האם רשאי חבר אגודה לעיין במסמכי אגודה שיתופית?
התשובה הקצרה היא כן, אך לא בכל מסמך, ולא בכל מצב
מושב ניהל מו"מ עם יזם סולארי להקמת מתקן אגרו-וולטאי. אחד מחברי האגודה ביקש טרם סגירת העסקה לעיין בטיוטת ההסכם המתהווה. החבר טען כי הקרקע שייכת לכלל החברים, ולכן קיימת לו זכות מלאה לראות כל מסמך הנוגע למקרקעי האגודה. הנהלת האגודה סירבה וטענה כי היא מקיימת משא ומתן רגיש שטרם הסתיים, וחשיפת פרטיו עלולה לפגוע בכושר המיקוח של האגודה ובתוצאה הכלכלית עבור כלל החברים.
סיטואציות כאלה, הממחישות את המתח המובנה שבין זכות החבר לדעת, לבין חובת האגודה לנהל את ענייניה בזהירות ובאחריות לטובת הכלל, מתרחשות לא פעם במושבים, קיבוצים ואגודות שיתופיות אחרות ברחבי הארץ.
לחבר אגודה יש זכות לשקיפות בסיסית
חבר אגודה שיתופית אינו "אורח", אלא אחד מבעלי הזכויות בה. בהמשך לכך, הוראות הדין משרטטות מסגרת ברורה של שקיפות בסיסית. כך למשל, תקנה 4 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות) מאפשרת לכל אדם (ולא רק לחבר אגודה) לעיין במשרדי רשם האגודות השיתופיות בפנקס הרישום של האגודה, תעודת הרישום, פנקס השעבודים, צווים של הרשם וכל מסמך אחר בהסכמת הרשם.
תקנה 37 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) קובעת כי לכל חבר אגודה יש זכות לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועד ויתר רשויות האגודה. סעיף 19 לפקודת האגודות השיתופיות מחייב אגודה שיתופית להחזיק אצלה עותק מהתקנון שלה ולאפשר עיון בו.
במילים אחרות, המחוקק קבע מסמכים מסוימים המשקפים את זהות האגודה, את כללי פעולתה ואת אופן קבלת ההחלטות בה ככאלה המצויים בליבת השקיפות. במסגרת זו, נקבעה הפרדה מדורגת בין מסמכים הניתנים לעיון כלפי כל אדם, מסמכים הניתנים לעיון כלפי חברי האגודה בלבד ומסמכים הניתנים לעיון תוך קבלת אישור הרשם בלבד.
אין די ברצון להגיע לחקר האמת
העובדה שהמחוקק עיגן זכות עיון במסמכים מסוימים אינה מלמדת בהכרח שכל מסמך הנוגע לאגודה פתוח לעיון אוטומטי לחברים. שקיפות באגודה שיתופית אינה שקיפות מוחלטת, אלא שקיפות אחראית. לעניין זה כבר נקבע על ידי רשם האגודות השיתופיות כי מתן זכות עיון גורפת ללא הבחנה עלולה לפגוע באגודה או בחברים יחידים ובצדדי ג'. במקרה אחר, דחה בית הדין לעבודה בקשה לעיון במסמכי אגודה שיתופית בציינו כי לא ניתן לבסס את הבקשה רק על "רצון לרדת לחקר האמת". לדבריו, זכות עיון במסמכי אגודה צריכה לנבוע ממקור נורמטיבי כלשהו או לקום בנסיבות חריגות וספציפיות שמצדיקות זאת.
המשמעות המעשית היא שיש להבחין בין מסמכים מוסדיים ורשמיים, אשר הזכות לעיין בהם מעוגנת בדין, לבין מסמכים תפעוליים, עסקיים או רגישים, שלגביהם נדרש איזון נוסף בין שקיפות לבין אינטרסים אחרים של האגודה ושל חבריה.
איך מתבצע האיזון?
