פרסום ראשוןגפני מעכב 6 מיליארד שקל כקלף פוליטי
פרסום ראשון
גפני מעכב 6 מיליארד שקל כקלף פוליטי
כשהכספים הקואליציוניים לחרדים בהיקף של מיליארדי שקלים נמצאים תחת בחינה, יו"ר ועדת הכספים מסרב לאשר העברת תקציבים המיועדים לפרויקטים ממשלתיים שכבר יצאו לדרך, ובהם סיוע לניצולי שואה ושדרוג טכנולוגיות למשטרה. הממונה על התקציבים דורש את שחרורם המיידי
חלפו 12 ימים מאז מתקפת הטרור שהיכתה בישראל, והממשלה טרם הצליחה לקבל החלטה כלכלית משמעותית אחת. ההנהגה הכלכלית הממשלתית, כלומר ראש הממשלה, שר האוצר ויו''ר ועדת הכספים – עסוקה לא מעט בפוליטיקה שמיועדת להכין את התשתית להישארותם בשלטון כאשר האבק ישקע. ל"כלכליסט" נודע כי יו"ר ועדת הכספים משה גפני אף מעכב כספים בהיקף של 6 מיליארד שקל המיועדים לפרויקטים ממשלתיים.
בין היתר מדובר בכספים לפעילויות ושעות סיעוד לניצולי שואה בהיקף של 12 מיליון שקל, לרשויות מקומיות לרבות רשויות בעוטף, לשדרוג טכנולוגיות במשטרה ולשיפוץ בתי כלא. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס פנה היום במכתב בהול לגפני בדרישה לאשר את כל הפניות התקציביות הפתוחות בוועדת הכספים כדי לא לפגוע בתפקוד השוטף של המשרדים.
במקביל, בעקבות לחצים אדירים – הן של פקידי האוצר (אגף התקציבים), הן של בנק ישראל והן של התקשורת הכלכלית - סמוטריץ' נאלץ להודיע כי הוא יבחן את כל התקציבים שטרם בוצעו ב־2023 ואת כל ההוצאה התקציבית ל־2024. כפי שנחשף ב"כלכליסט" השבוע, האוצר החל לבצע זאת מבעוד מועד. בינתיים התוצאה גרועה למדי.
ההחלטה הראשונה שהתקבלה, עוד בתחילת השבוע, היא עצירת כל תקציבי הפיתוח, הפרויקטים והיוזמות החדשות של כל משרדי הממשלה. מנכ"לי משרדי ממשלה ששוחחו אתמול עם "כלכליסט" הסבירו בפשטות כי "רצו להרוג את הכספים הקואליציוניים – והרגו באותה הזדמנות את כולנו". כלומר, אין בניית תשתיות, כיתות, מרפאות, דיגיטציה, וגם אין מענקים לאוכלוסיות נזקקות באמת. אותם מנכ"לים מזהירים כי המהלך הגורף לא רק שהקפיא את עבודת הממשלה – טעות מרה שתעלה ביוקר לכלל הציבור - אלא שבמו ידיו, סמוטריץ' וחבריו עלולים לחולל זעזוע במשק כולו.
אסור לשכוח שממשלת ישראל היא קניינית מרכזית במשק - שקפא מאז 7 באוקטובר - והמהלך שבישל האוצר הלכה למעשה מקפיא גם את השחקן הכלכלי היחיד שיכול ומסוגל להזרים כסף ועבודה למשק. המנכ"לים כבר מזהירים כי חברות שמספקות להם שירותים התחילו להוציא עובדים לחל"תים וגם החלו בפיטורים. זה מה שקורה כשההבנה בכלכלה של מי שמנהל את המערכה לוקה מאוד בחסר.
המהלך הבעייתי השני שמובילה הממשלה הוא עצירת תקציבים שוטפים, מהלך שמנצח עליו גפני. זה כבר כמה ימים שמנהלי המשרדים הממשלתיים טוענים כי האוצר לא מעביר להם את מה שמכונה "עודפים מחויבים" - סכומי תקציב שהמשרדים לא ניצלו בשנת הכספים הקודמת ושיש עבורם התחייבות רשומה של המשרד. מדובר על מספר עצום של משרדים. אם נדמה היה תחילה כאילו מדובר בגחמה של המשרדים כדי לנגח את אגף התקציבים, או שלכאורה מדובר בסכומים שוליים, הרי שמדובר על 6 מיליארד שקלים המעוכבים בכוונה.
אין שום אפשרות להעביר את התקציבים הללו - המיועדים להמשך ביצוע התחייבויות קודמות ולא לפרויקטים חדשים - בלי לעבור דרך ועדת הכספים. שם יושב יו''ר יהדות התורה גפני, שדואג בימים אלה לגורל עשרות מיליארדי השקלים שהמפלגות החרדיות קיבלו מהממשלה לישיבות, קצבאות וחינוך שלא מלמד ליבה. מתברר כי גפני לא מעלה את התקנות האלו להצבעה בוועדה.
בתשובה לשאלת "כלכליסט" מדוע הוא לא מעלה את התקנות להצבעה הוא סיפק הסבר מקומם: "באוצר אמרו לי שרק מה שקשור למלחמה מעלים - וזה לא קשור למלחמה". גפני הוא שועל פוליטי ותיק ולא ממהר לשחרר את הכסף כל עוד הכספים שלו ושל מגזרו לא יעברו כפי שהובטח לו. כאילו שישראל לא עברה מתקפת טרור מחרידה עם 1,300 הרוגים וכ־200 חטופים. לפי ההיגיון של גפני, אם הממשלה רוצה לתקצב את הצבא ואת שיקום העוטף, עליה להמציא לצורך כך כסף חדש.
