סגור
ילדים עניים עוני מצוקה כלכלית
893 אלף ילדים עניים (צילום: דורון גולן)

דוח העוני: עלייה בשיעור הילדים העניים; "חייבים לשנות סדרי עדיפויות"

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2022 שמתפרסם הבוקר מגלה ששני המדדים הבודקים את מצבם של העניים - עומק העוני וחומרת העוני - הידרדרו זו השנה השנייה. החרדים והערבים מהווים כמעט שני שלישים מהעניים. כמעט 31% מהבוגרים חיו בחוסר ביטחון תזונתי, בישראל היו בשנה שעברה 2 מיליון נפשות מתחת לקו העוני

מצבם של העניים הולך ומחמיר בשנים האחרונות. מדד עומק העוני המבטא את הפער בין הכנסת העניים לקו העוני עלה מ-38.3% ב-2020 ל-39% ב-2021 ו-40.2% ב-2022. מדד חומרת העוני המבטא אף הוא את הפער בין קו העוני להכנסת העניים אבל מעניק משקל יתר לעניים מאוד עלה מ-22.3% ב-2020 ל-23% ב-2021 ול-24.4% ב-2022. כך עולה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2022 המתפרסם היום (ה') ומתייחס לשנה שבה שלטה ממשלת בנט-לפיד. הדו"ח מתבסס זו השנה הרביעית ברציפות על נתוני כנסות מנהליים ולא על סקרי הלמ"ס.
מהדו"ח עולה שהערבים והחרדים מהווים כמעט שני שלישים מכלל העניים (64.3%). מתוכם 41.9% ערבים ו-22.4% חרדים. זה כפול ממשקלם באוכלוסייה. 39% מהאוכלוסייה הערבית הם עניים ו-39.5% מהאוכלוסייה החרדית לעומת 11.3% מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית. בחברה החרדית והערבית כחצי מהילדים עניים. הדו"ח מציין שגורמים לכך מספר נמוך של מפרנסים, שכר נמוך ואצל החרדים מספר ילדים גבוה. תחולת העוני של משפחות שלהן ארבעה ילדים ויותר היתה בשנת 2022 42.2% - שיעור הגבוה יותר מפי שניים ממשפחות קטנות יותר, שבהן 3-1 ילדים – 17.8% .
תחולת העוני של נפשות דרכה למעשה במקום ב-2022 על 20.9% מהאוכלוסייה שהם 1.98 מיליון איש. מתוכם 873 אלף ילדים עניים ו-153 אלף קשישים עניים. תחולת העוני של ילדים עלתה קלות מ-28.0% ב-2021 ל-28.2% ב-2022. עורכי הדו"ח מציינים ש"עוני גבוה אצל ילדים פוגע לא רק ברמת חייהם בהווה אלא גם בתהליך היווצרות הונם האנושי, החשוב ליכולת השתכרותם בעתיד". תחולת העוני של אזרחים ותיקים ירדה מ-15% ל-12.7%, כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים על ידי שר האוצר אז אביגדור ליברמן. תחולת העוני של משפחות ירדה קלות מ-20.5% ל-20.2%.
ממצא נוסף של הדו"ח הוא ש-30.9% מהבוגרים בישראל חיו ב-2022 בחוסר ביטחון תזונתי, מהם 18.3% בחוסר ביטחון תזונתי נמוך ו-12.6% בחוסר ביטחון תזונתי חמור (רעב). המצב חמור במיוחד בחברה הערבית שבה 62.7% חיים בחוסר ביטחון תזונתי, מהם 29.3% בחוסר ביטחון תזונתי חמור. למרות רמות העוני הגבוהות בחברה החרדית, שיעור חוסר הביטחון התזונתי בה דומה לחברה הכללית, נתון שנובע כנראה ממערכת העזרה ההדדית המפותחת, מהצהרות לא מדווחות ואולי גם מנורמה של לא להתלונן.


