עו"ד מני גורמן: כך שוק ההון צפוי להגיב לבחירות בישראל
"אם תוצאות הבחירות ישקפו המשך של התנהלות שנתפסת כטובה - השוק יגיב בצורה חיובית", אומר עו"ד גורמן
"אם תוצאות הבחירות ישקפו המשך של התנהלות שנתפסת כטובה, השוק יגיב בצורה חיובית, וכך גם יקרה אם היה שלטון רע שנמשך לאורך זמן – ואז מגיע שינוי", אומר עו"ד מני גורמן, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד שטיינמץ, גורמן, ארדמן ושות'.
"בכל העולם, אנחנו רואים עלייה של גל פופוליסטי שמבטיח כל מיני הבטחות לציבור, וכאשר הגל הפופוליסטי הזה מנותק לחלוטין מהניסיון ומההבנה הכלכלית – הוא לא באמת מבשר על צמיחה, אלא על משהו שאני רואה בו אנרכיה, הבטחות לטווח הקצר וסיסמאות ריקות מתוכן", כך אומר עו"ד מני גורמן, שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד שטיינמץ, גורמן, ארדמן ושות' (SGE) בשיחה על השפעת תוצאות הבחירות על שוק ההון.
מה בעצם שוק ההון מחפש, כשהוא מסתכל קדימה לבחירות?
"שוק ההון מחפש סביבה שתייצר ציפייה לצמיחה, רמות סיכון נמוכות ורמת ודאות גבוהה. כשתוצאות הבחירות מביאות לידי ביטוי את הדברים האלה, השוק עולה. באופן היסטורי, הבוחרים מבקשים להמשיך בדרך שהם תופסים כמוצלחת. לכן, כשתוצאות הבחירות משקפות המשך של התנהלות שנתפסת כטובה, השוק מגיב בצורה חיובית. מנגד, כשהיה שלטון רע שנמשך לאורך זמן, והתוצאות מבשרות על הפיכה או שינוי שלו, והציפייה היא שכתוצאה מכך המצב הכלכלי והמצב הכללי יהיו טובים יותר – גם אז השוק יגיב בצורה חיובית".
ומה קורה כשיש הבטחות יפות, אבל הן לא מתגשמות?
"בסופו של דבר, כשבחירות לא באמת מביאות בשורה של צמיחה, אי ודאות וירידה בסיכון - השווקים מגיבים בצורה שלילית. ניקח לדוגמה אירוע כמו הברקזיט, או תוצאות אחרות במקומות אחרים בעולם שהיו פופוליסטיות. השוק הגיב אליהן באופן שלילי.
"בבריטניה למשל, מפלגת הלייבור של קיר סטארמר זכתה בבחירות ברוב עצום – ולא עשתה איתו שום דבר ממשי. רפורמת המס שהעבירו ביטלה הטבות שלאורך שנים ארוכות ניתנו לאנשי עסקים זרים בבריטניה, אשר תרמו רבות להנעת גלגלי הכלכלה בהשקעות ובהעסקת עובדים, מה ששלח אלפי בעלי הון לחפש בית חדש באיטליה, בפורטוגל, בספרד ובמדינות אחרות שמציעות להם תנאי מיסוי נוחים יותר. כשאנשים שמייצרים ערך כלכלי בוחרים ללכת, זה לא סימן טוב לכלכלה."
ובישראל: מנסים לרסק את מערכת המשפט
במעבר אלינו, אפשר לדבר על מאפייני תגובה של השוק אם נבחר מועמד מהימין או מהשמאל?
"קשה לדבר על מה שקורה בישראל באופן מסורתי, כי ההרגשה היא שהמסורת פה קצרה וגם מה שהיה פעם נשבר, ולא קיים יותר. הרבה מאוד זמן לא הייתה בישראל תקופה של ריב ומחלוקת כמו שראינו בניסיון לרסק את מערכת המשפט, ולתת לגוף המחוקק להשתלט על הזרוע השיפוטית ולבטל אותה כזרוע עצמאית. נכון וצריך שתהיה ביקורת, גם לי אישית, על הרבה מההחלטות וההתנהלות של הזרוע השיפוטית. נכון גם שצריך להתקיים מתח בריא בין הרשות הנבחרת לזו השופטת. אבל פה היה ניסיון גס ואנרכיסטי להשתלט ולרסק את מערכת המשפט כמערכת עצמאית.