אין נוסחה קבועה לאיזון, אלא כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. הפסיקה והחלטות רשם האגודות השיתופיות מצביעות על מספר פרמטרים מרכזיים שנשקלים בכל מקרה לגופו:
1. טיב המסמך המבוקש- ככל שמדובר במסמך רשמי וסופי, למשל החלטה שהתקבלה או דוח כספי מאושר, הנטייה לאפשר עיון תגבר. לעומת זאת, כאשר מדובר בטיוטה, בהתכתבות פנימית או במסמך אסטרטגי, יגבר המשקל של שיקולי סודיות וניהול תקין.
2. שלב ההליך- חשיפת מידע לאחר סיום עסקה שונה מחשיפתו בעיצומו של מו"מ רגיש.
3. פגיעה אפשרית באינטרס הכלכלי של האגודה- אם קיים חשש ממשי כי גילוי המסמך יפגע בכושר המיקוח של האגודה, יחשוף סודות מסחריים או יסב נזק כלכלי לחברים כולם, מדובר בשיקול כבד משקל נגד העיון.
4. זכויותיהם של צדדים שלישיים וחברים אחרים- אגודות מתקשרות עם יזמים, ספקים וגופים חיצוניים, ולעיתים הן מחויבות לשמור על סודיות חוזית. בנוסף, יש לשקול את פרטיותם של חברים אחרים כאשר המסמך כולל מידע אישי או כלכלי רגיש.
5. תום הלב והקשר- גם למניעי הבקשה יש משמעות. בקשה ממוקדת שנועדה לאפשר לחבר להשתתף בצורה מושכלת באסיפה הכללית תיתפס אחרת מבקשה גורפת במסגרת סכסוך פנימי.
מניסיוני הרב בליווי מושבים, קיבוצים ואגודות שיתופיות ובייצוגן, האיזון לרוב אינו של "כן" או "לא", אלא מתבטא בפתרונות ביניים כגון עיון חלקי, השחרת פרטים רגישים, עיון במשרדי האגודה בלבד, או דחיית העיון למועד מאוחר יותר (למשל לאחר השלמת העסקה).
באחד המקרים, בהתאם להמלצתי, אגודה שיתופית התנתה מתן עותק מן הסכם שנחתם בין האגודה לבין צד ג' בחתימת החבר על כתב סודיות. החבר סירב לחתום על התחייבות לסודיות ועמד על קבלת העתק מלא. משרד רשם האגודות השיתופיות קיבל את עמדת האגודה בהיותה סבירה ומידתית.
שקיפות רבה מדי עלולה להפוך לשיתוק
אין ספק כי שקיפות, במיוחד באגודה שיתופית, היא תנאי בסיסי לאמון ולניהול תקין. עם זאת, שקיפות שאינה מבוקרת עלולה להפוך לשיתוק. כך, חשיפה בלתי מסויגת של טיוטות, מסמכי מו"מ או מידע רגיש עשויה לפגוע בכושר המיקוח של האגודה, להרתיע צדדים שלישיים מלהתקשר עמה ואף להסב נזק כלכלי לחברים עצמם.
מניסיוני, רוב המחלוקות סביב זכות העיון אינן נובעות מרצון להסתיר מידע, אלא מחוסר בהירות באשר לגבולות הזכות והשלכות הגילוי. על כן, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון באגודות שיתופיות.
כך, יעוץ משפטי בשלב מוקדם מאפשר לגבש מדיניות ברורה ומאוזנת של עיון במסמכים או מציאת פתרונות, עוד בטרם המחלוקת מסלימה לכדי הליך בפני רשם האגודות השיתופיות או ערכאות שיפוטיות.
זכרו: היכולת לנהל את המתח בין שקיפות לשיתוק היא שמבדילה בין אגודה מתפקדת לבין זירה של חשדנות וסכסוך.
• המידע המופיע במאמר הוא כללי בלבד. ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• "איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" מתמחה בקיבוצים, מושבים ואנרגיה מתחדשת. עו"ד איילת רייך-מיכאלי משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
• אנו מזמינים אתכם לבקר באתר האינטרנט שלנו: WWW.AYELET-RAICH.CO.IL, ולעקוב אחרינו בפייסבוק: "איילת רייך – משרד עורכי דין נוטריון וגישור".
