"משעה שהמשטרה אוחזת בצו מעצר אין לאזרח כל זכות לפרטיות או לשם טוב"
פורום דאנס 100 לבכירות ובכירי ענף המשפט בתחום הצווארון הלבן נערך במקביל לדיווחים על מעצרו של ראש עיר במרכז הארץ. בכך, הוא סיפק עוגן אקטואלי ורלוונטי במיוחד על הזירה הציבורית והתקשורתית שמתנהלת במקביל לזו המשפטית, המוכנות לזיוף ראיות באמצעות בינה מלאכותית ומקרים של ענישה כלכלית
פורום Duns 100 לבכירות ולבכירי ענף המשפט בתחום הצווארון הלבן, המחיש עד כמה ההליך המשפטי מתנהל גם בזירה הציבורית והתקשורתית – במיוחד שבסמוך אליו דווח על מעצר של ראש רשות עיר גדולה. בהתאם, הוא הציף שאלות הנוגעות להליכים עצמם, הגבולות בין הגזרה המשפטית לתקשורתית ועוד שורה ארוכה של נושאים אקטואליים וחשובים.
עו"ד נאווה זרנגר, משרד עורכי דין נאווה זרנגר התייחסה לאירוע שפורסם בבוקר האירוע, ולפיו, לפי פרסומים בתקשורת, נעצר ראש עיר באזור המרכז. "מה שנחשף הבוקר בכפר סבא מחזיר שאלה ישנה של השלטון המקומי: איך מכרזים גדולים נשארים חשופים להשפעה של מי שמחזיק בכוח. החשדות עוד ייבחנו, ולכל החשודים עומדת חזקת החפות. אבל כבר עכשיו ברור שאכיפה בדיעבד לא מספיקה. צריך שקיפות בהליכי המכרז עצמם, ובקרה חיצונית אמיתית, שלא תלויה ברצונו הטוב של ראש הרשות".
עו"ד יובל זמר, בעלים, יובל זמר, משרד עורכי דין התייחס גם הוא למעצר, וציין כי "כנס שמתקיים בבוקר של עוד מקרה מתוקשר מספק הזדמנות להאיר זרקור על הרעה החולה שהפכה לנורמה במקומותינו, ולפיה משעה שאוחזת המשטרה בצו מעצר אין לאזרח עוד כל זכות לפרטיות או לשם טוב. תמונות וסרטונים מהרגעים הקשים והמשפילים ביותר בחייו מופצים בידי המשטרה במסע יחסי הציבור שאינו נגמר. אנחנו, הסניגורים המלווים תיקים מהסוג הזה, מכירים את הפגיעה הקשה ואת העוול הנורא הנגרם לחשודים, שלא אחת משוחררים מקץ מספר ימים ולעולם לא מוגש כנגדם אישום ולא פחות מכך לבני משפחתם, לעסקיהם ולכל מעגלי חייהם. בעידן הפופוליזם והתאווה לצהוב רמיסת זכויות אדם בסיסיות הפכה נורמה שכדאי מאד שתשתנה".
"משפט לא עושים בכיכרות העיר"
ההתפתחות האקטואלית אף הציתה את הדיון ביחס לזירות שבהן מתנהלים ההליכים – המשפטית, התקשורתית והציבורית – והאיזון ביניהן. עו"ד עידית רייכרט, בעלים, עידית רייכרט משרד עורכי דין, ציינה כי "צו איסור הפרסום הפך לקרקס משפטי. כל מקלדת אנונימית ברשת מעניקה לבעליה רישיון להרוג אדם, לחרב לו את שמו הטוב, לפגוע במשפחה ובקריירה והכל ברמזים מתוחכמים עוד בטרם הוגש כתב אישום רק משום הגשת תלונה שטרם עברה את כור ההיתוך המשפטי. מול הטרור הדיגיטלי הזה, ניצבת מערכת משפט אדישה, עקרה ושותקת גם כשההתבטאות מפרה צווים שיפוטיים. הפתרון המתבקש הוא אכיפה פלילית מיידית, והטלת קנסות עתק על כל הפרה זדונית ברשת. חזקת החפות אינה אות מתה, צו איסור הפרסום דווקא כן. בשלה העת לתקן את המעוות. משפט עושים בבית משפט ולא בכיכרות העיר".
