אחרי הבחירות יגיע החשבון: החשמל, המים והדלק יתייקרו
הממשלה דחתה התייקרויות באמצעות הפחתות מסים והקפאת תעריפים, אך חלק מהצעדים יתהפכו לאחר הבחירות. מחיר הדלק עשוי לעלות כבר בנובמבר, ואחריו תעריפי התחבורה הציבורית, וגם החשמל והמים. וזה לא נגמר כאן - ההתייקרויות יתגלגלו למוצרים נוספים
הממשלה הבאה תצטרך להעלות את המסים, כנראה בשיעור ניכר. נוסף על כך, גם מחירי החשמל, המים, הדלק והתחבורה הציבורית צפויים לעלות. הממשלה היוצאת הצליחה לדחות התייקרויות רבות, אך בכך צברה עלויות והעבירה חלק מהחשבון לעתיד. אחרי הבחירות, ייתכן שלא תהיה ברירה אלא להעלות את המחירים, והשאלה היא באיזה שיעור.
הדוגמה האחרונה לבלימת התייקרויות באמצעות התערבות ממשלתית היא מחיר הדלק. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליטו לוותר על הכנסות ממסים בהיקף של כחצי מיליארד שקל, כדי למנוע ממחירו של ליטר בנזין לחצות את הרף של 8 שקלים. מחיר הבנזין המפוקח נקבע לפי ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמשת ימי המסחר הסמוכים לסוף החודש. בחודשיים האחרונים זינקו המחירים האלה, בין היתר בשל המלחמה באיראן, שטרם הסתיימה, ובשל הפגיעה ביכולת זיקוק הדלקים של רוסיה בעקבות מתקפות אוקראינה על בתי זיקוק ברחבי המדינה. גם היחלשות השקל מול הדולר תרמה להתייקרות.
הפתרון של סמוטריץ' היה לבצע שתי הפחתות במס הבלו, המוטל על הדלק. בסך הכל, המס הופחת בשקל לכל ליטר. העלות הכוללת של ההנחה למשך חודשיים מוערכת בכחצי מיליארד שקל, בהתאם לצריכת הבנזין. את אובדן ההכנסות יהיה צורך להשלים באמצעות הכנסות ממסים אחרים או באמצעות קיצוצים תקציביים.
מחיר הדלק נשמר לעת עתה, אך אי אפשר יהיה להמשיך בהנחות על הבנזין לאורך זמן. בנובמבר המחיר צפוי לזנק. גם אם מחירי הדלק בעולם יירדו — ולנוכח המתיחות במפרץ הפרסי קשה להעריך שכך יהיה — המס על כל ליטר צפוי לעלות בשקל, והדבר יתבטא במחיר לצרכן.
תחבורה ציבורית: ההקפאה תסתיים
הפחתת המס על הבנזין, המשמש בעיקר מכוניות פרטיות, היא למעשה תמריץ לתחבורה הפרטית, כשמפעילי התחבורה הציבורית משלמים על סולר יקר, שמחירו אינו מפוקח. אלא שגם מחירי התחבורה הציבורית צפויים לעלות, ככל הנראה בינואר 2027.
מחירי התחבורה הציבורית עלו במהלך 2025 בכ־45%, לאחר שמחיר נסיעה בודדת באוטובוס התייקר מ־5.5 שקלים ל־8 שקלים, ובמקביל יושמה הרפורמה שקידמה שרת התחבורה מירי רגב, שכונתה "צדק תחבורתי". במסגרת הרפורמה הועבר תקציב שנועד להרחיב את פעילות התחבורה הציבורית, כדי לממן הנחות לאוכלוסיות שונות, רבות מהן בערים ובשכונות חרדיות. נוסף על כך, הוענקו נסיעות בחינם לנוסעים מעל גיל 67.
הרפורמה התקשתה להצדיק את שמה: לפי נתוני משרד התחבורה שהוצגו בכנסת, מתוך יותר מ־3 מיליון זכאים להטבות, רק כ־300 אלף מימשו אותן. בעקבות הביקורת הקשה שספג משרד התחבורה הכריזה רגב כי מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו במהלך 2026. אלא שהמהלך הזה דחה את ההתייקרות, ולא ביטל אותה.
ב־2027 צפויים הנוסעים להתמודד עם עליית מחירים, שכן משרדי התחבורה והאוצר דחו את העלאת התעריפים שהיתה אמורה להיכנס לתוקף במהלך 2026. לפי ההערכות, מדובר בהתייקרות מצטברת של כ־4% לפחות, בהתאם למנגנון ההצמדה למדדי התשומות, הכוללים בין היתר שכר, דלק וביטוח. כלומר, במקרה הטוב, מחיר הנסיעה באוטובוס עירוני או ברכבת קלה יעלה מ־8 שקלים ל־8.40 שקלים.
לפי הערכות אחרות, העלייה עלולה להיות תלולה יותר. דחיית ההתייקרות עולה למדינה כ־20 מיליון שקל בחודש, אך אינה מבטלת אותה אלא מעבירה את החשבון לשנה הבאה.
