סגור
משרדי שירות התעסוקה
שירות התעסוקה. נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים בחודש מרץ (Photo: Israel Employment Service)

מספר דורשי העבודה גדל פי 2.5 בחודש מרץ והגיע ל-400 אלף

דו"ח דופק שוק העבודה של שירות התעסוקה מגלה שהעלייה במספר דורשי העבודה היתה גדולה בהרבה מאשר בסבבי המלחמה הקודמים בשל התארכות המלחמה וירי הטילים למרכז הארץ. עם זאת מדובר באבטלה זמנית וצפויה חזרה מהירה לשגרה 

מספר דורשי העבודה גדל יותר מפי 2.5 במהלך חודש מרץ, כלומר שיא המלחמה עם איראן, מ-155 אלף בחודש פברואר ל-396 אלף בסוף מרץ. מספר הנרשמים החדשים (הזרם) עמד על 257 אלף, יותר מכפול מאשר במלחמת ה-7.10 (כ-100 אלף) ובמלחמה הראשונה עם איראן (כ-130 אלף). בשירות התעסוקה מעריכים שהדבר נובע מהתמשכות הלחימה וכן מהעובדה שהטילים התמקדו במידה רבה במרכז הארץ, כלומר השפיעו על מרכזי התעסוקה הגדולים. כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה לחודש מרץ של שירות התעסוקה המתפרסם היום.
יש לזכור שבסופו של דבר לא מדובר באבטלה אמיתית אלא בהסדר חל"ת לשעת מלחמה. הניסיון מסגרי הקורונה וסבבי המלחמה הקודמים מלמד שמדובר בעלייה זמנית וככל שתתמיד הפסקת האש כך יחזור שוק העבודה לשגרה ומספר דורשי העבודה יירד. כמו במשברים קודמים, גם במלחמה האחרונה עיקר הנפגעים תעסוקתית היו נשים, צעירים, עובדי מכירות ושירותים ועובדים לא אקדמאים. במהלך מרץ, נשים היוו למעלה מ-60% מהנרשמים החדשים. התוצאה היא שחלקן בין דורשי העבודה עלה מ-54% ל-58%. בשירות התעסוקה מסבירים שנשים, ובייחוד נשים עם ילדים, חשופות יותר להשפעת מצבי משבר.
בכל קבוצות הגיל נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה, אבל העליות הגדולות ביותר נרשמו בין הצעירים. התוצאה היא שחלקם של הצעירים בין דורשי העבודה עלה ב-10 נקודות האחוז ל-37%. הסיבה היא שצעירים מועסקים בשיעורים גבוהים יותר בענפים התלויים בפתיחת השוק, כמכירות ושירותים, ומושפעים יותר גם מסגירת מערכת החינוך. בין משלחי היד, העליות המשמעותיות במספר דורשי העבודה נרשמו במשלחי יד הכרוכים בנוכחות בעבודה, בעבודה בחוץ או בהתקהלות. מספר דורשי העבודה שהם גננים או עובדי חקלאות עלה ב-496%, של מטפלות וסייעות במערכת החינוך ב-420% ושל עובדי ספורט וכושר ב-348%.
בערים החרדיות נרשמו העליות המשמעותיות במספר דורשי העבודה: בני ברק (529%), מודיעין עילית (516%), אלעד (458%) וביתר עילית (356%). כתוצאה מכך, לראשונה זה שנים בראש הרשימה לא עמדו אום אל פחם ורהט (שדורגו במקום ה-9 וה-12), אלא מודיעין עילית (13% דורשי עבודה), ביתר עילית (12%), אלעד (11%) ובני ברק (10%). הנתונים משקפים את המספר הגדול של עובדים בלתי קבועים בחינוך החרדי הפרטי ואת הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת עובדים לחל"ת במגזר החרדי.
ביום חמישי פורסמו גם נתוני האבטלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלפיהם אחוז האבטלה המורחב נסק בחודש מרץ ל-16.6% שהם 747 אלף איש - רמה שלא נרשמה מאז משבר הקורונה. שיעור האבטלה המורחב כולל מובטלים קלאסיים (בלתי מועסקים שמחפשים עבודה) וכן אנשים בחל"ת ומתייאשים מחיפוש עבודה. בחודש ינואר הוא עמד על רמה נמוכה מאוד של 4.2% שהם 192 אלף איש. בנתוני פברואר שנאספו עד 14 במרץ וכללו חלק מאבטלת המלחמה נרשמה עלייה ל-7.8% שהם 356 אלף איש. במרץ נרשמה נסיקה ל-16.6%, שהם כאמור 747 אלף איש.
מדובר על שיטות מדידה שונות. נתוני שירות התעסוקה כוללים בעיקר אנשים שמצפים לקבל דמי אבטלה ולכן נרשמו בשירות התעסוקה. נתוני הלמ"ס מתבססים על סקר כוח האדם וכוללים כל מי שענה שלא עבד בשבוע האחרון. ממילא נספרים כמובטלים גם כאלה שישבו בבית בשל המלחמה אבל מצב העסקתם כלל לא השתנה.