מדריך
אזכרה של קרוב משפחה על חשבון יום בחירה: מי זכאי ואיך זה עובד
בזכות תיקון חדש לחוק חופשה שנתית, לראשונה גם עובדים שאיבדו קרוב משפחה בנסיבות אזרחיות יוכלו לנצל יום בחירה לצורך האזכרה, בלי שהמעסיק יוכל לסרב ובכפוף להודעה מראש. כלכליסט עושה סדר בזכאות, במגבלות ובאופן מימוש הזכות
במשך שנים, משפחות שחוו שכול אזרחי מצאו את עצמן במצב כמעט אבסורדי: כדי להגיע לאזכרה של אבא, אמא, בן זוג או ילד, עובדים נדרשו לבקש אישור מהמעסיק ולהסביר מחדש את נסיבות האובדן על מנת שיוכלו לנצל את מכסת ימי החופשה שלהם לצורך קיום יום הזיכרון השנתי. מצב זה משתנה כעת, לאחר שלאחרונה אושר בקריאה שנייה ושלישית תיקון חשוב לחוק חופשה שנתית, המביא בשורה של ממש למשפחות השכול האזרחי.
עד היום, המדינה הכירה בצורך לציין יום אזכרה במסגרת זכויות עובדים בעיקר עבור משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. לעומת זאת, משפחות שאיבדו אדם קרוב בנסיבות אזרחיות כגון מחלה, תאונת דרכים, רצח או התאבדות או מכל סיבה שהיא - נאלצו לבקש את אישור המעסיק ולהסביר את נסיבות האובדן מחדש רק כדי לנצל יום חופשה לטובת יום האזכרה השנתי.
כעת, במסגרת תיקון חקיקה חדש שהובילו בעמותת חמניות - הארגון הלאומי לילדים שאיבדו הורה, אלמנים ואלמנות, ביחד עם חה"כ מיכל וולדיגר, נאור שירי וחברי כנסת נוספים, הורחבה ההכרה גם למשפחות השכול האזרחי. בזכות המהלך הזה, יום האזכרה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורים, ילדים, בני זוג, אחים ואחיות) נוסף רשמית לרשימת "ימי הבחירה" במשק.
עו"ד ועו"ס יהב שורר, ראש מערך מיצוי זכויות בעמותת חמניות, מסבירה כי המשמעות היא שעובדים אלו יוכלו לנצל את אחד מימי הבחירה שלהם כדי להתייחד עם יקיריהם, מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לכך, בכפוף למתן הודעה מראש. "התיקון מעניק גם למשפחות השכול האזרחי הכרה ציבורית וזכות מוסרית למרחב אישי ביום הכואב בשנה".
מה אומר התיקון לחוק?
התיקון מבקש לעדכן את ההסדר הקבוע בחוק חופשה שנתית, התשי״א–1951, ולהוסיף את יום האזכרה של קרוב משפחה לרשימת "ימי הבחירה", המוכרים לעובדים במשק. המשמעות היא שעובד או עובדת יוכלו לנצל את אחד מימי הבחירה שלהם לצורך ציון יום האזכרה, מבלי שהמעסיק יוכל לסרב לכך, בכפוף לעמידה בתנאי החוק ומתן הודעה מראש. עו"ד ועו"ס יהב שורר מסבירה: "חשוב להבין: החוק אינו יוצר יום חופשה חדש נוסף, אלא מאפשר להשתמש בימי הבחירה הקיימים גם עבור אזכרה של קרוב משפחה".
מה זה בעצם יום בחירה?
חוק חופשה שנתית מעניק לעובדים במשק ימי בחירה - ימים שבהם ניתן להיעדר מהעבודה במועדים שנקבעו בחוק (למשל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור, צום תשעה באב, יום האישה הבין-לאומי, יום ירושלים ועוד) או בהסכמים החלים במקום העבודה. התיקון החדש הוסיף גם את יום האזכרה הפרטית לרשימת הימים הללו.
מי נחשב "קרוב משפחה"?
עובד שאיבד אב, אם, אח, אחות, בן זוג או ילד - יוכל לנצל את יום הבחירה לצורך האזכרה.
ואם אני כעובד רוצה לצאת לאזכרה של סבתא או סבא שלי?
במקרים שאינם חלל מערכות ישראל או מי שנפטר כתוצאה בפגיעת איבה, סבא וסבתא אינם נחשבים בקרבת משפחה מדרגה ראשונה מבחינת החוק, כלומר אין זכות ליום בחירה (אלא כמו המצב שהיה לפני התיקון הזה, שזה יום חופש באישור המעסיק).
אפשר לבחור תאריך עברי או לועזי?
כן. עו"ד שורר מסבירה כי "מאחר שהחוק לא מתייחס למה נחשבת 'אזכרה פרטית' של קרוב המשפחה, לפי הפרשנות המקלה ניתן לומר כי יום האזכרה הוא היום בו קרובי משפחתו של הנפטר מציינים, בין אם זה בתאריך הפטירה הלועזי ובין אם זה בתאריך העברי. עבור משפחות רבות זו סוגייה משמעותית מאוד: יש משפחות המקפידות על אזכרה עברית מסורתית, ואחרות מציינות דווקא את ביום הפטירה הלועזי".
האם צריך אישור מהמעסיק?