עו"ד טל גבאי, שותף מייסד, עו״ד טל גבאי, הסבירה כי "המשפט הפלילי בישראל הולך ומתרחק מאולם בית המשפט ועובר לכיכר העיר הדיגיטלית. די בזימון לחקירה כדי שהחשד יהפוך לעובדה והחקירה להרשעה - בלי דיני ראיות, בלי זכות טיעון ובלי חזקת החפות. גם שהתיק נסגר, הכותרת המזכה כמעט לעולם אינה מוחקת את הכותרת המאשימה. אדם יכול לצאת זכאי מההליך המשפטי ולהישאר אשם לנצח בגוגל. חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת חיוניים, אבל אסור שהפרסום יהפוך לעונש וכיכר העיר לבית המשפט".
עו"ד בן מעוז בעלים, ומייסד המשרד, בן מעוז ושות - חברת עורכי דין: "היום לא מעט משפטים מוכרעים בתודעה הציבורית עוד לפני שהנאשם נכנס לאולם. התקשורת לא רק מסקרת את ההליך הפלילי, היא לעיתים מעצבת את האווירה שבה הוא מתנהל. התקשורת הפכה לשחקן בלתי רשמי בהליך הפלילי, ולעיתים לשחקן החזק ביותר. המלחמה של סנגור היום היא כפולה - בבית המשפט ובעיצוב התודעה הציבורית".
עו"ד מושיקו פרץ, שותף מייסד, אלדד - פרץ, עורכי דין: "הרשעה בבית משפט מביאה איתה סכנה של שלילת חירות. 'הרשעה' ברשתות החברתיות עלולה להיות הרסנית לא פחות, אפילו קטלנית. היא גוזרת את דינו של אדם בכיכר העיר ומרסקת את המוניטין שלו באופן מיידי, ללא דיני ראיות וללא כל זכות בסיסית להליך הוגן. יש פער מסוכן ובלתי נתפס בין ההגנות שקיימות לאדם בעולם המשפט, לבין 'המערב הפרוע' של העולם הווירטואלי, בו הנזק לחייו של אדם הוא בלתי הפיך וללא כל מנגנון פיקוח או ערעור".
"מפעל חיים של חשוד נמחק באחת"
עו״ד שרון כהנא, שותפה וראש מחלקת צווארון לבן בפירמת עוה״ד AYR - עמר רייטר ז׳אן שוכטוביץ ושות׳, התייחסה להגדרת גבולות עבירת הפרת אמונים, ואמרה כי "עבירת הפרת האמונים היא כלי חשוב במאבק בשחיתות הציבורית, אך יש להיזהר מהרחבתה באופן שעלול להביא לזילותה. לא כל התנהלות ציבורית שאינה ראויה היא בהכרח עבירה פלילית. יש לבחון את האינטרס הציבורי שבבסיס הפעולה הנטענת ולשאול האם נחצה הרף המחמיר הנוסף שנדרש בפסיקה להתגבשות העבירה. דווקא בשל חומרת העבירה והשלכותיה, נדרשים גבולות ברורים יותר בין המישור הציבורי והאתי לבין המישור הפלילי".
