סגור
שחקני הפועל באר שבע עם שלט וחולצות מחווה לילדים אוטיסטים אוטיזם פברואר 2025
שחקני הפועל באר שבע עם שלט וחולצות במחווה לילדים אוטיסטים (צילום: הרצל יוסף)
פרשנות

דו"ח ה-OECD על האוטיסטים : איזה שר יהיה מוכן לקבל החלטות לא פופולריות?

דו"ח ה־OECD מבקר בחריפות את מדיניות הסיוע חסרת האבחנה של ישראל לילדים אוטיסטים בלי להתחשב ברמת התפקוד. תקציב הסיוע לבעלי מוגבלות גדל כל שנה בשני מיליארד שקל, והוא צריך להתחלק בצורה יעילה והוגנת יותר; יישום מסקנות הדו"ח צפוי להיתקל במאבק ציבורי

הדו"ח הביקורתי והחמור של ה־OECD על הסיוע לאוטיסטים בישראל שפורסם ביום חמישי, הלך לאיבוד בין כל החיסולים והחימושים וההתרעות והאזעקות. זה מאוד חבל, כי ברור שאחת המטרות של ה-OECD היתה להסביר לישראל שכמה שהיא לא תנסה להדחיק את הבעיה של העלייה המסחררת במספר ילדי החינוך המיוחד, הבעיה לא תיעלם.
מתברר שישראל היא המדינה היחידה שמעניקה קצבה אוטומטית לכל ילד מאובחן ללא קשר לצרכים, לתפקוד ולפגיעה ביכולת ההשתכרות של ההורים. כל ילד אוטיסט בישראל זכאי לקצבת ילד נכה של הביטוח הלאומי. התוצאה היא שמספר הילדים מתחת לגיל 18 שזכאים לקצבת ילד נכה בשל אוטיזם גדל פי 8, מ-7,292 ב-2011, ל-60,195 ב-2024. בגלל מתן הסיוע ללא אבחנה, נוצר מצב אבסורדי של סיוע גבוה לילדים בתפקוד גבוה וסיוע נמוך יחסית לילדים עם אוטיזם קשה. הדבר גורם לעלייה עצומה בהוצאה הממשלתית לטיפול בילדים אוטיסטים ופוגע באיכות הטיפול.
הבעיה התקציבית הקשה עוד יותר שהדו"ח הזה לא עסק בה היא עלות החינוך המיוחד. בתקציב 2026 גדל סעיף החינוך המיוחד בתקציב (שאינו כולל את כל עלויות החינוך המיוחד) מ־17.5 מיליארד שקלים ב־2025 ל־19.8 מיליארד שקלים, תוספת של 13% ו־2.3 מיליארד. בפברואר חשף כלכליסט תחזית של האוצר לפיה התקציב הממשלתי לטיפול בילדים אוטיסטים בלבד צפוי לגדול בחמש השנים הקרובות ב־63%, מ־11.2 מיליארד שקל ב־2025 לרמה של 18.2 מיליארד שקל ב־2030, אם לא יחול שינוי במערך הקצבאות והזכויות.
אבחון כילד אוטיסטי מקנה זכאות אוטומטית ל־100% מקצבת הילד הנכה, ששוויה בשנת 2025 היה 3,694 שקל, כ־27% מהשכר הממוצע. הדו"ח קובע כי "המצב בו האבחנה מעניקה זכאות ישירה להטבות תורם לעלייה חדה באבחונים פרטיים. שיעור האבחונים הפרטיים גבוה במיוחד בישראל". ושוב, הבעיה קיימת לא רק בתחום הקצבאות אלא גם בחינוך. מצד אחד יש פער עצום בזכויות ובטיפולים בין החינוך המיוחד לחינוך המשלב. מצד שני, להורה ניתנת הבחירה, מה שאומר שהורים רבים יעדיפו לשלוח את הילד שלהם לחינוך המיוחד, למרות שהמוגבלות שלו קלה, למרות המרחק, למרות הסטיגמה. הורים תפקידם לדאוג לילדים שלהם וקשה להאשים אותם. את הבעיה מחמיר המחסור הקשה באנשי טיפול שיוצר מצב שילדים ברמת תפקוד נמוכה מתקשים לקבל טיפול.
ה־OECD מציין שבניגוד לישראל, בכל יתר מדינות הארגון הקצבאות והשירותים ניתנים לפי רמות תפקוד וברובן מובאת בחשבון רמת הפגיעה ביכולת ההשתכרות של ההורים. שתי ועדות של משרד הבריאות עוסקות היום בנושא. ועדת מומחים מנסה לצמצם את זרם האבחונים. היא אמורה לקבוע כללים מי יכול לאבחן אוטיזם, כללים לאבחון עצמו וכן לדרגות התפקוד. הוועדה השנייה, שהיא ועדה ציבורית, אמורה לקבוע מה הזכויות מהן ייהנו ילדים בדרגות השונות.
בפועל צפוי שיישום המסקנות, כלומר הפחתה בזכויות מאובחנים חדשים ברמת תפקוד גבוהה, תיתקל במאבק ציבורי ובקושי לא מבוטל. הקושי הראשון יהיה למצוא שרים וממשלה שיהיו מוכנים לקבל החלטות כל כך לא פופולריות, רק בגלל שזה חיוני לעתיד המדינה ועוד בתקופות שבהן יש כל כך הרבה בעיות אחרות שמעסיקות את המערכת הפוליטית. הבעיה השנייה היא לספק רמת שירותים סבירה גם למי שיסווג ברמת תפקוד גבוהה. זה יהיה בלתי אפשרי בלי לפתור את המחסור הקשה בכוח אדם במקצועות פארא-רפואיים. זה יהיה בלתי אפשרי, בלי לשפר דרמטית את התנאים בחינוך המשלב.
מצד אחד הולך ומתברר שתקציב הטיפול בילדים אוטיסטים ובעלי מוגבלויות אחרות הולך להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות בשני מיליארד שקל כל שנה. הילדים האלה לא ייעלמו, ומגיע להם טיפול מיטבי. טיפול הולם בגיל צעיר ימנע הוצאות גדולות בהרבה בעתיד. מצד שני, דו"ח ה־OECD מבהיר שאת המשאבים הכל כך גדולים צריך לחלק בצורה ההוגנת והיעילה ביותר. כרגע המצב רחוק מכך.
הדו"ח של ה־OECD עסק רק בילדים האוטיסטים, אבל לארגון היה חשוב להבהיר שהבעיה של מתן קצבאות ללא אבחנה בישראל הרבה יותר חמורה. "ראוי לציין קבוצה נוספת (של מקבלי קצבת ילד נכה, ש"א) שגדלה במהירות בעשור האחרון במקביל: ילדים "הזקוקים להשגחה", (רובם ילדים עם אלרגיות)". הארגון קובע ש"הגידול החד בקבוצה זו – ליותר מ־40,000 ילדים בשנת 2024 (מ־2% מכלל הזכאים בשנת 2012 ל־28% בשנת 2024) – מצדיק בחינה נפרדת. סביר שקיימים קווי דמיון בינה לבין קבוצת האוטיסטים מבחינת הגורמים למגמה ואף מבחינת מדיניות אפשרית". כשייצא הדו"ח של הארגון על קצבאות הסיעוד נגלה שזה בדיוק מה שחושבים שם גם על המדיניות חסרת האבחנה של חלוקת הקצבאות לקשישים. מערכת הסיוע החברתי חשובה מכדי ישראל תעודד ניצול לרעה שלה.