סגור

ממשה בר סימן טוב עד מיכל עבאדי: נבחרת הדירקטורים החדשה יוצאת לדרך

הרשימה ששלחה היום מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים לשרי הממשלה כוללת 1,200 שמות, מתוכם יוכלו השרים לבחור 267 איש למשרות דירקטורים לא מאוישות בחברות הממשלתיות. שמות נוספים בנבחרת: חדוה בר, אריק פינטו ופרופ' שלמה מור יוסף. נותרו בחוץ: מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר משה (צ'יקו) אדרי וראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב

היום (ג') שלחה מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים לשרי הממשלה את רשימת נבחרת הדירקטורים החדשה. הרשימה כוללת 1,200 שמות, ובהם מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב, מנכ"ל פרטנר אבי גבאי, החשכ"לית לשעבר באוצר מיכל עבאדי ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד.
מתוך השמות ברשימה יוכלו שרי הממשלה לבחור 267 איש למשרות דירקטורים לא מאוישות בחברות הממשלתיות, שכן בחברות הממשלתיות ישנן 633 משרות דירקטורים, מתוכן מאוישות כיום 366 משרות. 32 חברות ממשלתיות פועלות כיום ללא יו"ר.
הנבחרת גובשה על בסיס קריטריונים שנקבעו ב-2021 ופורסמו בינואר 2022. מחצית מחברי הנבחרת החדשה הם נשים ומחצית גברים. 10% מחברי נבחרת הדירקטורים הם מאוכלוסיות גיוון (ממוצא אתיופי, ערבים וחרדים). שמות בולטים נוספים שנכנסו לרשימה הם זאב בילסקי, לשעבר ראש עיריית רעננה; פרופ' שלמה מור יוסף, לשעבר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי; ד"ר חדוה בר, לשעבר המפקחת על הבנקים; אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל בנק הפועלים; ואיימן סייף, לשעבר מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה.
שרי הממשלה יוכלו לאייש את המקומות הפנויים בדירקטוריונים רק אם יגישו את שמות המועמדים לוועדת גילאור למינויים בכירים לפני יום שני או שלישי הקרוב, אז צפויה הכנסת להתפזר לבחירות. במקרים חריגים ניתן להמשיך ולמנות דירקטורים בחברות הממשלתיות בתקופת בחירות בתנאי שלמועמד אין זיקה פוליטית, אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.
ההליכים להקמת נבחרת הדירקטורים החדשה החלו עוד לפני מינויה של רוזנבוים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", 12 אלף איש הגישו את מועמדותם, מתוכם זומנו לראיונות 2,400, ו-2,300 הגישו ערעורים.
במהלך המיונים התברר כי מועמדים ראויים שמכהנים במשרות בכירות במשק לא צורפו לנבחרת, ובהם מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר משה (צ'יקו) אדרי, ראש עיריית כרמיאל לשעבר עדי אלדר, ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ערן בר-טל, מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון, היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר איל ינון, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת ועוד. מהרשימה נגרעו גם יושבי ראש של דירקטוריונים, שופטים בדימוס ועוד.
בעקבות כך, בהתייעצות עם משרד המשפטים, החליטה רוזנבוים להקם "ועדת חריגים", בראשות השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. חברי הוועדה הם יודפת בוכריס, שותפה מנהלת בבלומברג קפיטל, ומנכ"ל הכנסת ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי בלשניקוב. ההערכה היא שיצורפו עוד כ-300 שמות חדשים לנבחרת, כך שייכללו בה כ-1,500 שמות.
מרוזנבוים נמסר: "אני מתכבדת להעמיד בפני השרים את נבחרת הדירקטוריות והדירקטורים החדשה. אני בטוחה שהנבחרת תסייע בקידום הליכי מינוי של דירקטורים ראויים ומצוינים לכהונה משמעותית בחברות הממשלתיות, אשר יובילו את החברות לשיפור בתוצאות העסקיות, ברמת השירות לאזרח ובקידום האינטרס הציבורי. הרשות תפעל לקידום גיוון מגדרי ואוכלוסיות נוספות במסגרת מינוי הדירקטורים ותשאף לתת ביטוי למגוון הציבור הישראלי".
עוד התייחסה רוזנבוים לביקורת בנוגע לשמות שנשארו מחוץ לרשימה: "לא אכחד כי המצב לפיו מועמדים רבים וטובים לא הצליחו להיכנס בסופו של דבר לרשימה הסופית של הנבחרת הטרידה ועדיין מטרידה אותי. אולם בסופו של דבר החלטתי לתת עדיפות לצורך החיוני והמהותי בפרסום הנבחרת, כדי לאפשר קידום מינויים של דירקטורים שיאפשרו תפקוד יעיל של החברות הממשלתיות, אך בד בבד לבחון את הדרכים להגדיל את הנבחרת ולאפשר לאותם טובות וטובים אשר לא מצאו את מקומם ברשימה הנוכחית להיות חלק ממנה ולתרום גם הם לניהול עסקי ומוצלח של החברות הממשלתיות".