נאוה הנס, מייסדת ובעלים, נאוה הנס משרד עורכי דין: "תפיסה זמנית היא כלי להבטחת ההליך, היא אינה מקדמה על חשבון חילוט עתידי. כאשר עסקינן בתפיסה זמנית הבעיה אינה עצם סמכות התפיסה, אלא נקודת האיזון לאורך הדרך. בתחילת החקירה המדינה פועלת באופן גורף בכל הקשור לתפיסה והסניגורים נדרשים שוב ושוב לפעול לשחרור מזומנים ורכוש, להציע חלופות ולשוב לבית המשפט. כאשר קיים פער בין מה שנתפס בתחילת הדרך לבין מה שמחולט לבסוף, נדרשת בחינה אמיתית ומתמשכת של מידתיות התפיסה ולא הנחה שהמשך ההחזקה היא ברירת מחדל. הסנגור לא אמור להילחם בכל פעם מחדש כדי להזכיר שהרכוש עדיין שייך לחשוד. "הטכנולוגיה אינה יכולה להתקדם רק בצד של האכיפה, גם ההגנה חייבת להתקדם איתה" ה AI והפורנזיקה של הבלוקצ'יין מאפשרים לנתח נתיבי כספים, כתובות וקשרים במהירות ובהיקף חסר תקדים. זו בשורה לאכיפה, אבל היא מחייבת במקביל כללים ברורים לגבי הפקת הראיה, משקלה והיכולת לאתגר אותה, בעולם מתפתחות מסגרות רגולטוריות, וגם בישראל האסדרה מתקדמת. ככל שהחקירה הופכת אלגוריתמית יותר, כך גוברת החשיבות של שקיפות, מידתיות וזכות אפקטיבית של ההגנה לבדוק ולאתגר את הראיה".
עו"ד ונוטריון חיים לוי, בעלים ח.ל חיים לוי עו״ד, דיבר על הענישה הכלכלית הננקטת בטרם החל הבירור המשפטי, תחת מסווה של שמירה על הקיים וכן על הפער שבין תפיסת כלל רכושו של חשוד באופן זמני לצורכי חילוט עתידי, בתחילת ההליכים כנגדו, אל מול סיומם של הליכים אלו. "לא אחת, בהסדרים מינוריים, כאשר עסקיו של החשוד נהרסו מזמן והלכה למעשה כל מפעל חייו נמחק באחת. עו"ד לוי מסר, כי נדמה שבשלה העת ליצירת מנגנון פיצוי סטטוטורי על חילוטי סרק, מנגנון שיהא בו כדי לאזן בין רצונם של רשויות החקירה לתפוס רכוש באופן רחב, לבין חזקת החפות והזכות לניהול הליך הוגן, המצדיק תפיסה מידתית לפחות בשלבי החקירה הראשוניים".
"שימוע אינו תחנה פורמלית בדרך לכתב אישום"
גם ההליכים המשפטיים עצמם זכו להתייחסות במסגרת הפורום. עו"ד גלעד ברון, שותף מייסד- ממשרד ברון ושות' עורכי דין, אמר כי "בתיקי צווארון לבן, השימוע אינו תחנה פורמלית בדרך להגשת כתב אישום, אלא הזדמנות מהותית להשפיע על עצם ההחלטה אם להעמיד לדין ועל היקף האישומים. כדי למצות אותה, נדרשת עבודת הכנה מקיפה ומעמיקה בחינה של חומר החקירה מול הדין והפסיקה, זיהוי החוזקות והחולשות הראייתיות והמשפטיות, וגיבוש תמונה מפוכחת של סיכויי ההגנה ושל החשיפה לענישה.כבר בשלב ההכנה לשימוע חשוב להבחין בין חשד המעורר שאלות לבין תשתית ראייתית המספיקה להוכחת עבירה פלילית. בתיקים כלכליים מורכבים, הבנת ההקשר העסקי, מנגנוני קבלת ההחלטות והמידע שהיה בידי המעורבים בזמן אמת עשויה לשנות באופן מהותי את האופן שבו התביעה מעריכה את התיק. תוצאה עסקית שלילית או החלטה שהתבררה בדיעבד כשגויה אינן, כשלעצמן, הוכחה לעבירה פלילית. ניתוח מקצועי כזה מאפשר לנהל שיח ענייני ומבוסס עם רשויות התביעה, להציג הסברים חלופיים ולהצביע על פערים בראיות. במקרים המתאימים, הוא עשוי להביא לצמצום האישומים הנשקלים, להימנעות מהגשת כתב אישום ואף לסגירת התיק. לצד זאת, הוא מאפשר לקבל החלטות מושכלות גם כאשר ההליך נמשך. עבור מנהלים, בעלי עסקים וחברות, שעצם ההליך הפלילי עלול להסב להם נזק עסקי ותדמיתי כבד, הכנה יסודית לשימוע היא רכיב מרכזי בניהול הסיכון המשפטי".
