שכר משרתי הקבע הצעירים עלה ב-17% בתוך שנתיים - ל-13.8 אלף שקל
על פי דו"ח השכר במערכת הביטחון לשנים 2023-2024, מבין גופי הביטחון, השכר הממוצע הגבוה ביותר נרשם בוועדה לאנרגיה אטומית, והגיע ל־34.3 אלף שקל בחודש, ובמוסד ובשב"כ ל־32.2 אלף שקל; מספר האזרחים עובדי צה"ל גדל לכ־8,000, בעיקר בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה; פערי השכר בין גברים לנשים התרחבו מעט ב־2024
השכר הממוצע של משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-17% בתוך שנתיים והגיע ב-2024 ל-13,845 שקל בחודש, לעומת 11,786 שקל ב-2022. כך עולה מדו"ח השכר במערכת הביטחון לשנים 2023-2024 שמפרסם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
מבין גופי הביטחון, השכר החודשי הממוצע הגבוה ביותר ב-2024 נרשם ביחידות הסמך של מערכת הביטחון, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, ועמד על 34,315 שקל. בגופים החשאיים - המוסד והשב"כ - עמד השכר הממוצע על 32,225 שקל, ובמכון למחקר ביולוגי על 31,932 שקל. השכר הממוצע של אזרחים עובדי צה"ל עמד על 22,926 שקל, בצה"ל על 18,756 שקל, במשטרה על 20,562 שקל ובשירות בתי הסוהר על 18,889 שקל.
לפי האוצר, החל מאמצע 2024 ניתנו תוספות שכר משמעותיות במשטרה ובשב"ס, ולכן השפעתן המלאה צפויה לבוא לידי ביטוי בדו"ח השכר לשנת 2025.
המלחמה השפיעה גם על מצבת האזרחים עובדי צה"ל. מספרם גדל מכ-6,600 ב-2021 לכ-8,000 ב-2024, בעיקר בשל גידול במספר העובדים בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה. במקביל ירד גילם הממוצע מ-50 ל-44. באוצר מייחסים את העלייה בשכר בקבוצה זו גם לקליטת עובדים טכנולוגיים, להסכם השכר שנחתם ב-2024 ולגידול בהיקף העבודה הנוספת במהלך המלחמה.
הדו"ח שב וממחיש גם את העלות החריגה של הפנסיה התקציבית בצה"ל. השווי הממוצע של קצבת הפנסיה התקציבית לקצין צה"ל מוערך בכ-9 מיליון שקל, כאשר גיל הפרישה הממוצע הוא 45 והקצבה החודשית הממוצעת עומדת על 20,019 שקל. לשם השוואה, בדו"ח שפרסם האוצר ב-2022 הוערך השווי הממוצע של הפנסיה לקצין צה"ל ב-8.7 מיליון שקל, והקצבה החודשית הממוצעת עמדה אז על כ-18.5 אלף שקל.
באוצר מציינים כי הנתונים מעלים חשש באשר להתכנסות הקצבה הממוצעת של הפורשים ליעד שנקבע בחוק שירות הקבע בצה"ל לקראת 2025. סוגיית הפנסיות של אנשי הקבע נמצאת זה שנים במוקד הדיון על מבנה השכר במערכת הביטחון, בין היתר בשל גיל הפרישה המוקדם והיקף הקצבאות.
במקביל נמשכת העלייה בשיעור הנשים בגופי הביטחון. נשים מהוות כיום כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל ו-41.2% מהעובדים במכון למחקר ביולוגי. עם זאת, לפי הדו"ח, פערי השכר בין גברים לנשים התרחבו מעט ב-2024. באוצר מסבירים זאת בעיקר בתוספות שכר בגין רמת פעילות ולחימה, הניתנות במידה רבה לתפקידי שטח שבהם שיעור הגברים גבוה יותר.
