הקוונטום עוד לא כאן, הסיכון כבר כן
גופים פיננסיים ברחבי העולם מתחילים לבחון ברצינות את הפוטנציאל של המחשוב הקוונטי. בנקים, חברות ביטוח וגופי השקעות נערכים לטכנולוגיה שעשויה לשנות באופן מהותי את הדרך שבה מעבדים מידע, מנהלים סיכונים ומאבטחים מערכות פיננסיות.
כיצד פועל מחשוב קוונטי? מחשבים רגילים מעבדים מידע באמצעות ביטים, שכל אחד מהם נמצא באחד משני מצבים — 0 או 1. מחשב קוונטי פועל באופן שונה. יחידת המידע הבסיסית שלו, הקיוביט, יכולה לייצג שילוב של מצבים בעת ובעונה אחת — תופעה המכונה "סופרפוזיציה". לצד תכונות ייחודיות נוספות של הפיזיקה הקוונטית, הדבר מאפשר למחשבים קוונטיים לבצע סוגים מסוימים של חישובים בדרך שונה לחלוטין ממחשבים רגילים, ובמקרים מסוימים במהירות גבוהה לאין שיעור.
לעולם הפיננסי עשויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת. מוסדות פיננסיים מבצעים מדי יום חישובים מורכבים הדורשים עיבוד כמויות עצומות של נתונים. מחשוב קוונטי עשוי בעתיד לסייע באופטימיזציה של תיקי השקעות, בתמחור נכסים ומכשירים פיננסיים מורכבים, בניהול נזילות ובניתוח סיכוני אשראי ושוק. הוא עשוי גם לתרום לזיהוי הונאות ודפוסים חריגים ולשפר תהליכים שבהם מספר האפשרויות גדול מכדי שמחשבים קלאסיים יוכלו לבחון אותן ביעילות. בשילוב עם בינה מלאכותית, הפוטנציאל עשוי להיות גדול אף יותר.
אולם לצד ההבטחה טמון גם איום משמעותי. החשש המרכזי הוא שמחשבים קוונטיים חזקים דיים יוכלו בעתיד לפרוץ חלק משיטות ההצפנה שעליהן נשענת כיום המערכת הפיננסית. הצפנה מגינה על חשבונות בנק, תשלומים, תקשורת בין מוסדות פיננסיים, מידע אישי ועסקי ותשתיות פיננסיות קריטיות. פגיעה בה עלולה להפוך מסיכון טכנולוגי לסיכון מערכתי.
לכך מצטרף איום שכבר רלוונטי כיום: גורמים עוינים יכולים לאסוף מידע מוצפן ולשמור אותו מתוך כוונה לפענחו בעתיד, כאשר הטכנולוגיה הקוונטית תאפשר זאת — תרחיש המכונה Harvest Now, Decrypt Later.
גם אם מחשבים קוונטיים עדיין אינם חלק מהפעילות הבנקאית השוטפת, יש להתחיל להיערך לכך כבר היום. המעבר למערכות הצפנה עמידות לקוונטום הוא תהליך מורכב וארוך, במיוחד במוסדות פיננסיים גדולים הנשענים על מערכות מידע ותיקות ועל ספקים רבים.
רגולטורים פיננסיים בעולם כבר מתחילים לפעול. בסינגפור פרסמה הרשות המוניטרית הנחיות למוסדות פיננסיים בדבר הסיכונים הנובעים מהתפתחות המחשוב הקוונטי והצורך להיערך למעבר להצפנה עמידה לקוונטום. בהונג קונג נקטה הרשות המוניטרית גישה רחבה יותר: לצד עידוד המחקר והניסויים בטכנולוגיות קוונטיות, היא פועלת לקידום המוכנות של המערכת הבנקאית ואף פיתחה מדד מוכנות קוונטית (Quantum Preparedness Index), שנועד להעריך את רמת ההיערכות של הבנקים לעידן הקוונטי.
צעדים אלה ממחישים כי הרגולציה אינה יכולה להמתין עד שהסיכון יתממש. על הרגולטורים למפות כבר כיום את החשיפות, לדרוש מהמוסדות הפיננסיים לגבש תוכניות היערכות, לקדם מעבר הדרגתי להצפנה עמידה לקוונטום ולשלב את הסיכון הקוונטי במסגרות הקיימות של סייבר, ניהול סיכונים וחוסן תפעולי. לצד זאת, עליהם לעודד ניסויים וחדשנות ולבחון כיצד ניתן לרתום את יתרונות הטכנולוגיה לטובת המערכת הפיננסית והציבור.
הגיע הזמן שגם ישראל תתחיל להיערך. נדרשת חשיבה רגולטורית סדורה, בשיתוף הרגולטורים הפיננסיים, המוסדות הפיננסיים ותעשיית הטכנולוגיה, שתמפה את הסיכונים וההזדמנויות ותגבש מפת דרכים למוכנות קוונטית. הקוונטום עדיין אינו מהפכה פיננסית שהתרחשה, אבל ההיערכות אליה צריכה להתחיל עכשיו.
פרופ' רות פלאטו־שנער היא ראש המרכז לדיני בנקאות ורגולציה פיננסית במכללה האקדמית נתניה, חברה בוועדה המייעצת לנגיד בנק ישראל בענייני בנקאות וסגנית יו"ר הוועדה המייעצת לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הדעות במאמר הן דעותיה הפרטיות
