סגור

שבתון הבחירות: אומת הסטארט-אפ הביומטרית שבויה בהיסטוריה

ביום שלישי תהנה אוכלוסיית השכירים בישראל מיום שבתון נוסף על חשבון המעסיק – תשיעי ב-11 השנים האחרונות. מרבית מדינות ה-OECD התאימו את הסדרי הבחירות ליעדים כלכליים וחברתיים, ומקיימות את הבחירות במהלך סוף השבוע. במיעוט מהמדינות הבחירות נערכות במהלך השבוע, אך זכות ההצבעה מוסדרת באופן שלא פוגע בעבודה, או מזכה בשכר. מנגד, אומת הסטארט אפ מתעקשת לקיים בחירות במתכונת היסטורית, המחייבת התייצבות אישית בקלפי, ללא הנגשה חלופית. למרות שההצבעה קצרה (עד שעתיים), המעסיק מחויב לשאת בתשלום יום חופשה מלא לעובד, או בתשלום שכר כפול לעובדים, ללא התניית הזכאות בהשתתפות העובד בבחירות.
ריבוי מערכות הבחירות לכנסת בעשור האחרון, המצטרף לנזקי השבתת מקומות העבודה במהלך סגרי הקורונה ולפגיעה הכלכלית המתמשכת מאז ארועי ה-7 באוקטובר, מביא את הנטל על המעסיק אל הקצה. קשה למצוא הצדקה כלשהי לשימור הסדר שבתון הבחירות הארכאי, ובפרט לפער בין עלותו הגבוהה לתועלתו. הסיבה ההיסטורית לשבתון הייתה הסרת מכשולים או מחויבויות שיקשו על העובד לקחת חלק בהליך דמוקרטי. אלא שלא קיימת הוכחה לכך שהשבתון אכן מעודד הצבעה. חוקרי מדעי המדינה טוענים, כי סטטיסטית, בכל העולם, מובטלים מצביעים פחות מאנשים עובדים. הנתונים העולמיים מראים כי ישנן מדינות בהן שיעור ההצבעה המתקיימת באמצע השבוע, ללא שבתון, גבוה ממדינות אחרות בהן הבחירות נערכות בסופ"ש. נתוני השפעת השבתון על הבחירות המקומיות בישראל נתונים לפרשנות: מאז ההפרדה בין הליך הבחירות לכנסת והליך הבחירות לשלטון המקומי, צנח שיעור ההצבעה המוניציפלי לכ-58%. לאחר שני עשורים בהם בוטל השבתון, ירד אחוז ההצבעה לכ-50% וב-2018, כאשר הושב השבתון, עלה לכ-60% במישור הארצי, אלא שבערים מסוימות (כגון ירושלים) הוא דווקא ירד.
1 צפייה בגלריה
עו"ד דפנה שמואלביץ
עו"ד דפנה שמואלביץ
עו"ד דפנה שמואלביץ
(צילום: לירן שחר)
במהלך השנים, ארגוני המעסיקים במגזר העסקי פנו לכנסת פעמים רבות בדרישה לבטל את יום השבתון, או לחלופין להטיל את מימון תשלום השכר לעובדים מקופת המדינה, אולם נדחו פעם אחר פעם. במקביל, הוגשו הצעות חוק פרטיות שונות לריכוך הסדר השבתון. אחת מהן כללה תוספת מתבקשת, לפיה הזכאות לתשלום השבתון תותנה בהצגת אישור מוועדת הקלפי על השתתפות העובד בבחירות; הצעה אחרת היתה להתחיל את הליך הבחירות בשעה 13:00 ולסיימו ב- 23:00, כדי לאפשר קיום יום לימודים ומחצית יום עבודה. ההצעות לא התקבלו. במישור האקדמי, נבחנה גם האפשרות לאמץ הסדר של חובת הצבעה הנהוג בחלק מהמדינות בעולם (כמו אוסטרליה ובלגיה), אלא שהמלצת החוקרים הייתה שלא לנקוט בצעד הפוגע בזכויות חוקתיות, אלא לבחור בחלופות שייקלו על מימוש הזכות לבחור, כנהוג בעולם כולו.

