איך תראה השנה הקרובה בהייטק? "2026 מסתמנת כשנה של גיוסים חכמים וזהירים"
אחרי שנתיים מאתגרות, תעשיית ההייטק נערכת ליום שאחרי ולקצב התאוששות הדרגתי בגיוסים, אך גם בכל הנוגע לכוח האדם: "נראה פיטורים, לצד גיוסים אסטרטגיים שמעצבים מחדש את סביבת העבודה"
שנת 2026, במידה רבה, היא השנה שענף ההייטק מחכה לה. אחרי שנתיים של מלחמה שהשפיעו עמוקות על הענף המקומי וכשקדמה לה שנה נוספת של חוסר יציבות גלובלי, השנה הקרובה אמורה להיות שנת התיקון. היא אולי לא תהיה זוהרת כמו השנים של תחילת העשור, אך היא בהחלט צפויה להיות השנה שתחולל מפנה ותסמן מגמה הדרגתית של התאוששות, צמיחה וחזרה ליציבות מיוחלת.
4 צפייה בגלריה
שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy בחברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט
(צילום: ניב קנטור)
התחום המרכזי שבה צפוי להתבטא השינוי הוא גיוסי ההון. לדברי שילה זברו וייס, Senior Director Ranking & Strategy בחברת המידע העסקי הגלובלית דן אנד ברדסטריט, "2026 צפויה להביא עימה חזרה הדרגתית של גיוסי הון להייטק הישראלי, אך באופן ממוקד ומחושב הרבה מזה שהכרנו בעבר. המשקיעים זהירים יותר ומעדיפים להשקיע בחברות שכבר הוכיחו בשלות עסקית, מודל הכנסות ברור ויתרון תחרותי מובהק. במקביל, צפויה התחזקות של מודלים אלטרנטיביים כמו שיתופי פעולה אסטרטגיים, השקעות של קרנות תאגידיות (Corporate VCs) ורכישות כחלק מאסטרטגיית צמיחה. המשקיעים מחפשים פחות הבטחות ויותר תוצאות מדידות, כך ששנת 2026 מסתמנת כשנה של גיוסים חכמים וזהירים, כאלה שמבוססים על ערך אמיתי, קיימות עסקית וראייה ארוכת טווח".
רועי אלדשטיין, שותף-מנהל ו-COO & CFO ב-Team8 סבור גם הוא כי "בשורה החתונה נראה גיוסי הון ומשקיעים זרים חוזרים לישראל אך זה תלוי בשני גורמים מרכזיים. הראשון הוא היציבות הכלכלית של המדינה, ולכן לתקציב 2026 יש משקל מאוד גדול. ככל שיעבור תקציב מאוזן ומעודד צמיחה- כך המגמה תהיה חיובית יותר. הגורם השני הוא המצב הגיאו-פוליטי בישראל ויציבות האזור בכלל, זאת על רקע הפסקת האש, והתקווה לסיום המלחמה וחידוש הסכמי אברהם. ככל שמשתנים אלו יהיו חיוביים ויציבים יותר, נראה חזרה מוגברת של גיוס הון ומשקיעים זרים לישראל- ולהיפך".
לדבריו, "התחומים שבהם הגיוסים יתמקדו הם סייבר, AI, תשתיות דאטה, ודיפנס-טק, וזה לא מקרי. אלה תחומים בהם לישראל יש יתרון איכותי ברמת כוח האדם הטכנולוגי ותהליכי החדירה לשוק מהירים, ולכן אנחנו רואים יותר סטארט-אפים ובהתאם יותר השקעות. יחד עם זאת, אני צופה צמיחה גם בבריאות דיגיטלית ובפינטק. בענפים אלו משך החדירה לשוק ארוך יותר, אך ברגע שהשוק מאמץ פתרון, האדפטציה והצמיחה מתרחשות בקצב מהיר במיוחד".
"המזרח התיכון מתאחד לכפר גלובלי אחד"
אדלשטיין אף לא מודאג מתרחיש שבו השקעות במדינות האמירויות יתבצעו על חשבון השקעה בישראל. "משקיעים מחפשים השקעות רווחיות, וכשיש כישרון, תוצאות ופוטנציאל כמו במדינת ישראל, שום דבר אחר לא משפיע. לכן, הם ימשיכו להגיע בזכות יתרונות המשק הישראלי בלי קשר למקומות אחרים בהם הם משקיעים. יתרה מכך, אם נראה שהמזרח התיכון מתאחד לכדי לכפר גלובלי אחד, זה רק יוסיף ליתרון של החברות הישראליות. ככל שהמצב הגיאו-פוליטי יהיה יציב יותר, לא רק ההשקעות לא רק שלא יפגעו, הן אף יעלו. ניתן לראות זאת גם בנתון שפרסמה רשות החדשנות לפיו ישראל נמצאת במקום הרביעי ברשימת המקומות האטרקטיביים ביותר להשקעות, ואני מאמין שנראה מגמה זאת אפילו מתחזקת ב-2026".