לדו"ח העוני מצורף בשנים האחרונות מדד של עוני סובייקטיבי על פי הצהרת המרואיינים. ב-2022 חלה עלייה של שיעור הבוגרים המרגישים עניים מ-12.1% מכלל האוכלוסייה ל-12.9%. שיעור הערבים החשים עניים זינק מ-37.1% ל-43%. הוא גבוה מי 5.6 משיעור היהודים החשים עניים. זאת למרות ששיעור היהודים החשים עניים עלה מאוד - מ-6.3% ב-2021 ל-7.7% ב-2022.
בהשוואה בינלאומית, העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות. בקרב נפשות וילדים ישראל מדורגת שנייה במדינות ה-OECD לאחר קוסטה ריקה, שיעור העוני לנפשות בישראל גבוה בשני שלישים מאשר ממוצע המדינות המפותחות (כ-20% לעומת 12%). בתחום האי-שוויון לפי מדד ג'יני ישראל ממוקמת חמישית מהסוף.
סמנכ"לית התכנון והמחקר של הביטוח הלאומי ד"ר ניצה קסיר תוקפת בפתח הדו"ח בחריפות את מדיניות הרווחה של ישראל. קציר כותבת כי "המשאבים המוקצים להוצאות רווחה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות הם מהנמוכים בעולם: בשנת 2022 היוותה ההוצאה הציבורית לרווחה 15.8% מהתמ"ג לעומת 22.4% בממוצע ב-OECD, כשרק קוריאה ואירלנד מדורגות נמוך מישראל".
עוד היא מציינת ש"נדיבות מערכת תשלומי ההעברה בישראל נמוכה מאוד בהשוואה למדינות המפותחות: תרומת תשלומי ההעברה והמסים לצמצום ישיר של תחולת העוני אינה גבוהה בהרבה ממחצית הממוצע ב-OECD. גם התרומה הישירה של תשלומי ההעברה והמסים לצמצום האי-שוויון בישראל נמוכה, כשני שלישים מהממוצע במדינות המפותחות".
קסיר קבעת ש"המצב הכלכלי-חברתי העגום בישראל והיקף הוצאות הרווחה הנמוך מחייב שינוי סדרי עדיפויות בתקציב והגדלת תקציבי הרווחה, ובכלל זה התקציבים המסייעים לשילוב בשכר הולם בשוק העבודה ונדיבות בהגדלת חלק מתשלומי ההעברה, למשל הגמלה להבטחת הכנסה בגיל העבודה". לדבריה, "בעתות משבר, נדרשת הגדלה נוספת של תקציבי הביטחון הסוציאלי. כאשר היא מופנית בצורה ממוקדת למי שנפגע ומוגבלת לתקופת המשבר, אין לחשוש מהיווצרות אבטלה כרונית ומהתרחבות פרמננטית של העוני".
יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' רוני סטריאר אמר בתגובה ש"ממשלות ישראל מקיימות ב-30 השנה האחרונות מדיניות שמייצרת עוני סדרתי". זאת באמצעות השקעה נמוכה ברווחה וקצבאות שמרעיבות את מקבליהן. לדבריו, "אני לא רואה השקעה באוכלוסייה הערבית ש-40% מהם בעוני. ממשיכים לממן לימודים בלי ליבה שפוגעים באופן קשה בהון האנושי באוכלוסייה החרדית ובעתיד הילדים שלה".
יו"ר אשל חב"ד ומנהל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, מנדי בלוי, מסר: "חובה על קובעי המדיניות בימים אלו להכפיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי ל-52 אלף משפחות. הנתונים הוכיחו כי המיזם הזה הוא היחיד הנותן מענה ופיתרון למשפחות הנמצאות באי ביטחון תזונתי חמור. הסכומים הנדרשים לכך הם לא משמעותיים ובכוחם לייצב חיים של רבבות משפחות בישראל".