הגל שלהם: ילדי העוטף מטפלים בטראומה בגלישת גלים
הגל שלהם: ילדי העוטף מטפלים בטראומה בגלישת גלים
"קשה לדבר על מה שעברנו, עדיף להוציא את זה במים ולקוות לטוב", כך אומר אחד הצעירים שהגיעו מיישובי העוטף להתארח בשפיים. הוא וחבריו מהמושב תופסים גלים ומלווים במדריכי עמותת הגל שלי שמסייעים להם להתמודד עם הטראומות שעברו
בצהרי סוף חודש אוקטובר, לאף אחד אין מה לחפש בחוף הים של געש. בטח שלא בשעת מלחמה. אבל במים שלמרגלות הצוקים יש חבורה של עשרות גולשי גלים קולניים, רובם בגילאי העשרה. חלקם תופסים גל, חלקם מתיזים מים, כולם שמחים, מה שעומד בניגוד גמור לעובדה שמדובר בבני נוער מישובי עוטף עזה, שלפני קצת יותר משלושה שבועות חוו זעזוע עמוק וכעת מתארחים בשפיים.
על חבורת הגולשים הצעירים מפקחים המדריכים של עמותת הגל שלי, עמותה שהחלה את דרכה בסיוע לנוער במצבי סיכון והיום אנשיה ומתנדביה, בעצמם בני נוער במצבי סיכון לשעבר משתמשים בידע שצברו כדי להתמודד עם הטראומות שנוצרו בדרום. הדרך פשוטה: יש ים, יש גלשן ויש גלים. הפילוסופיה שעומדת מאחורי השיטה של העמותה עוסקת בריפוי מטראומה באמצעות לימוד גלישת גלים כשהמתמודד נאלץ לקבל החלטות בשבריר שניה, להתמודד מול האלמנטים, לבצע אינטראקציות עם חבריו לטראומה ולחוות משהו שונה.
בשטח זה עובד: בני הנוער של כפר עזה תופסים גלים ליד געש, אבל כשהם יוצאים מהמים ממתינים להם מדריכי העמותה, מוכנים לדסקס טכניקות גלישה והתמודדות עם טראומה ולדבר על העתיד. "בשבועיים למדתי על הים יותר ממה שלא למדתי במשך שנים, זו חוויה מטהרת" סיפר לכלכליסט אחד מבני הנוער שבחר להישאר בעילום שם: "קשה לדבר על מה שעברנו, עדיף להוציא את זה במים ולקוות לטוב".
קרדיטים: הגשה: תומר הדר | צלם: טל סער | עורך וידאו: עמית עזומי | עיצוב: זהר שרעבי-קופר | מפיקה ראשית: עדי גימשי כהן | מפיקת פוסט: לי אמזלג-חתן | עורך אחראי: מאור שלום סויסה
