קרנות הריט הן מודל לא אהוד במיוחד על הגופים המוסדיים, בעיקר בשל דמי הניהול הגבוהים שנגזרו משווי נכסי הקרן. אלה היוו תמריץ לבעלי חברות הניהול של הקרנות לרכוש נכסים ולהגדיל את היקפם כדי להגדיל כך את דמי הניהול. קרן ג'נריישן היתה הראשונה שהתפשרה עם המוסדיים, שיצאו למאבק נגד השיטה, והפחיתה את דמי הניהול. קיסטון, המתחרה הגדולה של ג'נריישן, עברה מסלול אחר לגמרי, והשנה עברה למודל של חברה ציבורית רגילה תוך שמנהלי הקרן, גיל דויטש, רוני בירם ונבות בר, מקבלים בהקצאה 25% ממניות החברה בהשקעה של 52 מיליון שקל. בתמורה הם ויתרו על דמי הניהול הנאים, והקרן עברה למתכונת של חברה. ב־2025 הם משכו דמי ניהול של 40 מיליון שקל.
האחזקה המרכזית של קיסטון היא אגד, חברת התחבורה הגדולה בארץ. קיסטון רכשה אותה יחד עם קרנות המורים והגננות ב־2022, לפי שווי של 5 מיליארד שקל. ההצעות הבאות היו נמוכות בהרבה, וכללו חלק משמעותי מהגופים המוסדיים הגדולים. אלה כעסו על הקרן שהציעה מחיר גבוה, ורובם אינם בעלי עניין בה.
קיסטון מקדמת הנפקה של אגד לפי שווי של 8 מיליארד שקל, כשההשקעה האחרונה של בית ההשקעות מיטב בחברה נעשה לפי 6 מיליארד שקל. שווי זה גבוה ב־20% מהשווי בו נרכשה החברה, אבל הוא אינו כולל את פעילות הנדל"ן שפוצלה בשווי 1.3 מיליארד שקל, שגם אותה שואפת הקרן להנפיק.
בנוסף מחזיקה קיסטון בשלוש תחנות כוח גדולות: חגית, IPM ונאות חובב; ובתחנה רביעית בהקמה, שורק. זרוע האנרגיה שלה היא מהגדולות בתחום, אבל במאבק לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה היא הפסידה לקרן המתחרה ג'נריישן. אחזקות נוספות של הקרן הן במתקן התפלה ואנרגיה סולארית.
הרכישה האחרונה, שצפויה להיסגר בסוף ספטמבר, היא הוט מובייל. קיסטון, שניסתה שנתיים להקים זרוע תקשורת, ובין היתר התעניינה בשליטה בבזק, רכשה יחד עם להב ולאומי פרטנרס את הוט מובייל בעסקה של 1.2 מיליארד שקל נטו. קיסטון מהווה 40% מהקבוצה. היכולת שלה ושל שותפיה להרוויח מהעסקה תהיה סוג של מבחן, אבל המבחן המשמעותי יותר יהיה אם תצליח לצרף את מרבית המוסדיים, שכיום קצת מנותקים ממנה, להנפקת אגד.
