הקרב על מחירי התרופות: איך מכסי טראמפ ישפיעו על חברות הפארמה הישראליות
בשבוע שעבר שלח הנשיא דונלד טראמפ מכתבים למנכ"לים של חברות התרופות המובילות בעולם, בהם דרש להפחית מיידית את מחירי התרופות "המנופחים" בארצות הברית. המכתבים הללו מהווים שלב נוסף במסע ממשל טראמפ נגד מחירי התרופות הגבוהים והם התקבלו בירידה חדה במחירי המניות של חברות התרופות המובילות בעולם, כולל חברות ישראליות.
הרקע - מסע מתמשך של טראמפ נגד מחירי התרופות
המכתבים הינם המשך ישיר לצו נשיאותי שפורסם במאי השנה המבטא את מדיניות MFN - "Most Favored Nation" ודורש מחברות התרופות למכור תרופות בארה"ב במחירים הנמוכים ביותר הזמינים במדינות ה- OECD, שהתוצר שלהן לנפש מהווה לפחות 60% מזה של ארה"ב.
המדיניות מבוססת על טענה לפיה האזרחים האמריקאיים, שמהווים פחות מ-5% מאוכלוסיית העולם, אחראים ל-75% מהכנסות התעשייה הפרמצבטית העולמית. לדברי טראמפ, זו "רכיבה חופשית עולמית" שבה מדינות אחרות נהנות ממחירים נמוכים על חשבון הצרכן האמריקאי שמממן את המחקר והפיתוח לכל העולם.
כיצד זה ישפיע על חברות הפארמה הישראליות?
אתגר הרווחיות המיידי. החברות הישראליות שמשווקות תרופות בארה"ב עשויות להתמודד עם ירידה דרסטית בהכנסות. כאשר מדברים על הפחתת מחירים של עשרות אחוזים, המשמעות תהא פגיעה קשה ברווחיות שתחייב בחינה מחדש של מודל העסקים. יש לקחת בחשבון גם את השפעת המכסים בשיעור של 15% שטראמפ הכריז על הטלתם לגבי רוב הסחורות המיובאות מישראל.
שינוי בדינמיקת המימון. חברות הזנק תצטרכנה להתאים את אסטרטגיות גיוס ההון שלהן. המשקיעים יהיו זהירים יותר ביחס לפרויקטים שמבוססים על הנחות רווחיות גבוהה בשוק האמריקאי, ויעדיפו מודלי עסקים מגוונים גיאוגרפית.
הזדמנות בשרשרת האספקה. המדיניות של "אמריקה תחילה" מעודדת העברת ייצור מסין לבעלי ברית אמינים, והחברות הישראליות שהינן בעלות מוניטין בחדשנות ואיכות יכולות למנף את המצב לחדירה מוגברת לשוק האמריקאי.
ההשפעה על ישראל: לא רק על חברות הפארמה
הצעדים עלולים להוביל לעלייה במחירי התרופות בישראל ולהקשות על הכנסת תרופות חדשות לסל הבריאות. משרדי הבריאות והאוצר יצטרכו לבחון מחדש את מנגנוני קביעת מחירי התרופות, והחברות יצטרכו לפתח אסטרטגיות תמחור דינמיות.
צעדים מומלצים
כל חברה צריכה לבחון את ההסכמים הקיימים עם שותפים אמריקאיים ולזהות סעיפי הגנה כמו "שינוי נסיבות מהותי לרעה" או "כוח עליון" שיכולים לאפשר משא ומתן מחדש על התנאים.
בנוסף, חשוב להכין מראש תוכניות חירום למקרה של שינויי מחיר דרסטיים, כולל בחינת אפשרויות לצמצום עלויות, שינוי שווקי יעד, או חיפוש שותפויות אסטרטגיות.
כמו כן, הסביבה המשפטית עשויה להיות מורכבת, עם תביעות צפויות בנושאי הפרת חוזים. חברות תפעלנה בחוכמה אם תתכוננה מראש לאתגרים האלה.
הזדמנות בתוך המשבר
לצד האתגרים, תיתכנה הזדמנויות. השוק הישראלי עשוי לחזות בגל של עסקאות מיזוגים ורכישות, כאשר חברות קטנות תחפשנה הגנה תחת חברות גדולות יותר ולחברות עם מאזנים חזקים תיווצר הזדמנות לרכוש נכסים איכותיים במחירים אטרקטיביים
בנוסף, המדיניות החדשה מעודדת מכירה ישירה לצרכנים ועקיפת מתווכים. אלי לילי, פייזר ונובו נורדיסק כבר מוכרות תרופות השמנה פופולריות ישירות לחולים אמריקאים המשלמים במזומן במחיר נמוך יחסית. יישום מודל המכירה הישירה עשוי לאפשר ליצרנים ישראליים לזכות בשולי רווח גבוהים יותר תוך עמידה בדרישות תמחור MFN ובניית קשרים ישירים עם צרכנים אמריקאים.
המסקנה
מדיניות ממשל טראמפ עשויה לעצב מחדש את תעשיית התרופות העולמית. החברות הישראליות שיצליחו להתאים את עצמן במהירות לסביבה החדשה, תוך מינוף היתרונות הייחודיים של הטכנולוגיה הישראלית וניצול מודל המכירה הישירה, עשויות לצלוח את השינויים ואולי אף לצאת מחוזקות.
עו"ד יפעת צפריר ועו"ד לנה תבור הן שותפות במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי
