בשנה החולפת מחירי התחבורה הציבורית והטיסות זינקו, מספר ההרוגים בתאונות דרכים הגיע לשיא, אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל בזמן המלחמה עם איראן, ורכבת ישראל שותקה בימי הקיץ העמוסים. ורגב? היא ממשיכה להתעלם מאתגרי היום־יום וממשיכה לחפש את ה"כיפת ברזל" שלה — הצלחה אחת גדולה שתיזכר לה. לכן היא קיבלה השנה החלטות דרמטיות, חלקן יומרניות וחלקן תמוהות, אך כולן בלי יוצא מהכלל יקרות — מה שהוביל לעימותים תכופים בין משרדה למשרד האוצר.
לדוגמה: רפורמת "צדק תחבורתי" שנועדה להוזיל את מחירי כרטיסי הנסיעה בתחבורה הציבורית נכנסה לתוקף באותו יום שבו זינקו מחירי הכרטיסים ב־33%, כשברקע ביקורת נוקבת על כך שמחירים הם לא הבעיה של התחבורה הציבורית, אלא תשתיות, אמינות ותדירות.
אז רגב המשיכה לחפש. היא פועלת להקמת מרכז תפעולי בנתב"ג לחברת התעופה ההונגרית וויז אייר בניגוד לעמדת אנשי המקצוע במשרדה, בניסיון להוזיל את מחירי הטיסות, ועל הדרך גם מעצבנת את חברות התעופה הישראליות; היא מנסה לפתוח לתחרות את תחום טיסות המטען באמצעות הכנסת חברות זרות לפעול באופן כמעט חופשי מישראל, והיא הכריזה על הקמת קומה נוספת לכביש 6 בעלות של 5 מיליארד שקל. המומחים טוענים שמהלך כזה עלול להחריף את עומסי התנועה, אבל מי לא רוצה כביש כפול על שמו?
למרות כל אלה, יזכרו לרגב מ־2025 שני שני אירועים דרמטיים: סגירת השמים עם תחילת המלחמה מול איראן ביוני שגרם לכך שכ־170 אלף ישראלים שנתקעו בחו"ל לא הצליחו לשוב לביתם. משרד התחבורה, רשות שדות התעופה האזרחית והמטה לביטחון לאומי שידרו מסרים סותרים — והכאוס חגג.
האירוע השני היה הפגיעה בקווי החשמל של הרכבת שהביאה להשבתת קווים מרכזיים למשך ימים. כל זה קרה במקביל לכך שהרכבת במשבר: סיומו של פרויקט החישמול נדחה ל־2027 והוא התייקר ב־100 מיליון שקל; מנכ"ל הרכבת, שיקו ז'אנה, שנחשב למקורבה של רגב, עזב בעקבות ביקורת חמורה על התקדמות פרויקטים משמעותיים. ומה רגב עשתה בזמן שכל זה קרה? נכון, היא טסה (שוב) לחו"ל והכריזה כי בישראל "אין כאוס תחבורתי". היא כנראה לא נהגה בכבישי ישראל כבר הרבה זמן.