עו"ד אורון שוורץ, שותף מייסד, ממשרד שוורץ נרקיס ושות', סקר את שאלת מניעת המפגש שבין עצור בעבירות בטחון לעורך דינו. "כלי מניעת המפגש, הפך לצעד נעדר בקרה אמיתית, נעדר התניות בחקיקה, והפך מכלי שהופעל כנגד מפגעים וטרוריסטים לכלי שמופעל גם כשאין פצצה מתקתקת, ואין סיכון אמיתי לשלום המדינה, ומרבה הצער נערך בו שימוש ככלי עבודה שגרתי למדי בידי השב"כ והמשטרה. כיום, השימוש שנעשה בו הנו לשם מניעת שיבוש חקירה בלבד, סיכון שקיים גם בתיקים פליליים שגרתיים. מדינה דמוקרטית, ליברלית ומתוקנת לא יכולה להשלים עם שימוש נעדר בקרה זה, והעניין דורש הליכי חקיקה והסדרה, בניגוד למצב הפרוץ ונעדר הגבולות שמתקיים כיום".
"אין באמת אכיפה של עבירות צווארון לבן"
הפורום אף אפשר התייחסות לנושאים אקטואליים שנמצאים בליבת תחום הצווארון הלבן.
רן כהן רוכברגר, מייסד ובעלים רן כהן רוכברגר, משרד עורכי דין, הסביר כי "שלוש שנות לחימה טשטשו את הגבול בין העבירה הכלכלית לעבירה הביטחונית שמאחוריה רקע כלכלי. הכסף הרב שזורם בדחיפות, בפיצויים, במענקים וברכש חירום, הוליד גל של עבירות מעולמות המרמה והפרות האמון. לצידן צמחו עבירות שהמניע שלהן כספי אך ההשלכות -ביטחוניות. גם המעורבים השתנו: משרתי מילואים, אנשי קבע ובעלי עסקים נורמטיביים. התיקים נעשו רב-זירתיים, עם חומר חקירה מסווג ורגיש ועירוב של ערכאות צבאיות ואזרחיות. בתיקים היברידיים כאלה, סנגור שלא מכיר את שתי המערכות מבפנים מפסיד עוד לפני שהקרב התחיל".
אדי אבינועם, בעלים ומייסד, עורך דין אדי אבינועם בחן את היכולת להבחין בין ראיית זהב או מלכודת משפטית ותהה האם המשפט הפלילי ערוך לעידן הבינה המלאכותית. לדבריו, "בעידן שבו ניתן לזייף סרטונים, הקלטות ותכתובות באופן כמעט מושלם, האם מערכת המשפט מסוגלת להבחין בין אמת לזיוף? הסכנה אינה רק בראיות מזויפות, אלא גם בראיות אותנטיות המציגות תמונה חלקית ומטעה. אני סבור שהגיע הזמן לשנות את כללי קבילות הראיות הדיגיטליות ולהבטיח שבידי גורמי החקירה והתביעה הכללית יהיו כלים מתקדמים לסינון ראיות מפוברקות. אם המטרה היא חתירה לגילוי וחשיפת האמת, אסור להסתפק רק במה שנראה משכנע , אלא לוודא שאין מדובר בראיות מלאכותיות . לא רק שכתבי אישום מיותרים לא יוגשו , אלא ייחסך זמן ציבורי יקר".
עו״ד עמית ניר, שותף במשרד צמח ניר ושות' הפנה את הזרקור למותו של השופט בני שגיא ז"ל. "השנה איבדה מערכת המשפט את אחד משופטיה הבולטים, השופט בני שגיא ז״ל, שהיה מחלוצי הגישור הפלילי וסימל את האפשרות לגשר גם על המחלוקות העמוקות ביותר בחברה ובמערכת המשפט בישראל. המתינות, היכולת לאחד והאיזון שאפיינו את השופט שגיא, שהיה מוערך ואהוב על סניגורים, שופטים וגורמי אכיפת חוק כאחד, חסרים היום יותר מתמיד. דווקא בימים של קיטוב משפטי ואנושי, מורשתו מזכירה לנו שלא כל מחלוקת מחייבת הכרעה, ולעיתים דווקא היכולת לגשר היא הביטוי הגדול ביותר לעשיית צדק".
