מספר הצעירים בישראל זינק ב-12%, הסטודנטים - רק ב-4%
לפי נתונים שמפרסמת המל"ג, מספר הסטודנטים יעמוד השנה על 350.9 אלף. ניתוח כלכליסט מעלה כי בשש השנים האחרונות קצב הגידול במספר הצעירים בישראל גבוה פי שלושה מזה של הסטודנטים; עוד עולה כי בשנת הלימודים 25/26 נרשמה עלייה במספר הסטודנטים למשפטים, וכי מספר תלמידי הרפואה היה נמוך מהתחזית
מספר הצעירים בישראל גדל בשש השנים האחרונות פי שלושה יותר מהגידול במספר הסטודנטים, 12.1% לעומת 4.3%, בהתאמה. כתוצאה מכך ירד מספר הסטודנטים לכל 100 בני 20-24 מ-50.1 ל-46.6. מספר הסטודנטים בישראל צפוי להגיע בשנת הלימודים תשפ"ז (2026/27), שתיפתח היום בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה, ל-350.9 אלף - עלייה של 2.1% לעומת תשפ"ו (2025/26). כך עולה מהודעת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שכוללת נתונים שאוספת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עבור המועצה, ומחישובי כלכליסט על סמך הודעות המל"ג לאורך השנים.
מלבד התחזית למספר התלמידים הכולל בתשפ"ז, כל הנתונים בהודעה מתייחסים לשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ו). עוד עולה כי שיעור הסטודנטים החרדים גדל באופן מזערי יחסית לחלקם באוכלוסייה ושיעור הסטודנטים הערבים דורך במקום.
לפי הנתונים, כמעט כל הגידול במספר הסטודנטים בין תשפ"ה לתשפ"ו (9,400 תלמידים) היה במכללות הפרטיות (51%) ובאוניברסיטה הפתוחה, מה שמעיד כנראה על העדפה ללימודים במקביל לעבודה. מדאיגה במיוחד העובדה שמספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות המתוקצבות ירד ב-5,800 (9%) מכ-64.2 אלף בתשפ"ג לכ-58.4 אלף בתשפ"ו. הדבר תואם את מגמת ההעדפה של שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש למוסדות פרטיים שעלותם גבוהה.
שיעור הנשים מכלל הסטודנטים דרך במקום, 58.6% בתשפ"ו לעומת 58.8% בתשפ"ה, דבר שמעיד על כך שנמשכת בריחת הגברים מהאקדמיה (הם מהווים 41.4% מהסטודנטים). הצלחה מסוימת נרשמת בשילוב נשים בתארי ההייטק. שיעור הנשים עלה מ-33.8% מהסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בתשפ"א ל-37% בתשפ"ו, אבל הדבר קרה במקביל לירידה בביקוש למדעי המחשב. שיעור הנשים במקצועות ההנדסה עלה מ-31.6% בתשפ"א ל-35.5% בתשפ"ו.
בשנת הלימודים תשפ"ו נמשכה הירידה במספר התלמידים במדעי המחשב. אם בתשפ"ה התירוץ היה מעבר תלמידים למדעי הנתונים ול-AI, הרי שבתשפ"ו גדל מספר התלמידים בתחומים אלה רק ב-85. מספר התלמידים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (אין נתון נפרד, אבל סביר להניח שמקצוע מדעי המחשב הוא הגורם העיקרי לשינויים) הגיע בתשפ"ד לשיא של 23.1 אלף. מאז ירד המספר ב־2,540 סטודנטים (11% בשנתיים), וחזר לרמה של תשפ"ב. בתשפ"ו לבדה הירידה היתה של 1,632 סטודנטים.
רק 1,400 סטודנטים התחילו ללמוד רפואה בתשפ"ו לעומת תחזית של 1,450 ולמרות שלוש הפקולטות החדשות (ויצמן, חיפה, ורייכמן). התחזית לשנה הנוכחית היא 1,560, גידול של 93% לעומת תשפ"א. היעד לתשפ"ח (2027/28) במסגרת התוכנית להתגברות על המחסור הגדול ברופאים הוא 1,700.
לעומת זאת מספר הסטודנטים לתואר ראשון במשפטים נסק ב-8.5% מ-17 אלף בתשפ"ה ל-18.4 אלף בתשפ"ו. בתש"פ ירד מספר הסטודנטים למשפטים לשפל של 12.4 אלף בשל הביקוש המוגבל לעורכי דין. מאז עלה ב-48.3% ונראה שרבים מהתלמידים לומדים את המקצוע למרות הידיעה שלא יעסקו בו.
מספר הסטודנטים לחינוך גדל ב-7.5% מ-30.5 אלף בתשפ"ה ל-32.8 אלף בתשפ"ו אחרי דריכה במקום בתשפ"ד. לכאורה זו בשורה חיובית, אבל בפועל המחסור במורים קיים רק בחינוך הממלכתי חילוני וההודעה אינה מפרטת איך מתחלקים הסטודנטים הנוספים.
וההפתעה: מספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח עלה ב-10.9% מ-9,400 ל-10,400. זו השנה השנייה ברציפות שבה עולה מספר הסטודנטים למדעי הרוח משפל של 9,000 בתשפ"ד, ובסך הכל נרשמה עלייה של 15.6%. סביר שהדבר קשור, בין היתר, לעלייה בביקוש ללימודי המזרח התיכון.
שיעור החרדים מכלל הסטודנטים ממשיך לעלות בקצב איטי מאוד. מספר הסטודנטים החרדים עלה מ-18.8 אלף בתשפ"ה ל-20 אלף בתשפ"ו, ומ-5.6% מכלל הסטודנטים ל-5.8%. בסך הכל עלה שיעור הסטודנטים החרדים מ-4.6% בתשפ"א ל-5.8% בתשפ"ו, כאשר חלקם של הצעירים (20-24) החרדים באוכלוסייה גדל מ-15% ל-17.5% - כלומר מדובר בעלייה ריאלית מזערית.
העלייה בשיעור הסטודנטים הערבים נבלמה בתשפ"ד והוא עומד בתשפ"ו על כ-19% זו השנה השלישית ברציפות. זאת לאחר שעלה מ-17.1% בתשפ"א ל-19.1% בתשפ"ד. עם זאת חלקם של הערבים בין הצעירים (20-24) ירד בתקופה הזו מ-28.4% ל-26.6%, כלומר מדובר בעלייה ריאלית.