גם החשמל בדרך להתייקר
גם מחירי החשמל והמים צפויים לעלות, אך עדיין לא ברור באיזה שיעור. מחיר החשמל נקבע באמצעות נוסחה קבועה, המשקללת את מדד המחירים לצרכן, את הריבית, את שער הדולר ואת מחירי הפחם. מחירי הגז הטבעי, שממנו מיוצר רוב החשמל בישראל, נקבעים בחוזים ארוכי טווח.
עם זאת, יש גם גורמים נוספים שמשפיעים על התעריף, הנקבע במליאת רשות החשמל. כך, למשל, חברת החשמל מכרה את חלקה במיזם הסיבים האופטיים IBC ב־250 מיליון שקל. מחצית מהסכום צפויה להיות מוחזרת לציבור, ולהביא לירידה של כ־0.5% בתעריף, אם העסקה תושלם בזמן הקרוב. אולם, הירידה הזאת צפויה רק לקזז חלק מההתייקרות.
לפי ההערכות השמרניות ביותר, מדובר בהתייקרות של כ־2%, או כ־1.5% לאחר שלוקחים בחשבון את התרומה הצפויה ממכירת IBC. אלא שהנוסחה מבוססת על "רצועה" — טווח שבו ההשפעות החיצוניות על התעריף מוגבלות. ייתכן שהשנה הרצועה נפרצה. חודשי הלחימה האינטנסיבית עם איראן, במסגרת מבצע "שאגת הארי", הביאו להשבתת אסדות גז ולהגברת השימוש בדלקים יקרים יותר לייצור חשמל, כמו פחם וסולר. נוסף על כך, רשות החשמל עורכת שימוע בעניין ההכרה בעלויות עודפות בהקמת יחידות הייצור החדשות בתחנת הכוח בידי חברת החשמל אורות רבין בחדרה.
לטענת החברה, העלויות נגרמו בגלל תקלות של היצרנית, חברת ג'נרל אלקטריק, וכן בשל המבצע האחרון מול איראן. הנושא עדיין טעון בירור. לפיכך, ייתכן שמליאת רשות החשמל תחליט להעלות את התעריף ביותר מ־ 1.5%.
משבר המים ישפיע על הכיס
בשונה מתעריף החשמל, בתעריפי המים אין נוסחה קשיחה שמכתיבה את שיעור העדכון. ההחלטה עליהם צפויה לעורר ויכוחים במליאת רשות המים. משק המים הוא משק כספי סגור: התעריפים אמורים לכסות את כלל ההוצאות, ללא סבסוד נוסף מהמדינה. גורמים רבים משפיעים עליהם, ובהם מחירי החשמל, שכן מתקני ההתפלה וחברת מקורות הם צרכני חשמל גדולים. כמו כן, התעריף החדש יצטרך להביא בחשבון את עלות רכישת המסננים החדשים למתקני ההתפלה. אלה נדרשים בעקבות משבר המים שנגרם מהתרבות אצות, שהובילה לבלאי מואץ של המסננים. בנוסף, בתקופת המשבר, מתקני ההתפלה פעלו בתנאים לא אופטימליים וצרכו יותר חשמל.
גם התרוקנות מאגרי המים הטבעיים של ישראל צפויה לחייב התפלה בהיקפים גדולים יותר בשנה הבאה, ולכך אמור להיות ביטוי בתעריף.
בשנים האחרונות היתה מליאת רשות המים נתונה ללחץ מצד שר האנרגיה אלי כהן לרסן את עליות המחירים, אף שהושמעו אזהרות כי הדבר עלול לגרום לכשלים במשק המים בעתיד. כך, למשל, לפני שנה הוחלט לצמצם את רכישת המים ממתקני ההתפלה. התוצאה היתה דלדול המאגרים הטבעיים, שהחריף את הפגיעה במשק המים בעת משבר האצות. הריסון הזה עלול להביא להתייקרות חדה יותר בעדכון התעריפים הבא.
ההחלטות צפויות להתקבל בנובמבר ובדצמבר, בתקופת ממשלת מעבר או בתחילת כהונתה של ממשלה חדשה. בתקופה כזאת, הלחץ של הדרג הפוליטי עשוי להיות נמוך יותר, ולכן גדלה האפשרות לעלייה חדה בתעריף — בשיעור של 3% עד 5%.
החשמל, המים והדלק הם תשומות מרכזיות בפעילות המשק. התייקרותם עשויה לשמש סיבה, או תירוץ, לעליות מחירים נוספות. בין היתר, היא עלולה להתגלגל למחירי המזון ולמחירי מוצרים ושירותים אחרים. כך, גם אם הממשלה הצליחה לדחות חלק מההתייקרויות עד לאחר הבחירות, אין פירוש הדבר שהן ייעלמו. העלויות המצטברות עלולות להגיע לציבור דרך חשבונות החשמל והמים, הנסיעות בתחבורה הציבורית, תדלוק המכונית ובסופו של דבר גם דרך סל הקניות.
