בג"ץ: יש לפעול בדחיפות להנגשת קלפיות בבתי אבות
בית המשפט קיים היום דיון בעניין החלטת הכנסת לבטל את ההסדר להצבת קלפיות בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן; השופטים ציינו כי היא "מסיגה לאחור את זכות ההשתתפות בבחירות", ודרשו עדכון מוועדת הבחירות תוך שישה ימים
בג"ץ דן היום (ג') בעתירות נגד ביטול ההסדר להצבת קלפיות בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן, ובתום הדיון ביקש עדכון מוועדת הבחירות המרכזית בנושא, בטרם תתקבל החלטה בעתירות, וזאת תוך שישה ימים. השופטים כתבו כי יש לפעול בדחיפות להנגשת קלפיות אלו, וכי החלטת הכנסת לבטל את ההסדר ביחס אליהן "מסיגה לאחור את זכות ההשתתפות בבחירות".
שלושת השופטים שדנו בתיק הם הנשיא יצחק עמית, עופר גרוסקופף וגילה כנפי שטייניץ. במהלך הדיון אמר עמית כי "את הקשישים הכנסת השאירה בצד, והפרק של הימאים עדיין קיים. בניגוד למגמה של הרחבה של הצבעה במעטפות כפולות זו פעם ראשונה שהכנסת הולכת אחורה. במקום להרחיב היא הולכת אחורה, ועל זה אנחנו כולנו יכולים רק להצטער. ההסדר הזה עבד בבחירות קודמות מצוין. אני אומר את זה כי"ר ועדת הבחירות הקודמות. חבל שהוא לא גם הפעם".
העתירות הוגשו על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, יובל יועז וגלעד ברנע בשם עשרות אזרחים ותיקים, איגוד העמותות לזקן ועמותת מרווה, בדרישה לאפשר גם בבחירות לכנסת ה-26 הצבת קלפיות בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן, כפי שנעשה בשתי מערכות הבחירות האחרונות. עשרות אזרחים ותיקים הגיעו היום לדיון בבג"ץ.
בעתירות נטען כי ביטול ההסדר עלול למנוע בפועל מאזרחים ותיקים רבים לממש את זכותם להצביע. עבור דיירים רבים בבתי אבות ובדיור מוגן, הקלפי שאליה הם משויכים לפי כתובתם הרשומה אינה נמצאת במקום מגוריהם בפועל. חלקם מבוגרים מאוד, נעזרים בהליכונים, בכיסאות גלגלים, במלווים או בצוות המוסד, וחלקם מתקשים או אינם מסוגלים לצאת ממקום מגוריהם ולהגיע לקלפי מרוחקת.
העותרים מדגישים כי אינם מבקשים זכויות יתר, אלא דורשים שהמדינה לא תבטל ערב מערכת הבחירות מנגנון הצבעה נגיש ומוכר, שכבר הופעל בשתי מערכות הבחירות האחרונות ונועד לאפשר לדיירי בתי האבות והדיור המוגן לממש את זכותם לבחור. גם ועדת הבחירות המרכזית, הגוף המקצועי המופקד על ניהול הבחירות, ביקשה להמשיך את ההסדר ולעגן אותו גם לקראת הבחירות לכנסת ה-26.
לטענת העותרים, מדובר בהחלטה פוליטית שהתקבלה מבלי שהוצג טעם מקצועי או תפעולי המצדיק את ביטול ההסדר, ואף בניגוד לעמדת ועדת הבחירות המרכזית שתמכה בהמשכו. בעתירות נטען כי בנסיבות אלה עולה חשש שההתנגדות להסדר נבעה משיקולים זרים, וכי אין לאפשר מצב שבו שיקולים פוליטיים ימנעו מאזרחים ותיקים את האפשרות המעשית להשתתף בבחירות.
יעל רוזנפלד, אחת העותרות, מסרה: "לא ברור למה דווקא האזרחים הוותיקים שנתנו למדינה את מיטב שנותיהם הופכים להיות אלה שמשלמים את המחיר. במקום להקל עלינו את ההשתתפות בבחירות, בוחרים להקשות עלינו בלי הצדקה הגיונית. זו החלטה חסרת לב שמעוררת חשש שמא היא נובעת מסיבות פוליטיות ולא מגורמים ענייניים שטובת הציבור במוקד שלהם. אין להשתמש באזרחים ותיקים ככלי פוליטי".
פרופ' יניב רוזנאי, סגן דקאן בית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, שמתריע לאחרונה מפני מהלכים להרתעת בוחרים ודיכוי הצבעה, אמר לכלכליסט כי "ועדת הבחירות סברה שזה הסדר שעוזר לקשישים, אבל הקואליציה סירבה להאריכו, משום שהיא סבורה שזה מיטיב עם האופוזיציה, למשל שיש לא מעט יוצאי ברית המועצות לשעבר בבתי האבות, שתומכים בליברמן".
