פרסום ראשון
לראשונה: המדינה תובעת 1.2 מיליון שקל מקצין שהורשע בעבירות מין בפקודות שלו
אופיר מנחם, מ"פ לשעבר בצה"ל, הורשע בעבירות מין בשתי חיילות ששירתו תחתיו ונידון ל-18 חודשי מאסר; אחת הנפגעות הוכרה כנכת צה"ל לצמיתות, וכעת דורשת המדינה שמנחם ישיב לה את התגמולים ששילמה לה ואת אלה שתשלם בעתיד. בפרקליטות מגדירים את התביעה כתקדימית, ולא שוללים תביעה נוספת בגין הפגיעה בחיילת השנייה
המדינה הגישה בחודש ספטמבר האחרון תביעה בסך כ־1.19 מיליון שקל נגד אופיר מנחם, מפקד פלוגה לשעבר בצה״ל שהורשע בעבירות מין בשתי חיילות ששירתו תחתיו. בתביעה שהוגשה בשם משרד הביטחון לבית משפט השלום בנצרת, מבקשת המדינה לחייב אותו להשיב לקופה הציבורית את התגמולים ששולמו ושצפויה המדינה לשלם לאחת הנפגעות. בפרקליטות מגדירים את התביעה כתקדימית וראשונה מסוגה.
התביעה נוגעת לחיילת, שהוכרה כנכת צה״ל לצמיתות בעקבות הפגיעה בה. המדינה מבקשת לחייב את מנחם לשאת בהשלכות הכלכליות של מעשיו, באמצעות החזר התשלומים שבהם נושאת המדינה בשל הפגיעה.
״מנחם ניצל את יחסי המרות בינו לבין פקודותיו, והפר את חובת האמון אותה הוא חב לפקודותיו ואת אמון הציבור בצבא ההגנה לישראל - וכל זאת כדי לספק את צרכיו המיניים״, נכתב בפתח התביעה. בפרקליטות מדגישים כי מתוקף תפקידו כמפקד חלה על מנחם חובת אמון וזהירות מוגברת כלפי פקודותיו, וכי הוא הפר אותה תוך שימוש לרעה בדרגתו ובסמכויותיו.
רוב הסכום הנתבע משקף את התשלומים הצפויים לנפגעת בעתיד. לפי חוות הדעת האקטוארית שצורפה לתביעה, תשלומי העבר הסתכמו בכ־132 אלף שקל, ובתוספת ריבית והצמדה בכ־137 אלף שקל, נכון לסוף ינואר 2026. לכך נוסף שווי מהוון של 1.05 מיליון שקל בגין תשלומים עתידיים. החישוב כולל קצבאות והטבות שונות, ובהן סיוע בלימודים, ומבוסס על ההנחה ששיעור הנכות והזכאות להטבות לא ישתנו.
מנחם שירת בדרגת סרן כמפקד פלוגה מבצעית בגדוד חילוץ והצלה. ביולי 2024 הורשע לפי הודאתו במסגרת כתב אישום מתוקן בעבירות מין ובהטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות, וכן בהתנהגות שאינה הולמת. מהמסמכים עולה כי שילב פניות מיניות בשיחות שעסקו בשירותן של החיילות, והציב אותן זו מול זו בהתמודדות על תפקיד הרס״פית.
בפברואר 2025 נגזרו על מנחם 22 חודשי מאסר בפועל, הורדה לדרגת טוראי ופיצויים של 8,000 שקל לנפגעת שהוכרה כנכה ושל 30 אלף שקל לנפגעת השנייה. בגזר הדין ציינו השופטים כי הפיצוי בהליך הפלילי אינו מיועד לכסות את מלוא הנזק, והתייחסו למגבלה על גובה הפיצויים שניתן לפסוק בבתי הדין הצבאיים. במאי 2025 קוצר עונש המאסר בערעור ל־18 חודשים. לפי כתב התביעה, מנחם שוחרר בתחילת אוגוסט 2026 לאחר ניכוי שליש.
התביעה האזרחית מבוססת על הממצאים שנקבעו בהליך הפלילי ועל הוראות חוק הנכים, לצד עילות משפטיות נוספות. בפרקליטות מסבירים כי אף שהפגיעה כוונה כלפי הנפגעת, המדינה רשאית להיכנס לנעליה לצורך תביעת ההשבה. מטרת ההליך, לפי המדינה, היא להשיב את הכספים ש״נגרעו וכן ייגרעו מן הקופה הציבורית בשל עוולתו של הנתבע״.
לפי התביעה, קודם להגשתה נשלח למנחם מכתב התראה, אך הוא לא השיב לו. במכתב הוצע לו לקבל ייצוג משפטי לצורך משא ומתן ופריסת החוב לתשלומים. מהמכתב, ומכתב התביעה עולה כי המדינה שומרת לעצמה את הזכות להגיש בעתיד תביעה גם בגין התגמולים לנפגעת השנייה, ככל שתוכר כנכת צה״ל.
התביעה הוגשה באמצעות עורכות הדין פניני"ת נוה, לי־עד לוי גבאי וד״ר אבישג פומרנץ מפרקליטות מחוז צפון האזרחית, ובליווי היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה.
