סמוטריץ' מסבסד את ההפיכה מקופת המדינה
סמוטריץ' מסבסד את ההפיכה מקופת המדינה
שר האוצר ממשיך לסבסד את מחירי הבנזין והחשמל לצרכן הישראלי, אף על פי שמחירי הדלקים והפחם בעולם חזרו לרמתם הרגילה. הסבסוד מקופת האוצר מאפשר לסמוטריץ' להסוות את השלכות ההפיכה המשטרית ואת היחלשות השקל, שבגללה הצרכן בישראל לא נהנה במלואה מירידת מחירי האנרגיה
"אני מציע למי שאינו ספקולנט להתנתק מהברומטר של שער דולר", אמר לפני פחות מחודש שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כשניסה להגן על ההפיכה המשטרית והשקל שנחלש בגללה. אלא שבדרך, השר שכח להזכיר שאת השפעת היחלשות השקל על הציבור במחירי הדלק והחשמל הוא מכסה מתקציב המדינה. הציבור אולי לא מרגיש את ההתייקרויות בחשבונות החשמל או בתחנות הדלק, אך את הפגיעה ארוכת הטווח בהכנסות המדינה ממסים הוא ירגיש היטב בעתיד כשהגירעון יגדל והוא ייהנה מפחות שירותי רווחה, בריאות או חינוך.
את סבסוד המדינה בחשמל ובדלק לא המציא סמוטריץ'. כחודש וחצי לאחר שפרצה המלחמה באוקראינה, באפריל 2022, כשמחירי הנפט והפחם בעולם האמירו, חתם שר האוצר דאז אביגדור ליברמן על צווים להפחתת מס הבלו על הדלק ועל הפחם המשמש לייצור חשמל. הסיבה לצווים, שנמשכים במתכונת כזו או אחרת עד היום, היתה ניסיון למנוע עלייה חדה במחירי הדלקים והחשמל – שהיתה עלולה לפגוע בצרכן הישראלי פעמיים: באופן ישיר בתחנות הדלק ובחשבון החשמל, ובצורה עקיפה בגלל התייקרות עלויות הייצור בתעשייה. חרף הפגיעה בהכנסות המדינה, ועל אף העידוד שהיה בה לשימוש בדלקים מזהמים – להחלטה היה הגיון באותה תקופה בשל הזינוק הגלובלי במחירים.
מאז תחילת 2023, עם מילוי מחסני הדלקים באירופה והחורף הקל שעברה היבשת, מחירי הדלקים בעולם התאזנו יחסית. הירידה הזו במחירי האנרגיה היתה אמורה להיות מורגשת גם במחירי הדלק והחשמל בישראל, אך היחלשות השקל נטרלה חלק ניכר ממנה. כאן נכנס הסבסוד של המדינה שסמוטריץ' החליט להמשיך לספק אותו, חרף העובדה שהסיבה העיקרית שבגללה ניתן מלכתחילה כבר אינה רלבנטית.
שולט במחירים
מחיר הדלק נקבע אחת לחודש לפי שורת פרמטרים כמו מחירי הדלקים באגן הים התיכון, עלויות תחנות הדלק, המע"מ ושער החליפין של השקל מול הדולר. מחיר הנפט מסוג ברנט, זה שבמשרד האנרגיה משקללים בתעריפי הדלקים, עמד באפריל 2022 על 97–100 דולר לחבית. מאז הספיק המחיר לרדת לרמה של כ־79.90 דולר, כך שהסבסוד של הבלו לא היה אמור להימשך. בחודשים האחרונים שינה כאמור שר האוצר סמוטריץ' את צווי ההנחות, כך שבכל חודש נקבע סכום ההנחה לחודש הקרוב כדי למנוע את ההתייקרות שנובעת מהיחלשות השקל. בכך, השר שולט במחירי הבנזין בתחנות הדלק, ומסבסד אותו במחיר פגיעה בהכנסות המדינה ממסים.
