למרות המלחמה: האוניברסיטאות בישראל דורגו גבוה בעולם - מי המובילות?
למרות המלחמה: האוניברסיטאות בישראל דורגו גבוה בעולם - מי המובילות?
11 חוגים ישראלים ממוקמים בין 50 הטובים בעולם, לפי מדד שנגחאי. במתמטיקה, כימיה וגם בחוגים לתקשורת האוניברסיטאות הישראליות הן מעצמות. במדעי המחשב נבלמה הירידה, בחינוך מתדרדרים ובמינהל עסקים – אנחנו לא נמצאים
בשבוע שעבר פרסם דירוג שנגחאי היוקרתי למוסדות אקדמיים את הדירוג המפורט של החוגים השונים, ומתברר שבסך הכל 2024 היתה שנה לא רעה לאקדמיה הישראלית: ההתדרדרות במדעי המחשב נבלמה והחוג למדעי המחשב של מכון ויצמן אפילו התברג בין ה־100 הראשונים; האוניברסיטה העברית עלתה למקום 14 בעולם במתמטיקה – ויש לנו שלוש אוניברסיטאות בין ה־100 הראשונות במקצוע זה. בנוסף, שתי האוניברסיטאות הטכנולוגיות, הטכניון ומכון ויצמן, נמצאות ב־40 הראשונות בכימיה, שנחשב לתחום מאוד רווחי. בתקשורת (במובן של עיתונות) אנחנו מעצמה עולמית. העברית וחיפה נמצאות ב־30 הראשונות, ובכלכלה אנחנו שומרים על מקומנו. בסך הכל יש בישראל 11 חוגים בין ה־50 הראשונים בעולם.
זו היתה שנה לא רעה גם בדירוג הכללי של המוסדות, שפורסם כבר באוגוסט. אחרי כמה שנים חלשות, חזרו בשנים האחרונות שלושה מוסדות ישראלים להיות מדורגים בקביעות בין 100 הטובים בעולם. מכון ויצמן דורג במקום ה־69 (68 בשנה שעברה) האוניברסיטה העברית עלתה מהמקום ה־86 ל־81 והטכניון ירד מהמקום ה־79 ל־85, וכתוצאה מכך שני המוסדות החליפו מקומות. הטכניון גם דורג במקום 11 בין האוניברסיטאות הטכנולוגיות בעולם. המלחמה ושירות המילואים המסיבי, שהפכו את השנה האחרונה לנוראה מבחינת האקדמיה הישראלית, לא השפיעו על הדירוג.
דירוג שנגחאי, המתפרסם מאז 2003, מדרג את רמת המחקר במוסדות האקדמיים בעולם על פי קריטריונים שונים, ובהם מספר הזוכים בפרסי נובל ופילדס מבין חוקרי ובוגרי המוסד, מספר המאמרים המדעיים שפורסמו בכתבי העת המובילים Nature ו־Science וביצועים מחקריים נוספים. הדירוג מקיף יותר מ־2,500 אוניברסיטאות. המעמד המאוד גבוה של האקדמיה הישראלית הפך להרגל, אבל חשוב לזכור שאנחנו מדינה של 10 מיליון תושבים. אם מחשבים את מספר המוסדות ב־100 הראשונים יחסית למספר התושבים הרי שישראל במקום הרביעי בעולם אחרי שוויץ, סינגפור ודנמרק, ולפני צרפת, גרמניה אנגליה ושוודיה.
בשבוע שעבר התפרסמו הדירוגים לפי חוגים, כולל החוגים הטכנולוגיים, שבהם יש ענין מיוחד כשמדובר באומת הסטארט־אפ. הבשורה הטובה היא שנבלמה הירידה של החוגים הישראלים במדעי המחשב. מכון ויצמן, שהתדרדר בשנה שעברה למקומות 100–150 (רק ל־50 הראשונות מתפרסם מיקום מדויק) חזר ל־100 הראשונה. בן־גוריון והטכניון. שנסוגו בדירוג, חזרו והתקדמו, וחיפה נכנסה אליו לראשונה. ורק החוג למדעי המחשב של העברית תקוע במקומות 401–500. ועדין אנחנו רחוקים מהמצב החלומי ששרר ב־2018, כשמכון ויצמן היה במקום ה־21 ותל־אביב ב־37.
