2018, כאשר דניאל הרשקוביץ מונה לנציב הקבוע. אבל לא היה מצב שבו לא היה נציב או ממלא מקום כלל.
נזכיר כי נתניהו ניסה לפני כשבועיים לקבע שוב את מינויו של כחלון למרות ההכרעה הברורה של בג"ץ. אז, טען באמצעות עורך דין פרטי כי הוא מפרש את הכרעת בג"ץ שקבעב כי כחלון יוכל לכהן כמ"מ הנציב למשך 3 חודשים כזמן "המינימלי" –ולא כזמן ה"מקסימלי" לכונה זו. שופטי בג"ץ הבהירו את עמדתם במשפט אחד שחתם את האירוע: כחלון חייב לעזוב את הנציבות עד ה-4 באפריל.
