בעקבות עתירה לבג"ץ - ש"ס נסוגה מתקנות הג'ובים
אחרי שנכשלה בהעברת חוקי הג'ובים הרבניים, העבירה ש"ס תקנות ג'ובים שיאפשרו לה שליטה מוחלטת בגופים הבוחרים לרבני ערים במטרה לבחור 50 רבנים עיר מטעמה. בעקבות עתירה לבג"ץ נאלצה להחזיר את הייצוג לתושבים ולוותר על הרוב המוחלט
כישלון נוסף לש"ס בניסיונותיה להשתלט על מערך רבני הערים: לאחר שנכשל הניסיון שלה להעביר חוקי ג'ובים שיאפשרו לה להשתלט על עשרות תפקידי רבני ערים, נאלצה המפלגה בלחץ עתירה לבג"ץ, למתן את תקנות הג'ובים שפרסמה ולוותר על הרוב האוטומטי בגוף הבוחר לרבני ערים.
עם זאת, היבטים בעייתיים אחרים בתקנות כמו בחירת הרב לכל החיים לא בוטלו. לפי נוסח התקנות החדש שפורסם והוגש לבג"ץ, מועצת העירייה תמנה את נציגי הציבור מטעמה לגוף הבוחר בהתייעצות עם השר לשירותי דת ולא בהסכמתו, מה ששולל ממנו זכות וטו. נראה שלנכונות של ש"ס להתפשר תרם הלחץ לקדם כמה שיותר הליכי בחירת רבנים לפני ההליכה לבחירות לכנסת.
הצעת חוק הג'ובים המקורית של ח"כ ארז מלול מש"ס, שנחשבת לאחד מחוק הפיכה המשטרית, נועדה לאפשר לשר לשירותי דת לכפות מינוי של יותר מאלף רבני ערים, מושבים ושכונות ולהבטיח לשר רוב בגופים הבוחרים אותם. ההצעה עוררה ביקורת קשה על ההתמקדות בג'ובים בתקופת מלחמה. אז הובאה גרסה מרוככת שהסתפקה ב־300 תפקידים, אבל גם זו נתקעה בשל החיכוכים הפנימיים בקואליציה. לשתי ההצעות האלו התנגדו גם אנשי השלטון המקומי בליכוד, מחשש שהעיריות יצטרכו לשאת בעלויות השכר הכבדות של הרבנים. מדובר במשרה משתלמת במיוחד. שכר היסוד של רבני ערים נע בין 23.3 אלף שקל בחודש ל־42.5 אלף שקל בחודש.
בדצמבר העבירה ש"ס, בסיוע סיעת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', גרסה חלקית ולפיה הממשלה תהיה רשאית לממן משרות במועצות הדתיות על חשבונה. זה מאפשר למשרד למנות ג'ובים כמו רבני שכונות או בלניות אבל לא פתר את בעיית ההשתלטות על התפקידם החשובים ביותר – רבני ערים ורשויות מקומיות.
כדי לפתור את הבעיה הזאת חתם מלכיאלי בנובמבר על תקנות לפיהן יבוטל הרוב שיש לנציגי היישוב בגוף הבוחר ו־50% מהנציגים יחייבו את הסכמת השר. יחד עם יו"ר המועצה הדתית וחברי מועצת עיר מש"ס הובטח לש"ס רוב כמעט בכל המקרים. בכך נשללה מתושבי היישוב היכולת להשפיע על בחירת הרב שלהם.
מי שיצאו למאבק נגד התקנות הם שני ארגונים דתיים־לאומיים – ארגון הרבנים צהר וארגון עתים, הפועל להפיכת שירותי הדת לידידותיים. בעתירה שהגישו ב־12 בדצמבר, באמצעות עו"ד ויאיר מבורך שאג מעתים, הם טענו כי "מדובר בניסיון השתלטות פוליטי של השר לשירותי דת על הליכי בחירת רב עיר תוך דחיקת קולם של התושבים, וזאת בניגוד לחוק, מתוך שיקולים פוליטיים זרים ובחוסר סבירות קיצוני".
במקביל לפרסום פתח מלכיאלי בהליכי בחירות ב־48 ערים, מה שהיה עלול להביא לבחירת רבנים חרדים ומשתמטים משירות צבאי ברובם. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ ב־29 בינואר צו על תנאי שהורה למדינה לנמק מדוע לא ייפסלו התקנות. בש"ס העדיפו להתפשר מאשר להסתכן בעיכוב של כ-50 הליכי הבחירות. פורסמו תקנו חדשות במהירות הבזק. נקבע בהן שמועצת העירייה תמנה שליש מנציגי הציבור בגוף הבוחר בהתייעצות עם השר לשירותי דת ולא בהסכמתו ובכך נשללה ממנו זכות הוטו על נציגים אלה.
יו"ר עתים הרב שאול פרבר אמר כי: "לאחר המאבק השר מלכיאלי הבין שאין ביכולתו לשלוט באופן מוחלט בבחירת רבני ערים בכל הארץ. אנו שמחים שכעת הגופים הבוחרים ישקפו את בחירתם ורצונם של תושבי הרשויות המקומיות".
מארגון רבני צהר נמסר "כי בית המשפט החזיר את ההיגיון לבחירת רב עיר על בסיס ההלכה שכל רב עיר ייבחר לתפקידו על פי החלטת תושבי העיר אנו שמחים כי גם במשרד הדתות הבינו את מה שחכמנו הבינו כבר לפני אלפי שנים כי אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור".
