בלעדי
מילביצקי מעכב יותר ממיליארד שקל לשיקום העוטף - כדי לרשום הישג פוליטי בצפון
ועדת הכספים בראשות מילביצקי הייתה אמורה לאשר שינוי פנימי בתקציב מינהלת תקומה לתשלום על פרויקטים שכבר יצאו לדרך, בהם סלי קליטה לחוזרים ל-13 יישובים ושיפוץ קיבוץ כיסופים. אלא שמילביצקי מונע את הדיון ודורש 500 מיליון שקל להרחבת הפיצויים לעסקי הצפון
יו"ר וועדת הכספים של הכנסת, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), מונע העברה של 1.1 מיליארד שקל לשיקום עוטף עזה. הסיבה: מאבקו להרחבת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון. למעשה, מילביצקי כורך בין שתי תוכניות שאין ביניהן קשר והופך את תושבי העוטף לבני ערובה לדרישותיו. כל זאת בעיתוי רגיש, ערב הפריימריז בליכוד, שבו כל פוליטיקאי מבקש להציג הישגים.
אתמול, ועדת הכספים בראשותו הייתה אמורה לדון בבקשה של מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה לאשר הפנייה תקציבית, כאמור בסכום של מעל למיליארד שקל. על הבקשה להפנייה חתום מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. זהו הליך טכני שבו ועדת הכספים מתבקשת לאשר שינוי פנימי בתקציב השיקום - העברה מסעיף מסוים לסעיף אחר בתוך אותה מסגרת תקציבית.
הכסף במקרה הזה נחוץ לתשלום מזומן עבור פרויקטים שתקומה כבר הוציאה לדרך. כלומר, יש ספקים שהחלו לפעול ומצפים לתשלום. בין היתר, 34 מיליון שקל מהסכום מיועדים למימון סלי קליטה של תושבים שחוזרים ל-13 היישובים שספגו את הפגיעות הקשות ביותר בטבח 7 באוקטובר. בנוסף, התקציב ישמש לשיפוץ קיבוץ כיסופים, הקמה של מעונות סטודנטים ופעולות תרבות. כל הדברים האלה כבר אושרו על ידי הממשלה בתוכנית החומש של מינהלת תקומה.
אולם, מילביצקי החליט למנוע את הדיון משום שלדבריו לא קיבל מענה לדרישתו להגדלת הפיצויים לעסקים לצפון. אלא שהקשר בין שני האירועים רופף למדי, אם הוא בכלל קיים. כאמור, מינהלת תקומה פועלת לשיקום עוטף עזה. היא נוסדה ב-19 באוקטובר 2023, באפריל 2024 אושרה תוכנית החומש לשיקום העוטף, ובמרץ 2025 אושר גם חוק תקומה שמעניק לתקומה סמכויות מיוחדות. בתחילת דרכה עמד בראש תקומה משה אדרי, יו"ר הוועדה לאנרגיה גרעינית. במרץ 2025 מונה אביעד פרידמן לנהל את תקומה שממנה פרש אדרי.
במקביל, הממשלה ניסתה ללא הצלחה להקים מינהלת לשיקום הצפון, ואף נכשלה באישור תוכנית ייעודית לאזור. לאורם של הכישלונות בצפון ולאור ההצלחה של תקומה בדרום, הוחלט כי אביעד ופרידמן והמטה של תקומה ינהלו גם את מינהלת תנופה. אולם, אנשי המקצוע בתנופה הם אחרים, התקציב שלה נפרד, וגם תוכניות העבודה שלה.
מילביצקי דורש תקציב של 500 מיליון שקלים להרחבת מתווה הפיצויים לצפון ומבקש כי הכסף יגיע מתנופה. אולם, גם הדרישה הזו אינה ברורה מאליה משום שכאמור לתנופה תוכנית עבודה ותקציבים מאושרים. הגוף שאמון על מתווה הפיצויים היא קרן הפיצויים של מס רכוש. אבל גם הקרן מוגבלת, משום שיש לה תקציב נתון, היא פועלת על פי חוק, ואינה יכולה לשלם פיצויים על פי מתווה שאינו מופיע בחוק. היו מקרים בהם הוחלט להרחיב פיצויים לעסקים, למשל בתקופת הקורונה, אז משרד האוצר הקצה תקציב ייעודי לצורך העניין, קרן הפיצויים של מס רכוש הייתה הגוף שמתפעל את התוכנית, אבל מקורות המימון היו של הקרן.
בימים אלו מתקיימים דיונים בין תנופה, משרד האוצר ורשות המסים על מתווה פיצויים מורחב. אולם, כלל לא ברור אם התקציב יגיע דווקא מקופת תנופה, שכן כל סכום שיילקח משם יוביל לקיצוץ בתוכניות לשיקום וצמיחה. לכאורה, המהלך של מילביצקי נועד ללחוץ את פרידמן על מנת שיסכים לקצץ מתקציב שיקום הצפון לטובת תוכנית שעליה יהיה חתום מילביציקי. את המחיר ישלמו בכלל תושבי הדרום. מח"כ חנוך מילביצקי לא התקבלה תגובה.
תגובת תנועת ״עתיד לעוטף״: "החלטתו של יו״ר ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך מילביצקי, לעצור תקציבים בהיקף של כמיליארד שקלים המיועדים לשיקום העוטף' מוכיחה כי החששות שהתרענו מפניהם מתחילים להתממש. עיכוב העברת הכספים עד לאישור תוכנית השיקום של הצפון הוא בדיוק התרחיש שממנו הזהרנו: איחוד מנהלות השיקום יוצר מציאות שבה שיקום העוטף הופך תלוי בתהליכים שאינם קשורים אליו, ובכך נפגעת הוודאות הבסיסית שהתושבים זכאים לה מהמדינה. חשוב לנו להבהיר: אנו תומכים בכל סיוע אפשרי לאחינו בצפון. אך לא ייתכן ואין שום סיבה ששיקום הצפון ייעשה על חשבון שיקום העוטף, ולא ייתכן שכספי השיקום של יישובי העוטף ישמשו כערובה או כקלף מיקוח תקציבי. הכספים שמעוכבים כעת נועדו, בין היתר, לתמוך בחזרתם של תושבי היישובים האדומים, שאמורים לשוב לבתיהם בתקופה הקרובה. כך לא בונים אמון וכך לא משקמים את חבל ארץ שנפגע. עצירת התקציבים פוגעת קשות באמון של התושבים והקהילות שעדיין חוזרות הביתה. מדינת ישראל חייבת לעמוד בהתחייבויותיה לתושבי העוטף - בזמן, במלואן וללא תנאים חיצוניים".
