לא כל זוג הוא אימפריה כלכלית: הסכם ממון לא צריך להיות בכל מערכת יחסים
הסכמי ממון הפכו בשנים האחרונות לנפוצים במיוחד, אולם לא תמיד באמת קיים בהם צורך אמיתי. כל עוד אין פער משמעותי בין בני הזוג, לפעמים התועלת הכלכלית היא זניחה ביחס למחיר הרגשי והזוגי שמשלמים
בשנים האחרונות נדמה שהסכם ממון הפך כמעט ל"תו תקן" בכל מערכת יחסים רצינית. בתקשורת יש לא מעט פרסומים על גברים מבוססים כלכלית שנכנסים לזוגיות בשלב מאוחר יותר בחייהם, ולעיתים עם פערי גילאים משמעותיים. פערי הגילאים וההון בין בני הזוג במקרים הללו מייצרים בהחלט צורך אמיתי בהסכמי ממון. כאשר אדם מגיע לזוגיות עם חברות, השקעות, נכסים או הון שנצבר לאורך שנים, חשוב להסדיר מראש את גבולות השיתוף הכלכלי, גם אם בני הזוג אינם נשואים וגם אף אם טרם החליטו כיצד תיראה מערכת היחסים בעתיד.
אלא שבאותה נשימה, חשוב לומר גם את הדעה הלא פופולרית בענף: הסכם ממון אינו מתאים לכל זוג, בכל שלב ובכל מחיר. לעיתים נדמה כי השיח סביב הסכמים כאלה הפך כמעט אוטומטי, מבלי לעצור ולבחון האם בכלל קיימת הצדקה אמיתית לעריכתם. העובדה שניתן לערוך הסכם ממון אינה אומרת שחייבים לעשות זאת, ובמקרים מסוימים העלות הרגשית והזוגית עלולה להיות גבוהה יותר מהתועלת הכלכלית שהוא מספק.
לצד זאת, ישנם מצבים שבהם דווקא קיימת חשיבות לעריכת הסכם ממון. כך למשל, כאשר מי מבני הזוג מגיע למערכת היחסים עם ילדים ממערכת יחסים קודמת, מתעורר צורך לגיטימי להסדיר מראש סוגיות רכושיות, על מנת לצמצם מחלוקות עתידיות ולהגן הן על התא המשפחתי החדש והן על זכויות ילדיו. במקרים אלה, הסכם ממון אינו בהכרח ביטוי לחוסר אמון, אלא כלי משפטי אחראי המאפשר ודאות ושקט נפשי לכל הצדדים המעורבים.
חוק יחסי ממון בין בני זוג (תשל"ג, 1973) מעניק הגנה מסוימת
בהקשר הזה, מן הראוי לשים לב לכך שגם בהעדר הסכם ממון, הדין הישראלי כן מעניק הגנה מסוימת לבני הזוג. החוק קובע הסדרי ברירת מחדל ברורים למדי. ככלל, נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני תחילת הקשר אינם מתחלקים באופן אוטומטי, וכך גם מתנות וירושות. מנגד, רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים נחשב בדרך כלל לרכוש משותף ומתחלק בין בני הזוג. כמובן שיש סייגים והתאמות בכל מקרה קונקרטי, אך ככלל החוק כבר יוצר מעין "הסכם ממון" בסיסי שמסדיר את עיקרי הדברים.
המורכבות מתחילה כאשר מדובר בנכסים משמעותיים או במצבים שאינם חד משמעיים. כך למשל, דירת מגורים שהייתה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הקשר עשויה בנסיבות מסוימות להפוך לנכס משותף, במיוחד כאשר בני הזוג התגוררו בה לאורך שנים, השקיעו בה יחד או ניהלו סביבה משק בית משותף. גם עסקים פעילים מציבים אתגר משפטי שונה. בעוד שעליית ערך פסיבית של נכס או השקעה שנבעה מתנאי השוק בלבד לא בהכרח תיחשב לרכוש משותף, עסק שבו אחד מבני הזוג עובד באופן יומיומי ומשקיע מאמצים משמעותיים במהלך החיים המשותפים עשוי להיחשב כנכס שחלק מהשבחתו שייך גם לצד השני.
לכן, כאשר מדובר באדם בעל רכוש משמעותי, מבנה אחזקות מורכב או פער כלכלי ניכר מול בן או בת הזוג, בהחלט כדאי ונכון לשקול הסכם ממון. הדבר נכון במיוחד כאשר הקשר הופך רציני, בני הזוג מתגוררים יחד או מנהלים חיים משותפים לאורך זמן – גם אין בהכרח מיסוד של הקשר.גם זוגיות ארוכת שנים ללא נישואים יוצרת זכויות משפטיות, ולכן מי שמחזיק בנכסים משמעותיים צריך להבין את החשיפה האפשרית ולפעול בהתאם.
עם זאת, לצד המקרים שבהם הסכם ממון הוא כלי חיוני, קיימים גם מקרים רבים שבהם הוא פשוט אינו נחוץ. זוג צעיר שבו שני בני הזוג שכירים, ללא פערי הון משמעותיים וללא נכסים חריגים, אינו בהכרח זקוק להסכם כזה. גם כאשר מדובר בפערי רכוש מוגבלים יחסית, לעיתים נכון לשאול האם ההגנה המשפטית שמקבלים מצדיקה את המחיר הרגשי שעלול להיווצר. כאשר מדובר בהפרש של כמה מאות אלפי שקלים בלבד, לא פעם מדובר בסיכון כלכלי שניתן לחיות איתו, בעוד שהמסר שמועבר לצד השני עלול ללוות את מערכת היחסים במשך שנים.
לא כולנו מיליארדרים
המציאות מלמדת שלא כל זוג הוא אימפריה עסקית ולא כל אדם הוא מיליארדר שנדרש להגן על הון עתק. לעיתים דווקא הניסיון להסדיר כל תרחיש אפשרי מראש פוגע באמון שעליו בנויה הזוגיות. הסכם ממון הוא כלי משפטי חשוב, אך כמו כל כלי משפטי, הוא צריך להינתן במינון הנכון ובהקשר הנכון.
בסופו של דבר, השאלה איננה האם לערוך הסכם ממון, אלא האם יש בו צורך אמיתי. כאשר מדובר ברכוש משמעותי, בנכסים מורכבים או בפערים כלכליים גדולים, התשובה לרוב תהיה חיובית. אולם כאשר מדובר בזוג ממוצע שמתחיל לבנות את חייו המשותפים, ייתכן שהחוק הקיים מספק הגנה מספקת, והדבר החשוב יותר הוא לאו דווקא חלוקת הרכוש העתידית אלא בניית מערכת יחסים המבוססת על אמון, שקיפות והבנה הדדית. גם בעולם שבו הסכמי ממון הופכים נפוצים יותר, חשוב לזכור שלא כל מערכת יחסים צריכה להתחיל בחוזה. לפעמים היא יכולה להתחיל פשוט בזוגיות.
מאת עו"ד עינת גורביץ, מייסדת המשרד, עינת גורביץ', משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