"שיקולי ESG יהפכו למרכיב מרכזי"
חזרתם המסתמנת של המשקיעים עשויה להפנות את הזרקור מחדש לתחום ה-ESG. "במידה והתחזית אכן תתגשם, שיקולי ESG יהפכו למרכיב מרכזי בהערכת סיכונים וביצועי ארוכי טווח של המשקיעים", אומרת ליהיא יוקלה, שותפה ומנהלת יחידת ה-ESG בפירמת BDO. "המשקיעים אלה כבר לא מסתפקים ברטוריקה של קיימות, הם מעוניינים לראות הבנה אמיתית בנוגע לחשיפה לשינויי אקלים, רגולציה, ממשל תאגידי וסיכונים חברתיים. הפרמטרים הדומיננטיים אצל משקיעים בעולם הם דיווח שקוף על פליטות גזי חממה והשפעות אקלימיות של החברה ועל החברה, ממשל תקין הכולל פיקוח ברמת הדירקטוריון על נושאי ESG בכלל ואקלים בפרט, עמידה בסטנדרטים בינלאומיים, ניהול שרשרת האספקה אחראית ופרקטיקות אחראיות בניהול נתונים ואבטחת מידע. אלה מאפשרים למשקיעים להשוות חברות בשווקים שונים ולהפחית אי-ודאות".
לדבריה, "חברות ישראליות נמצאות בשלבים שונים בניהול נושאי ESG ואקלים. חברות גדולות ופומביות מראות התקדמות משמעותית בדיווח אקלים, ממשל תאגידי וניהול סיכונים, אבל סטארטאפים רבים עדיין רואים ב-ESG כלי שיווקי ולא מרכיב מהותי במוכנות למשקיעים. ברור שיש קשר בין גודל החברה לעומק ההשקעה בנושא, יחד עם זאת, בכדי לעמוד בציפיות ב-2026, חברות יצטרכו למפות סיכונים מהותיים, לבנות פרקטיקות דיווח פשוטות אך עקביות, להקצות אחריות ברורה בתוך הארגון, וליישר קו עם מסגרות בינלאומיות מוכרות. גם היערכות בסיסית עושה הבדל, בכך שהיא מעידה על הבנת סיכונים ויכולת לפעול לפי סטנדרטים גלובליים בתקופה שבה התחרות על הון מתחזקת".
מהפכת הבינה המלאכותית יוצאת לפועל
ההתאוששות ההדרגתית של ההייטק צפויה להירשם לא רק בגיוסי ההון, אלא גם בגיוסי כוח האדם בענף. "שוק כוח האדם בהייטק הישראלי מצוי בתקופת מעבר", אומרת זברו וייס. "אחרי גל פיטורים והאטה, מסתמנת התאוששות זהירה אך ממוקדת יותר.
המעבר שמתחולל היום אינו טכנולוגי בלבד - הוא שינוי מבני עמוק באופן שבו חברות תופסות את העובדים שלהן ואת המיומנויות הדרושות להצלחה. החברות חוזרות לגייס, אך עושות זאת בזהירות ובמיקוד, מחפשות אנשים שמסוגלים להביא ערך מידי ולצמוח יחד עם הטכנולוגיה. המוקד עובר מתפקידים תפעוליים לגיוס טאלנטים בעלי כישורי ליבה גמישים כמו חשיבה אנליטית, הסתגלות מהירה, יצירתיות והבנה מעמיקה של טכנולוגיות AI ולאו דווקא בעלי ניסיון מצטבר בתפקיד אחד".
אייל בר עוז, מנכ"ל Webiz, מסביר כי "בימים אלו תחום ה-HR בחברות ההייטק מתנהל באופן דואלי עם שני תהליכים מקבילים. מצד אחד, רואים לא מעט פיטורים בחברות, על רקע צעדי התייעלות כמו גם הטמעת AI אך גם גיוסים לתפקידים אסטרטגיים שמעצבים את אופן העבודה והתפקידים עצמם. בשנתיים האחרונות כמעט כל תפקיד עבר שינוי דרמטי בדרישות אליו, המיומנויות שנדרשות מהמועמדים וכישורי AI שהם כבר עוגן משמעותי. אני מעריך שבשנה הקרובה נמשיך לראות את המגמה הזו מקצינה אפילו יותר, ומוציאה לפועל את המהפכה של הבינה המלאכותית".
לדבריו, "חברות טכנולוגיה ניגשות היום בצורה שונה גיוסים. אחרי הפיק של 'אחרי הקורונה' והשפל של השנתיים האחרונות על רקע המלחמה, גיוסים הופכים להיות עוגן אסטרטגי ומה שמגדיר ובונה את שיטת העבודה. בהתאם, מגייסים כבר פונים לשיטות גיוס יעילות, מהירות וחכמות בהרבה כי כל השמה חייבת להיות מדויקת מאוד. אחרת, מדובר במקרה שמוביל ממש לנזק עסקי – הן מבחינת היכולת להטמיע תהליכי עבודה חדשניים שקריטיים לתחרותיות בכל תחום והן מבחינת עמידה ממשית ביעדים עסקיים. כדי לתת לכך מענה אמיתי פתחנו לאחרונה את השימוש במערכת הגיוס החדשה שלנו למגייסות, ואנחנו מאפשרים ליהנות מסט יכולות חדש שמותאם לשוק, תוך קיצור וייעול משמעותי של תהליכי הגיוס".