סמוטריץ' מצדו תומך בגפני, וגם הוא חושש שאגף התקציבים יעצור חלק מהכספים לגרעינים התורניים או להתנחלויות. במצבו הפוליטי הרעוע הוא מבין היטב כי ללא העברת כסף ל"בייס" - הקריירה שלו גמורה. לכן בסיבוב ראווה בדרום הוא שיחרר את המשפט הבעייתי מאוד, בעיתוי מאוד לא מוצלח במיוחד: "אין מגבלת תקציב". דברים אלו נאמרו שעות ספורות אחרי שסוכנות הדירוג פיץ' הודיעה אתמול כי היא מכניסה את דירוג האשראי של ישראל תחת "מעקב שלילי", בשל "שינוי בתפיסת הסיכון הגיאו־פוליטי".
בפיץ' הסבירו כי אם המלחמה תתרחב במרחב או תיארך בזמן, יש סיכוי גבוה מאוד לפעולה דירוגית שלילית, והכוונה היא להורדת דירוג. בינתיים, אנשי סוכנות S&P שהיו אמורים לערוך פגישות בישראל בימים אלו דחו את הגעתם ארצה ומבצעים את השיחות באמצעות זום. ואילו סוכנות הדירוג מודי'ס דחתה את פרסום הדירוג על רקע אי הוודאות אך ברור שהיא עוקבת מקרוב אחר ההתרחשויות כאן ושמורה לה הזכות לבצע כל פעולה דירוגית, בכל שעה.
כל זה קורה בזמן שה־CDS של ישראל לחמש שנים (מחיר הביטוח לאג"ח ממשלתיות במקרה של חדלות פרעון) מגיע לשיא של עשור. מחירי אותן תעודות ביטוח זינקו בשבוע האחרון מרמה של 60 נקודות לרמה של 140 נקודות - זינקו חד של 133%. בנוסף, הדולר חצה את רף ה־4 שקלים. כל הנתונים האלו מעידים על אובדן אמון בממשלת ישראל וביכולתה לממן את החוב שלה, זאת כאשר הממשלה בעיקר זקוקה לאמון בשווקים הבינלאומיים. ברור לכל בר דעת כי הגירעון והחוב בדרך למעלה כך או אחרת. לפי הערכות של בנק ישראל, במקרה הטוב יעלה הגירעון ב־0.3%–0.7% תמ"ג לשנה במשך שלוש שנים והחוב יעלה לרמה של 63%–64% נקודות תוצר לעומת 59% תמ"ג כעת.
בעת שחברות הדירוג מביטות עלינו בזכוכית מגדלת 24 שעות ביממה, אמירה כמו זו של סמוטריץ' רק מוסיפה שמן למדורה. בינתיים אין כל תוכנית כלכלית סדורה והגיונית שדואגת למשקי הבית והחברות שנפגעים, תוך הפגנת אחריות. לא בכדי בבנק ישראל ובקרב פקידי האוצר מבקשים להראות שאין כוונה להשתוללות תקציבית אלא להתנהלות אחראית שבראש ובראשונה מראה שינוי בסדר העדיפויות לפני שמשחררים כל רסן.
החוכמה בניהול כלכלי איננה לפזר כסף, אלא להקצות אותו בחכמה ובזריזות. אך כנראה שלסמוטריץ' ולגפני יש זמן. בינתיים הם הצליחו להקים מנהלת ולבחור מי יעמוד בראשה (אודי אדירי, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה וסגן הממונה על התקציבים). אבל המנהלת עוד לא התחילה לפעול ואדירי טרם מונה. זו התוצאה המרה המתרחשת כאשר ממנים פקידים לפי קשרים ולא לפי כישורים: אין ניהול, אין ביצוע.
רק בנק ישראל מתפקד. הנגיד ירון כבר אינו המבוגר האחראי של המשק: הוא המבוגר הבלעדי שלו. אחרי תוכניות רכישות המט"ח וה"ריפו" שחררו בבנק ישראל תוכנית ממוקדת לטובת תושבים באזורים הנפגעים המבוססת על פטורים, ריבית אפסית ודחיית החזרי הלוואה. בתשובה ליוזמה היחידה - שהיא בעיקר "עזרה ראשונה" - קיבל הנגיד כתף קרה מסמוטריץ' ומגפני שדרשו ממנו להרחיב את התוכנית לכולם ולא אהבו את הקריאה לערוך סדר עדיפויות חדש.
הציפייה היא שהבנקים יחלקו כסף חינם לכולם ובכך להפסיד את הכנס האחרון שנותר למשק הזה: יציבות פיננסית ובנקאית. ביום שני הקרוב יכנס ירון את הוועדה המוניטרית כדי לקבל החלטות ולהציג תחזית מאקרו־כלכלית מחודשת כאשר גולת הכותרת ברורה: ירידה בתוצר (צמיחה שלילית ב־2023), צמיחה נמוכה יותר ב־2024, עלייה בגירעון ובחוב.
לגבי השאלה המרכזית – האם הנגיד יפעיל את נשק הריבית לצורך מלחמתו במיתון המתקרב - אין תשובות ברורות. השונות בין העמדות קיצונית למדי: יש כאלו הסבורים כי הוא יותיר את הריבית על כנה בשל סכנה ממשית להידלקות מחודשת של האינפלציה, וימשיך להתרכז במט"ח (עצירת הפיחות לצורך עצירת האינפלציה). ויש אחרים הסבורים כי צפויה הורדת ריבית חדה של עד 0.75 נקודות אחוז. לפחות יש שחקן אחד במגרש שלא מונע מפוליטיקה ולא מכין את עצמו לוועדת חקירה ולבניית אליבי ליום שאחרי.