עו"ד יובל ששון, שותף, במיתר עורכי דין, התייחס להעדר האכיפה לדבריו של עבירות צווארון לבן. "הפער בין אחריות מנכ״לים לפי הדין הפלילי לכל אירוע שמתרחש בחברה שלהם לבין היעדר אחריות מנהלים מראש ממשלה דרך השרים וכן הלאה בסקטור הציבורי הוא בלתי נתפס. בעוד שמנהל אחראי פלילית לכל הפרה שמתבצעת אצלו בחברה ככל שלא נקט בכל הפעולות הסבירות למניעתה הרי שהתרגלנו שנבחרי ציבור לא אחראים לכלום כולל למעשיהם הם. במדינת ישראל לאחר ארבע השנים האחרונות אין באמת אכיפה של עבירות צווארון לבן. הירידה במספר החקירות מקורה לא בזה שיש פחות שחיתות שלטונית להפך, הירידה מקורה בהרתעה ופירוק של מערכות אכיפת החוק. וכשכבר נפתחות חקירות הן ממוקדות בשלטון המקומי ו'מפחדות' להתעסק עם הדרג הלאומי".
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין ומנהל (משותף) של מחלקת צווארון לבן במשרד עורכי הדין ש. הורביץ ושות׳, בהתייחסו לזיכויו של לקוח שייצג בתיק פלילי ולהשלכות התמשכות ההליכים המשפטיים. ״זיכוי מלא של אדם הוא רגע משמעותי ביותר ונתן לנו בצוות ההגנה תחושת סיפוק אדיר, שהצדיקה את המאמץ המקצועי הרב שהשקענו בתיק. אבל צריך לזכור שגם כאשר אדם מזוכה לחלוטין, לא תמיד ניתן להשיב לו את השנים שאיבד. במקרה הזה מדובר באדם שהיה מושעה מעבודתו במשך שבע שנים, הקריירה שלו נגדעה וחייו נעצרו, עד שבית המשפט קבע כי הטענות נגדו אינן נכונות. מה שמטריד במיוחד הוא שחלק משמעותי מהמסקנות העובדתיות שהובילו לזיכוי ניתן היה להסיק כבר מחומרי החקירה. אנחנו חייבים להבין שהזמן הוא מרכיב קריטי בהליך הפלילי. אדם יכול לצאת זכאי לחלוטין, אבל אחרי שבע שנים שבהן חייו נעצרו, הנזק האישי והמקצועי כבר נגרם״.
עו״ד פרופ׳ יניב ואקי, שותף במשרד חן, יערי, ואקי ושות׳, הוסיף כי "עבירת המרמה והפרת האמונים היא אולי אחת העבירות שזכו לדיון הציבורי והמשפטי הנרחב ביותר, אך הניבו את השינוי המעשי המועט ביותר. במשך שנים רבות הוצעו דרכים שונות להגדיר מחדש את גבולותיה, לצמצם את עמימותה ולהעניק לה תוכן ברור ומובחן יותר, אלא שבפועל, חרף הדיונים הרבים, ההצעות והביקורת, לא נעשה שינוי ממשי בהסדר הקיים. התוצאה היא מתח מובנה בלב העבירה: מצד אחד, מדובר בכלי חיוני במאבק בשחיתות השלטונית, המאפשר להתמודד עם התנהגויות פסולות של עובדי ציבור שאינן מתמצות בהכרח בעבירות שחיתות מוגדרות אחרות; מצד אחר, גבולותיה נותרים עמומים, והקושי להגדיר מראש מהי התנהגות פלילית הנופלת בגדריה מעורר שאלות כבדות משקל של ודאות משפטית, צפיות והגינות. כך נותרנו עם עבירה שחשיבותה אינה מוטלת בספק, אך היכולת לדעת מראש היכן עובר הגבול בין התנהלות ציבורית בלתי ראויה לבין התנהגות פלילית מוסיפה להיות מוגבלת. הפרדוקס הוא שדווקא עבירה שנועדה להגן על טוהר המידות בשירות הציבורי מתקשה לספק את אותה בהירות נורמטיבית שהיא עצמה אמורה לגלם".
