מדד אמון הצרכנים לשנת 2024 - הנמוך מתחילת החישובים
שנת 2024 לא תיזכר רק בגלל הצמיחה השלילית לנפש, המחירים הגבוהים והגירעון הגבוה ב-OECD, אלא גם בגלל שפל של אמון הצרכנים. בשנה שעברה ירד שוב הממוצע השנתי של מדד זה ירד מ-21%- ל-27%-, מה שמעיד על פסימיות גדולה יותר בקרב הציבור
שנת 2024 לא תיזכר רק בגלל הצמיחה השלילית לנפש, המחירים הגבוהים והגירעון הגבוה בOECD, אלא גם בגלל שפל של אמון הצרכנים. בשנה שעברה ירד שוב הממוצע השנתי של מדד זה ירד ל-27%- (מ-21%- ב-2023)- הערך השנתי הנמוך ביותר מאז שהלמ"ס החלה לפרסם את המדד עבור כלכלת ישראל (מארס 2011). אפילו בקורונה המדד היה גבוה יותר. הממוצע הרב שנתי (2011-2024) עמד על -14%- (כמחצית מהערך ב-2024).
נזכיר כי מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100 - ככל שהמדד קרוב יותר לגבול העליון, הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שהמדד קרוב יותר לגבול התחתון, הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. הנתונים הסטטיסטיים מבוססים על הערכות הכלליות של אוכלוסיית בני 21 ומעלה לגבי המצב הכלכלי, ציפיות לשינויים במצב זה, ומידע על תוכניות הקשורות לחיסכון ולביצוע רכישות גדולות. הנתונים כוללים גם את הציפיות לשינויים במדד המחירים לצרכן לצורך ניהול מדיניות מוניטרית, ומסייעים לזהות תפניות במשק לצורך מעקב אחרי מחזור העסקים. הם מיועדים לשמש את מקבלי ההחלטות במגזר העסקי ובמגזר הציבורי בבואם לבחון ולתכנן מדיניות עסקית וכלכלית.
לפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום, הממוצע השנתי המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד ל-45%-, -הנמוך ביותר מאז החלו לפרסם את המדד כאשר הממוצע הרב שנתי עמד על -22%- גם מחצית מהערך של 2024.
הממוצע השנתי לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירד ל-9%-, הנמוך ביותר מאז 2013 (אז היה 10%-). הממוצע השנתי לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה ירד ל-21%-, הנמוך מאז 2013 (אז עמד על 22%-). הממוצע השנתי לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה ירד ל-32%-, הנמוך ביותר מאז החלו לפרסם את המדד (2011).
כמו כן, הלמ"ס גם מפרסם את מדד אמון הצרכנים היחסי. הוא נגזר ממדד אמון הצרכנים הכללי אך מחושב יחסית לתקופת הבסיס (מרץ 2011 עד פברואר 2012). בלמ"ס מסבירים כי נתוני מדד זה משלימים את התמונה שמציג מדד אמון הצרכנים כמאזן משוקלל של ארבע השאלות המרכיבות אותו, ומסייעים לקריאה נוחה של השתנות המדד מחודש לחודש. בשונה מהמדד המוחלט, המדד היחסי עובד אחרת: ערך של 100, פירושו שהאוכלוסייה אינה אופטימית ואינה פסימית יחסית לתקופת הבסיס. ערכים נמוכים מ-100 מעידים על פסימיות של האוכלוסייה, וככל שהערך נמוך יותר, המשמעות היא שהאוכלוסייה פסימית יותר, יחסית לתקופת הבסיס. ערכים גבוהים מ-100 מעידים על אופטימיות של האוכלוסייה, וככל שהערך גבוה יותר, המשמעות היא שהאוכלוסייה אופטימית יותר, יחסית לתקופת הבסיס. בשנת 2024 נרשם גם המדד היחסי הגרוע ביותר אי פעם: הממוצע השנתי ירד ל-48, מ-70 ב-2023 לעומת 119 ב-2021.
למה המדד חשוב? כי הוא מדד מקדים לפעילות כלכלית (מאפשר לזהות מגמות כלכליות עוד לפני שהן משתקפות בנתונים אחרים כמו תמ"ג או אבטלה); כי הוא משפיע על מדיניות כלכלית (מסייע למקבלי ההחלטות להבין האם יש צורך בהתערבות כלכלית); כי הוא משמש כלי למשקיעים ולחברות עסקיות (מסייע לתכנון אסטרטגי ולהחלטות השקעה); כי הוא משפיע על השווקים הפיננסיים (נותן אינדיקציה לגבי המצב הכלכלי העתידי). עם זאת, חשוב לציין כי בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה במדדי המניות (כמעט 29%) וגם עלייה בצריכה הפרטית לנפש (של 2.6%). מנגד, חשוב לזכור שבשנת 2023 הביצועים של ישראל היו נמוכים מאוד לעומת ארה"ב (פער של כ-20 נקודות אחוז) וגם כי בשנת 2024 נרשם גידול של הצריכה הפרטית לנפש אך הוא היה מרוכז כל כולו במוצרי בני קיימא ובני קיימא למחצה, כאשר צריכת שירותים לנפש רשמה ירידה של ממש (כ-1%). שני זוכי פרסי נובל לכלכלה, מילטון פרידמן פרנקו מודיליאני, הגיעו למסקנות זהות: בתקופות של אי-ודאות, משקי בית מעדיפים לבזבז על מוצרים פיזיים לטווח הארוך במקום על שירותים שנתפסים כגמישים.