שני צווים מורים על הפחתת מחיר הדלק: הראשון, בגובה של כ־10 אג' לליטר, בתוקף עד סוף 2023, כאשר העלות של הצו לקופת המדינה מוערכת בכ־440 מיליון שקל מפברואר עד סוף השנה. הצו השני, אותו מעדכן סמוטריץ' אחת לחודש, עמד בחודש יולי על כ־40 אג', כך שכלל ההנחה היא כחצי שקל לליטר דלק. על אף שלא כל העלייה במחירי הדלק מגיעה מהיחלשות השקל, לפי מחקר של מכון האנרגיה והסביבה שבראשות יוסי אריה, היחלשות השקל הובילה להתייקרות של 21 אג' לליטר ביוני.
סבסוד מזהם
במקביל להפחתת הבלו על בנזין, באפריל 2022 הורה ליברמן גם על הפחתת מס הבלו על הפחם מ־145 שקל לטון – ל־1 שקל לטון. הצו הזה פג בפברואר השנה, אך סמוטריץ' החליט להאריכו עד לסוף השנה, מה שאיפשר הפחתה של כ־1.5% בתעריף החשמל, אך גרר גם פגיעה בהכנסות המדינה שמוערכת בכ־400 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים שינה סמוטריץ' את צווי ההנחות, ובכל חודש נקבע סכום ההנחה לחודש הקרוב. כך השר "שולט" במחירי הבנזין בתחנות הדלק
לאחר שבמהלך 2022 מחירי הפחם בעולם זינקו ב־140%, הם רשמו ירידה חדה מתחילת השנה. כשהצו הראשון נכנס לתוקף באפריל אשתקד עמד מחיר הפחם על כ־300 דולר לטון. בסוף ינואר, כאשר חתם סמוטריץ' על הצו להמשך ההנחה במס, עמד מחירו על כ־150 דולר לטון, ואף מתחת לזה. הפחם נחשב לדלק המזהם ביותר בו נעשה שימוש לייצור חשמל בישראל, ומשמש לייצור 23% מהחשמל.
באפריל החליטה רשות החשמל על הפחתה נוספת בתעריף החשמל, של כ־2.4% כתוצאה מהירידה במחירי הפחם בעולם, שהגיעו אז לכ־135 דולר לטון. עם זאת, את מחיר הפחם משלמת חברת החשמל בדולרים, כך שהיחלשות השקל קיזזה חלק מהירידה במחיר. גם מחיר הגז הטבעי מהמאגרים בישראל, המשמש לייצור 67% מהחשמל בישראל, נקוב בדולרים. לפי הערכות ברשות החשמל בעת קביעת תעריף החשמל באפריל היתה שללא היחלשות השקל, תעריף החשמל היה אמור לרדת בכ־6%, ולא ב־2.4%. בהחלטת רשות החשמל על התעריף לא היתה התייחסות ישירה להשפעת היחלשות השקל על התעריף, אך נכתב כי "הרשות מציינת כי הסביבה המקרו כלכלית איננה יציבה, גובה הריבית, מדד המחירים ושער החליפין, אשר עלייתו וסיכונים הנובעים ממנו קיזזו חלקית את הירידה במחירי הפחם הבינלאומיים".
איפה הדיבידנד למדינה
לא רק בדלק ובחשמל, גם בתעריף המים, מסבסדת המדינה את התעריפים, כש־50 מיליון שקל שיועדו להתקבל כדיבידנד לקופת המדינה מידי חברת מקורות, הוסבו להפחתת תעריף המים, בהנחיית שר האוצר. מכיוון שהגורם המשמעותי ביותר על תעריף המים הוא האינפלציה (עלייה של 1% באינפלציה פירושה עלייה של 0.85% בתעריף המים). וכאשר 1% מהאינפלציה נובע מהשפעות שער החליפין, לפי נגיד בנק ישראל – הכסף שהתקבל הוא לא יותר מניסיון לטשטש את ההשלכות של ההפיכה על שער החליפין ועל הכיס של האזרחים.