אם יש תחום מדעי שישראל ממש מככבת בו זה החוגים למתמטיקה. העברית התקדמה מהמקום ה־25 בשנת 2020 למקום ה־14. תל אביב במקום ה־45 ומכון ויצמן במקום ה־46. בשנת 2020 רק העברית היתה בין 50 הראשונות. עוד ארבע אוניברסיטאות ישראליות מדורגות בין 500 הראשונות. ההצלחה הישראלית במתמטיקה משקפת את העובדה שלאקדמיה ענייה קל יותר להתבלט בתחומים שבהם לא נדרשות מעבדות יקרות ואין תחרות גדולה על המרצים.
את היכולת של ישראל להצטיין בחוגים שלא דורשים משאבים גדולים משקפת העובדה שישראל מעצמה אמיתית גם בחוגים לתקשורת (עיתונות, לא הנדסת תקשורת). העברית טיפסה מאז 2020 מהמקום ה־30 ל־14. חיפה טיפסה באותה תקופה מהמקום ה־42 ל־28.
בכימיה, תחום שלמחקר בו יש פוטנציאל כלכלי גדול, התקדמו המוסדות הישראלים בכיוונים מנוגדים. שני המוסדות הטכנולוגיים, הטכניון ומכון ויצמן, היו ממוקמים בעבר בין 50 ל־75. השנה הטכניון התקדם ל־32 וויצמן ל־39, נסיקה מרשימה. לעומת זאת החוגים לכימיה של האוניברסיטאות הכלליות בנסיגה. העברית בין 201 ל־200 ותל אביב ובן גוריון בין 401 ל־500.
דירוג נמוך יחסית בכלכלה
בסך הכל יש לישראל 11 חוגים שממוקמים בין ה־50 בעולם. לעברית יש שלושה חוגים – מתמטיקה (14), תקשורת (14) ומשפטים (42). המיקום במשפטים טוב יותר מאשר שנה שעברה, אז עמד על 50, אבל עדיין נמוך משמעותית ממעמדו עד 2022 (30). גם לטכניון שלושה חוגים ב־50 הראשונים אבל במיקומים פחות טובים: כימיה (32), הנדסת חלל (40) והנדסת אלקטרוניקה (48). למכון ויצמן שני חוגים ב־50 הראשונים: כימיה (39) ומתמטיקה (46). אבל ההפתעה האמיתית היא שגם לחיפה, שבדרוג המוסדי ממוקמת בין 601 ל־700, שני חוגים כאלה: תקשורת (28) וניהול ציבורי (41). לתל אביב חוג אחד בלבד - מתמטיקה (45).
בכלכלה יש לישראל ארבע אוניברסיטאות מדורגות, אבל רק העברית בין ה־100 הראשונות – מקום 51–75. תל אביב בין 201 ל־300. אוניברסיטת רייכמן הצליחה להיכנס לדירוג בחוג לכלכלה (401–500). התחום שבו אין לאקדמיה הישראלית כמעט שום יכולת להתחרות על מרצים מול משכורות הענק של האקדמיה האמריקאית הפרטית הוא מינהל עסקים. עד 2022 תל אביב עוד היתה מדורגת במקומות 201 –300 ומאז אין לישראל שום אוניברסיטה מדורגת.
יש גם תחומים שבהם האקדמיה הישראלית היתה בצמרת בעבר והיא הולכת ונסוגה. ב־2021 היו לישראל שש אוניברסיטאות ב־200 החוגים הטובים בעולם בחינוך. חיפה דורגה אז בין 51–75. היום יש יש לישראל רק שתי אוניברסיטאות ב־200 הראשונות, תל אביב וחיפה, ושתיהן אחרי המקום ה־150. בשנת 2020 בלטה העובדה שהטכניון היה ממוקם במקום ה־16 בעולם בהנדסת חלל. מאז התדרדר בהדרגה למקום ה־40. עדין מרשים, אבל פחות.
