סגור
מתקן אחסון גז יוניפר בבירואנג דרום גרמניה
מתקן אחסון גז בגרמניה. יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית הצהיר כי מדובר ב"משבר האנרגיה העולמי האמיתי הראשון" (צילום: AFP)

ניתוח
מאגרי הגז באירופה מתמלאים, המחיר צנח ב־70% מהשיא

מחירי הגז הטבעי ירדו לרמה הנמוכה ביותר מאז הפלישה לאוקראינה לאחר שהאיחוד האירופי הצליח למלא 94% מהמאגרים. במקביל, יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית הזהיר ממשבר חמור יותר מזה של שנות ה־70: "זהו משבר האנרגיה העולמי האמיתי הראשון"

בשבועות האחרונים, לקראת החורף הקרב, מתרבות האזהרות מצד גופים כלכליים ובכירי תעשיית האנרגיה כי העולם, ובעיקר אירופה, ניצבים בפני משבר האנרגיה החמור ביותר שידעו. במסגרת כנס אנרגיה בינלאומי המתקיים בסינגפור, הצהיר אתמול יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאתיח בירול, כי שוק הגז הטבעי יגיע בשנה הבאה למחסור חמור יותר מכפי שקורה עכשיו. זאת בעיקר ברקע התאוששות הביקושים בסין והניסיונות של אירופה לאתר ספקים חלופיים לרוסיה, אשר עד המלחמה באוקראינה סיפקה לה כ־40% מתצרוכת הגז.
בירול הגדיר את המצב "משבר האנרגיה העולמי האמיתי הראשון", כלומר לתפיסתו, המשבר הנוכחי הוא משמעותי יותר מזה של שנות ה־70. לפי בירול, החלטת איגוד יצרניות הנפט אופ"ק+ לצמצם את הייצור ב־2 מיליון חביות ביום החל ב־1 בנובמבר יוצרת "סיכונים" ותוביל מספר כלכלות מובילות למצב של מיתון. ברקע ישנה גם החלטה שאימץ האיחוד האירופי להפסיק את יבוא הנפט הרוסי החל ב־5 בדצמבר, שגם היא לא צפויה לתרום לוודאות וליציבות בשוקי האנרגיה.

2 צפייה בגלריה
אינפו אירופה מכינה את עצמה לחורף
אינפו אירופה מכינה את עצמה לחורף
אירופה מכינה את עצמה לחורף

נבואת זעם דומה לזו של בירול השמיע לפני ימים אחדים גם שר האנרגיה הקטארי, סעד אל־כעבי. בתחילת המשבר קיוו במערב כי מדינת המפרץ תוכל לסייע בהגברת אספקת הגז הטבעי כדי לכסות על המחסור מרוסיה, אך תקוות אלה נכזבו. קטאר, שנמצאת בימים אלה בעיצומו של מגה־פרויקט להרחבת תפוקת הגז שלה, כבר הודיעה כי לא תפנה משלוחי גז לאירופה על חשבון לקוחותיה באסיה. למרות זאת, אל־כעבי צופה כי אירופה תצלח את המשבר בחורף הנוכחי בעיקר בשל היערכות עם מלאים, אבל לטענתו הבעיה תורגש בעיקר בחורפים הבאים, ככל הנראה עד 2025.
למרות הניסיונות של האירופים לעבור לשימוש בתשומות אנרגיה אחרות, כמו פחם וגרעין במקום הגז הטבעי, אל־כעבי סבור כי מאמצים אלה לא יספיקו כדי למלט את אירופה מהמשבר הממשמש ובא. לדברי השר הקטארי, בטווח הארוך, ללא מקורות חלופיים ויציבים לגז הטבעי הרוסי, אירופה תתקשה לקיים את משק האנרגיה שלה.
התגובה האירופית למשבר הצפוי כוללת שני צעדים עיקריים — חיזוק המלאים וצמצום הצריכה. לצעדים אלה השלכות מיידיות על השוק אך גם השלכות מדאיגות לטווח הארוך יותר. אתמול הגיעו מחירי הגז הטבעי באירופה לקצת יותר מ־95 יורו למגה־ואט לשעה — הרמה הנמוכה ביותר מאז פרצה המלחמה באוקראינה וצניחה של יותר מ־70% מאז השיא שנרשם באוגוסט (349 יורו). לא בטוח שמגמה זו תימשך לאורך זמן, אך ההסבר לכך הוא שהמאגרים באירופה הולכים ומתמלאים והגיעו לרמה של 94%. בחלק מהמדינות, כמו בריטניה, פורטוגל ובלגיה, עומד הנתון על 100%, בצרפת ובדנמרק כ־99% ובמשק הגדול באיחוד האירופי — גרמניה — המלאים הם סביב 98%. נתונים אלה מאששים את דבריו של שר האנרגיה הקטארי, שסבור כי החורף הקרוב באירופה יעבור בצורה סבירה.

