פרשנות
העיניים הגדולות של החרדים מפילות אותם שוב
החזירות של המפלגות החרדיות מביאה לרפורמות דרמטיות בחינוך: רשתות החינוך החרדיות עוברות לראשונה בהיסטוריה לתקצוב מסודר ומפוקח, אחרי שהתעקשו על תוספת של 600 מיליון שקל גם בזמן מלחמה. הדרישות המופקעות הובילו לעתירות בג"ץ ולסיום עידן האנרכיה התקציבית ברשתות המפלגתיות
רפורמות חשובות ומרחיקות לכת קורות בשנה וחצי האחרונות בחינוך החרדי ובייחוד ברשתות החינוך החרדיות המפלגתיות, החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. משרד החינוך החל לפקח על כמות לימודי הליבה במוסדות החרדיים, שלראשונה מאפשרים למפקחים להיכנס לכיתות.
החשב הכללי יהלי רוטנברג הוציא את חשבת הרשתות, ששימשה בפועל עלה תאנה לאי־הסדרים בהן, ומקים מערך פיקוח חיצוני. ביום שני השבוע הודיעה סגנית הממונה על התקציבים יעל לינדנברג למשרד החינוך כי תם העידן שהרשתות מתוקצבות לפי ההוצאות שלהן, כלומר לפי דרישה בדיעבד, ומספטמבר הן יתוקצבו לפי מבחנים קבועים מראש.
כל זה לא היה קורה לולא העיניים הגדולות של המפלגות החרדיות. פעמיים הן המיטו על עצמן את האסון הזה. פעם אחת כשדרשו לפני אישור התקציב במאי 2023 תוספת של יותר ממיליארד שקל לשנה לתוספות שכר למורים החרדים, שהוצגו כהנהגת רפורמת אופק חדש בחינוך החרדי. זאת אף שרפורמת אופק חדש היא הסכם קיבוצי למורים בחינוך הממלכתי שלחרדים אין כל קשר אליו.
פעם שנייה היתה כשסירבו לוותר על התוספת השערורייתית גם לאחר שפרצה המלחמה ועמדו על כך שלפחות המורים ברשתות המפלגתיות יקבלו את התוספת בהיקף של 600 מיליון שקל לשנה. בלי החזירות הזו סביר להניח שכל החקירות, הבדיקות, תהליכי השינוי שקורים במיטה החולה שקרויה החינוך החרדי כלל לא היו קורים, ואי־הסדרים היו ממשיכים כסדרם.
בריאיון החשיפה שלו לתקשורת הכללית, שנתן למוסף כלכליסט, אמר יו"ר אגודת ישראל ח"כ יצחק גולדקנופף: "אנחנו נהיה אזרחי ישראל היקרים". את השאיפה הזו בדיוק התעקשו החרדים לממש גם לאחר שפרצה המלחמה, תוך אטימות מוחלטת לשינוי הדרמטי בדעת הקהל הכללית. זה עלה להם בשתי עתירות לבג"ץ. עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון עתרה נגד הנהגת רפורמת אופק חדש ברשתות בהיקף של 600 מיליון שקל בשנה בלי שהן יעמדו בכל תנאי הרפורמה וביחוד בדרישות לימודי הליבה. יזם האנרגיה הסולארית והאקטיביסט החברתי ישראל קרויזר מבקש מינוי מנהל ממונה לחינוך העצמאי על רקע אי־הסדרים הקשים בארגון.
אחת העובדות שנחשפה בעקבות העתירות היתה שאיש אינו יודע בעצם כמה כסף מגיע לרשתות וכי התשלום להן נעשה בפועל על פי דרישה שהן מגישות המבוססת על ההוצאות שלהן בפועל. ככל הידוע, אין שום גוף נוסף בישראל שזכה לתקצוב בצורה כזו ומדובר באנרכיה תקציבית.
באוגוסט 2024 הודיעו החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג והממונה על התקציבים יוגב גרדוס על רפורמות בתקצוב הרשתות. רוטנברג הודיע על הוצאת חשבת האוצר מהרשתות והקמת מנגנון פיקוח חיצוני עליהן. גרדוס הודיע על העברת הרשתות לתקצוב נורמטיבי על פי מבחנים קבועים במקום המצב הנוכחי, שבו משלמים להן לפי ההוצאות בפועל. בפועל התהליך נמשך שנה.
לינדנברג הודיעה אתמול למנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני כי "הושלם גיבוש מודל התקצוב הנורמטיבי על ידי גורמי המקצוע במשרדי החינוך והאוצר. על המשרד לפעול ליישום מיידי עד ליום 1 בספטמבר 2025".
היבט נוסף של המעבר לתקצוב מסודר היא שהרשתות לא יוכלו יותר לקבל כספים קואליציוניים. זאת משום שהן מקבלות על פי חוק תקצוב שווה לממלכתי ומשמעות קבלת כספים קואליציוניים היא שיקבלו יותר.
מסורת ארוכה יש לממסד החרדי של חזירות שמתנקמת בו. סמל של התופעה הזו הוא חוק הלפרט שהגדיל בשנת 2000 את קצבאות הילדים לילד החמישי ומעלה (כלומר בעיקר לילדים חרדים) לפי 5 מהקצבה לילד הראשון והשני. הזעם על החוק הזה העניק לשר האוצר דאז בנימין נתניהו תמיכה ציבורית כשקיצץ את קצבאות הילדים דרמטית ב־2003. עוד דוגמה היא שהחרדים הם שהכשילו את חוק ההשתמטות של ממשלת השינוי ב־2022, אותו חוק שהיום החרדים עורגים אליו.
מאחורי הטעות הסדרתית הזאת בשיקול הדעת עומד שיכרון כוח גדול. כבר עשורים החרדים רגילים שכל מה שהם דורשים משני צדדי המערכת הפוליטית - הם יקבלו. בדרך כלל הם צודקים. עובדה, מי שניסתה להעביר חוק השתמטות ב־2022 היתה הממשלה של בנט ולפיד, שהחרדים כינו "ממשלת השמד". שר החינוך הנוכחי יואב קיש עשה כל מאמץ להמשיך בהזרמות כספים לרשתות החינוך החרדיות המפלגתיות בלי שיתחייבו לממש את חובתן ללימודי ליבה מלאים.
לא בטוח שבית המשפט והיועצת המשפטית לממשלה היו כל כך נלהבים לסייע בהשלטת סדר ברשתות החינוך החרדיות לולא האווירה הכללית נגד האוטונומיה החרדית, שמתנהגת כמדינה נפרדת שאינה במלחמה. ובכל זאת לכולנו יש לקח ללמוד - אפשר למגר רעות חולות שהתרגלנו שנים לחיות איתן כאילו הן חוקי טבע. במקרה זה מדובר באי־הסדרים בחינוך החרדי והצפצוף על לימודי הליבה. לחרדים מומלץ לשקול קצת יותר צניעות בדרישות.