ההסדר הישראלי חריג בנוף העולמי

ההסדר החריג הקיים בישראל בולט במיוחד לאור מסמך שהוגש לכנסת ביום 24.5.23 הסוקר את הסדרי השבתון בעולם:
• מתוך 38 המדינות החברות ב-OECD ב-31 מדינות יום הבחירות הוא אומנם יום שבתון, אלא שב-29 מהן הוא נקבע לאחד מימי סוף השבוע (שבת או ראשון), שהם ממילא ימי שבתון.
• ב-7 מדינות בהן יום הבחירות חל באמצע השבוע, קיימים הסדרים שונים: בחלקן (הולנד, קנדה וארה"ב) מחויב המעסיק להקצות לעובד פרק זמן במהלך יום העבודה לצורך הצבעה בקלפי, בכפוף להודעה מראש של העובד, ורק כאשר אורך יום העבודה אינו מאפשר חלופה אחרת, אך לא מחויב בתשלום ההיעדרות. מנגד, באירלנד, בריטניה, דנמרק ונורבגיה אין חקיקה שמחייבת מעסיקים לאפשר יציאה מהעבודה להצבעה.
• רק בשתי מדינות (ישראל ודרום קוריאה) יום הבחירות הוא יום שבתון שחל באמצע השבוע. אלא שבדרום קוריאה, השבתון חל במגזר הפרטי על מעסיק של מעל 5 עובדים וקיימת זכות להצבעה מוקדמת, שמייתרת את ניצול השבתון.
לכאורה, האפשרות לקיים את הבחירות בסוף השבוע לא רלוונטית לישראל, לאור הסטטוס קוו בנוגע לשמירת השבת, להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ולערכי הדמוקרטיה שלפיהם כל ציבור הוא בעל זכות להשתתף בבחירות, ובכלל זה שומרי המסורת. עם זאת, גם לכך יש פתרון: כאשר נדונה בבריטניה הצעת חוק להעברת הבחירות לסופ"ש ב-1999 (שלא התממשה), הציע שר הפנים כי הבחירות יימשכו יומיים, הן ביום שבת והן ביום ראשון, כדי להתחשב בצרכים של הקהילות היהודיות והנוצריות.

הנגשת ההצבעה? לא בישראל

מתכונת הבחירות בישראל מחייבת התייצבות אישית של אזרח בקלפי בה הוא רשום. הנגשת ההצבעה בדרכים שונות, חלופיות או מצטברות, שיש להסדירן בחקיקה, היא אמצעי להעלאת שיעור ההשתתפות בבחירות. אלו כוללות הצבעה מוקדמת, הצבעה בדואר, הצבעה באמצעות מיופה כח, קלפיות נודדות, הצבעה מקוונת או אלקטרונית, ביחד עם היתר השתתפות בהצבעה גם לאזרחים הנמצאים בחו"ל.
. מרבית המדינות בארה"ב הסדירו בחקיקה אפשרות להצבעה מונגשת: 38 מדינות מאפשרות הצבעה בדואר ו-46 מדינות מתירות הצבעה מוקדמת. במדינות אחרות בעולם הנגשת ההצבעה מוסדרת בכמה דרכים במקביל. בבריטניה ובהולנד קיימת אפשרות להצביע באמצעות מיופה כח, ולאוכלוסיות מסוימות גם בדואר; דנמרק מאפשרת הצבעה מוקדמת וקלפי ניידת למוגבלים בנידות; נורבגיה מתירה הצבעה מוקדמת ושימוש במיופה כח; קנדה מאפשרת גם הצבעה מוקדמת, גם הצבעה בדואר וגם הצבעה מקוונת, בכפוף להודעה מראש של האזרח.
במדינות מסוימות מתקיימות בחירות באמצעים דיגיטליים (הצבעה מקוונת), באופן מלא או חלקי, או באמצעים אלקטרונים (מכונות הצבעה חשמליות), בצד אמצעי זיהוי נלווים, כך למשל באסטוניה, איחוד האמירויות, ניו זילנד, שוויץ, אוסטרליה, קנדה, צרפת, ארה"ב, בלגיה, ברזיל, הפיליפינים והודו.
ההימנעות בישראל מבחירות מקוונות תמוהה במיוחד לאור ההתקדמות הטכנולוגית, שהואצה בקצב משמעותי לאחר מגיפת הקורונה ומאז תחילת הלחימה: בהינתן שכל משרדי הממשלה מציעים לאזרח שירות דיגיטלי מלא בביצוע פעולות משמעותיות, ובחקיקה המחייבת כל אזרח להחזיק באמצעי זיהוי ביומטרי, קשה להתעקש על אי השימוש בו, ולו חלקית, בהליכי בחירות.
עו"ד דפנה שמואלביץ, מייסדת משרד דפנה שמואלביץ ושות' המתמחה בדיני עבודה ומייצג מעסיקים גדולים במשק