לפי התיקון לחוק, המעסיק לא יוכל לסרב לניצול יום הבחירה אם העובד עומד בתנאי החוק ומוסר הודעה מראש כנדרש. זהו אחד השינויים המרכזיים שביקש התיקון לקדם: ההכרה בכך שיום אזכרה אינו עוד יום חופש רגיל, אלא יום בעל משמעות אישית ומשפחתית עמוקה.
כמה זמן מראש צריך להודיע?
לפי מנגנון ימי הבחירה הקיים בחוק, העובד נדרש למסור הודעה מראש למעסיק 30 ימים מראש, אלא אם נקבעה תקופת זמן קצרה יותר בהסכם הקיבוצי או בהסכם האישי החל על העובד. כלומר, ניתן להסכים בהסכם הקיבוצי או באישי על קיצור ימי ההודעה מראש, אך לא ניתן להחמיר ולדרוש מהעובד מספר ימים גדול יותר מ-30. לכן מומלץ לעדכן את המעסיק מוקדם ככל האפשר ולשמור תיעוד כתוב של ההודעה.
האם מדובר בזכות שקיימת גם במגזר הפרטי?
כן. עו"ד שורר מסבירה כי "באופן דומה לכל חוק חופשה שנתית, ההסדר חל הן על עובדים במגזר הציבורי והן על עובדים במגזר הפרטי. לכל עובד במשק ישנם שני ימי בחירה, כאשר ככלל ההיעדרות בגין יום בחירה היא על חשבון ימי החופשה השנתית. לדוגמה, אם לעובד ישנם 15 ימי חופש בשנה, הוא יוכל לנצל שניים מתוכם כימי בחירה וישארו לו 13 ימי חופשה נוספים. עם זאת, ישנם עובדים במגזר הציבורי, ועל פי הסכמים קיבוציים שונים ובמקרים מסוימים גם חוזיים אישיים במגזר הפרטי, אשר רשאים להיעדר בתשלום בימי בחירה, בנוסף לימי החופשה השנתית שלהם. כלומר בפועל, יש להם שני ימי בחירה נוספים על ימי החופשה השנתית".
ואם חלילה עובד איבד יותר מקרוב משפחה אחד?
חוק חופשה שנתית כיום מקנה שני ימי בחירה בשנה. לכן, מסבירה עו"ד שורר, "גם אם עובד איבד יותר מקרוב משפחה אחד, השימוש בימי הבחירה יתבצע במסגרת מכסת הימים הקבועה בחוק ובהסכמים החלים עליו. חשוב להבהיר כי מתוך שני ימים אלו, אחד מהם יכול העובד לנצל בכל מועד על פי בחירתו במהלך שנת העבודה. את יום הבחירה השני ניתן לנצל רק באחד המועדים המוכרים בחוק - אליהם מתווסף כעת יום האזכרה הפרטית".
מה עושים אם המעסיק מסרב?
עו"ד שורר מסבירה כי מרגע שהחוק נכנס לתוקף, עובד שיעמוד בתנאי החוק והמעסיק יסרב לאפשר לו לנצל את יום הבחירה לצורך אזכרה, עשויה לקום לו עילת תביעה בהתאם לדיני העבודה. במקרה כזה מומלץ לפנות למעסיק בכתב, לשמור תיעוד של ההתכתבויות ובמידת הצורך להתייעץ עם עורך דין או גוף למיצוי זכויות.
למה מדובר במהלך כה משמעותי?
עו"ד שורר מציינת כי בישראל של השנים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, הולכת ומתחזקת ההבנה כי ההתמודדות עם אובדן אינה מסתיימת בתום השבעה. "עבור משפחות רבות, יום האזכרה הוא יום טעון רגשית, משפחתית ולעיתים גם תפקודית. האפשרות לעצור את שגרת העבודה מבלי להרגיש צורך להתנצל או להתחנן לאישור, היא עבור רבים לא רק עניין תעסוקתי, אלא הכרה אנושית ומוסרית בסיסית. מעבר להיבט המשפטי, התיקון מבקש להעביר מסר חברתי רחב יותר - גם משפחות השכול האזרחי זכאיות לזמן, למרחב וללגיטימציה ציבורית לציין את האדם שאיבדו בכבוד".
מה לגבי מי שרוצה להגיע לאזכרה פרטית של קרוב משפחה מדרגה ראשונה שנפל במערכות ישראל או בפעולת איבה?
עו"ד שורר מציינת כי עד התיקון הזה, החוק העניק אפשרות לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שנפל במערכות ישראל או בפעולות איבה לנצל את אחד משני ימי הבחירה המגיעים בחוק – ביום האזכרה. כעת, התיקון הנוכחי מוסיף אפשרות דומה עבור קרוב משפחה של נפטר מכל סיבה שהיא. כך שעדיין יש שני ימי בחירה, אחד מהם ניתן לנצל בכל מועד והשני באחד מהימים המצויניים: בין אם ביום האזכרה לקרוב משפחה שנפל במערכות ישראל או פעולות איבה ובין אם בנסיבות אחרות.
ההבדל הקיים ביניהם הוא ההגדרה לקרוב משפחה, כאשר בהתייחס לקרוב משפחה שנפל במערכות ישראל או פעולות איבה נכללים הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות ואדם שיתום חלל מערכות ישראל סמוך על שולחנו והוא אינו אלמן או אלמנה של אותו חלל.
לפניות למערך מיצוי הזכויות של "עמותת חמניות – הארגון הלאומי לילדים שאיבדו הורה, אלמנות ואלמנים", ניתן לפנות בווטסאפ: 050-4843384