"בנוסף, אני חושב שישראל אף פעם לא התנהלה מסורתית כימין ושמאל המקובל בעולם, במובנים הכלכליים של הגדלת תקציבים חברתיים שממומנים ממיסים ומושתים על העשירים, אל מול ממשל רזה שתומך בתאגידים, מקטין מסים ורגולציה ונותן לכוחות השוק לעשות את שלו. בישראל, בצורה מאוד מכלילה - השמאל רצה שלום עכשיו והימין רצה לשמור על התנחלויות, ראה את חזון ישראל הגדולה וחשש מפני כל פשרה מדינית".
ואחרי השביעי באוקטובר? ואחרי ההפיכה המשטרית?
"השיח הפך להיות קצת אחר, בין משהו שהוא פופוליסטי ואנרכיסטי לבין שיח ממלכתי וליברלי. בסופו של דבר, שוק ההון והכלכלה רוצים לראות במדינת ישראל יציבות פוליטית אבל גם מדינה עם מערכת משפט עצמאית שההכרעות בה מתקבלות על בסיס ענייני ומקצועי. את היציבות הזו תוכל להשיג ממשלה שיהיו בה אלמנטים של אחדות - במשמעות של יכולת לקבל החלטות ולנצל את המשבר שקרה לנו בשבעה באוקטובר כדי לייצר פה משהו טוב יותר.
"לא כולם צריכים להסכים על הכול. תמיד היו ביהדות דעות שונות, כולנו הופרינו מהן והפכנו להיות עם שכולו מחלוקת, מבית שמאי ובית הלל. אבל בין מחלוקת לבין שנאה, ובטח שנאת חינם, יש הבדל גדול. ואני חושב שאנחנו צריכים לחזור ולנהל שיח ואפילו מחלוקת, אבל להוריד את גובה הלהבות של השנאה. הפסקת החרמות הפוליטיות היא אחת הדרכים להגיע לשם.
"כל ממשלה שנבחרת צריכה לפעול לטובת מדינת ישראל - לא לטובת מגזר או 'בייס', באופן שבאמת יקדם את המדינה על כל חלקיה. ובסופו של דבר, שוק ההון והכלכלה יגיבו בהתאם. אם נמצא את עצמנו שוב במצב של בחירות חוזרות ונשנות, אם נמצא את עצמנו שוב נשלטים על ידי קיצונים מצד כזה או אחר, התגובה של שוק ההון ושל הכלכלה תהיה שלילית".
"שוק ההון מגלם צפי לשינוי"
איך להערכתך שוק ההון יכול להגיב לתרחישים שונים של תוצאות הבחירות?
"לטעמי, יש שלושה תרחישים אפשריים. בתרחיש הראשון, מי שמקבל את המנדט לא מצליח להרכיב ממשלה, ואנחנו חוזרים שוב למערכת בחירות. זו סיטואציה לא טובה כלכלית, של חוסר ודאות וחוסר יכולת לקבל החלטות, לבצע מינויים בחברות ממשלתיות וכדומה. אבל, זה לזמן קצוב. התרחיש השני הוא שמצליחים להרכיב קואליציה על חודו של קול, עם 61 מנדטים, ואנחנו שבויים בידי קיצוניות כזו או אחרת או גחמות כאלה ואחרות. זו סיטואציה שבה אין יציבות. קשה מאוד להעביר תקציב בצורה כזו. זו סיטואציה שמזמינה סחטנות וכל נסיון לייצב את הספינה ייתקל בגל מחאות ובאי-שקט חברתי.
"התרחיש השלישי הוא הקמה של ממשלה שלוקחת אחריות – על התקציב, על ביטחון המדינה. ממשלה שלא תהיה בקצוות, אלא שיהיו בה אלמנטים משני הצדדים, שיאזנו אותה. ממשלה שתתקן את מערכת החינוך, את חוסר המשילות ואת האלימות וחוסר הביטחון האישי שאנחנו נמצאים בו.
"אם תהיה ממשלה כזו, שוק ההון יגיב טוב. אני מאמין שברמה מסוימת, שוק ההון הישראלי והמטבע הישראלי, כבר משקפים את הצפי הגדול לאותו איחוי ושינוי", מסכם עו"ד גורמן.
עו"ד מני גורמן הוא שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון וניירות ערך במשרד שטיינמץ, גורמן, ארדמן ושות'. אתר המשרד: sgelaw.co.il
d&b – לדעת להחליט