2 צפייה בגלריה
פאתיח בירול יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית
פאתיח בירול יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית
יו"ר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, פאתיח בירול. הזהיר ממחסור חמור ב־2023
(צילום: EPA)

ההיערכות המוגברת לקראת החורף יוצרת בעיה לוגיסטית לא פשוטה. נכון להיום, לפי חברות המנטרות את התנועה הימית, ישנן לא פחות מ־60 מכליות עמוסות גז טבעי נוזלי (גט"ן) המיועד לשוק האירופי. ברם, עקב מחסור בתשתיות לטיפול בגט"ן, חלקן משייטות באיטיות במימי צפון מערב אירופה, בים התיכון ובחצי האי האיברי. העובדה שכמויות אדירות של גט"ן משייטות ללא יכולת פריקה משפיעה על מחירו כלפי מטה. במקביל, שרי האיחוד דנים עדיין באפשרות להשית תקרת מחיר על הגז, אך טרם התקבלה החלטה בנושא. עצם הדיון בסוגיה יוצר אף הוא לחץ בכיוון מטה על מחירי הגז.
החלטה זו של האיחוד האירופי על קביעת תקרת מחיר לא תעבור בשקט מבחינת רוסיה. זו כבר הודיעה כי תפסיק לחלוטין את אספקת הגז אם תאומץ ההחלטה. נכון להיום, רוסיה עדיין מספקת כ־9% מתצרוכת הגז של האירופים דרך הצינור העובר בטורקיה (טורק סטרים) וכן נקודת המעבר סודז'ה שבגבול עם אוקראינה. למרות הנטייה של האירופים לאמץ את הצעד הזה אחרי שהמתנגדת העיקרית, גרמניה, נתנה את ברכתה, הרי שהם יצטרכו למצוא פתרונות לאובדן המוחלט של הגז מרוסיה. כרגע נראה שאין אופציות מיידיות וממשיות לכך, מה שעלול מבחינתם להחריף את המשבר.
הניסיונות של מדינות אירופה לחסוך באנרגיה הם חיוביים אך עלולים להוביל אותה, ומכאן גם את כלכלת העולם, למיתון חריף. החיסכון המשמעותי לא מושג מצמצום תאורת רחוב או מזגנים ביתיים, אלא מהשבתת קווי ייצור. לפי הערכות, בשמונת החודשים הראשונים של 2022 צמצם מגזר התעשייה האירופי את צריכת האנרגיה בכ־15%. בטווח הארוך, לצמצום הפעילות התעשייתית תהיה השלכה קשה על הפעילות הכלכלית, בייחוד כשמדובר במוצרים חיוניים כמו דשנים, שהירידה בהיצע שלהם תפגע בחקלאות העולמית.
בדו"ח שפרסמה השבוע הזהירה קרן המטבע הבינלאומית כי משבר האנרגיה בשילוב הלחצים האינפלציוניים עלול להביא לתסיסה חברתית בחלק ממדינות אירופה, וזאת בעיקר עקב מחירי האנרגיה המאמירים. לפי מומחי הקרן, תוכניות הסיוע הממשלתיות מספקות פתרון חלקי בלבד למחירים הגבוהים ששוחקים את כוח הקנייה של הצרכנים. הדו"ח צופה כי גרמניה ואיטליה יהיו שתי המדינות הראשונות שייכנסו למיתון כבר בשנה הבאה, כשגרמניה צפויה לרשום צמיחה שלילית של 0.3% בשנת 2023. צפי הצמיחה הכולל של אירופה בשנה הבאה מגיע ל־0.6% בלבד, כך לפי קרן המטבע.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com