גם ברוקנרול יש תאונות עבודה: ירמי קפלן הוכר כנפגע אחרי שקפץ ונפל על הבמה
הזמר נפצע בצווארו ובגבו לאחר שמעד על הבמה בהופעה בירושלים ב-2006, אך הגיש תביעה לביטוח הלאומי רק כעבור 18 שנה. הביטוח הלאומי סירב להכיר בפציעה בטענה שקפלן "נטל על עצמו סיכון מרצון" כשקפץ על הבמה. בית הדין לעבודה דחה את הטענה וקבע: "מדובר בחלק אינטגרלי מעבודתו כפרפורמר ומוזיקאי"
אחרי 20 שנה: בית הדין לעבודה הכיר בנפילה על הבמה ובפציעתו של הזמר ירמי קפלן במהלך הופעה בירושלים כתאונת עבודה, על אף שהביטוח הלאומי טען כי אין הצדקה לכך משום ש"קפלן נטל על עצמו סיכון מרצון ובחר לקפוץ על הבמה".
קפלן (65), כך לפי פסק הדין, "הוא מוזיקאי אשר במהלך הופעותיו נוהג לקפוץ ולרקוד על הבמה כחלק אינטגרלי מביצוע יצירותיו". במהלך הופעה בשנת 2006 בבר בירושלים, הוא נתקל בסטנד גיטרה שהונח על הבמה, מעד, נפל ונחבל בצווארו ובגב העליון. עם זאת, קפלן הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה לביטוח הלאומי כתוצאה מהאירוע רק 18 שנה לאחר מכן, ב-2024.
שנה לאחר מכן דחה הביטוח הלאומי את התביעה, בין היתר בטענה שהסיכון שהוביל לנפילה על הבמה אינו מצדיק הכרה במקרה כתאונת עבודה. עוד טען הביטוח הלאומי שלא הוכח שהתאונה נגרמה תוך כדי ועקב עיסוקו במקצועו.
קפלן פנה לבית הדין לעבודה והציג שני עדים לאירוע – מנהלת ההפקה והגיטריסט. לגבי הטענה שהתנהלותו על הבמה לוותה בסיכונים מיותרים שהביאו לפציעתו, העיד קפלן: "אני מוזיקאי, ובמהלך ההופעות אני נוהג לקפוץ ולרקוד על הבמה כחלק אינטגרלי מביצוע יצירותיי. פרקטיקה זו נהוגה ורווחת בקרב אמנים, ונועדה להעצים את החוויה הקולית והוויזואלית של הקהל, לעורר תגובות רגשיות ולחזק חיבור עם הצופים".
"עדותו של התובע עשתה רושם אמין על בית הדין", כתב השופט תומר סילורה, שעמד בראש ההרכב שכלל גם את נציגי הציבור אהרון קונפורטי וימית פלד. לגבי האיחור הרב בהגשת התביעה קבע בית הדין כי "קפלן השיב בכנות ובגילוי לב והסביר את חוסר מודעותו לזכויותיו באותן שנים". בית הדין גם קבע כי הוא "נותן אמון מלא בעדויות" של שני העדים שהציג קפלן.
"אנו דוחים את טענת הביטוח הלאומי לפיה קפיצותיו של קפלן על הבמה מהוות 'נטילת סיכון מרצון' השוללת הכרה בתאונה", נכתב בפסק הדין. "מדובר בחלק אינטגרלי מעבודתו השוטפת והרגילה של התובע כפרפורמר ומוזיקאי המופיע בפני קהל. החוק נועד להעניק רשת ביטחון לעובדים, ואין לייחס אשם תורם או התרשלות של מבוטח כדי לשלול את עצם ההכרה העקרונית בפגיעתו בעבודה".
