סגור
משה אדרי יו"ר מנהלת תקומה
ראש מינהלת תקומה משה אדרי. רק יישובים עד 7 ק"מ מהגבול נכללים בתוכנית (צילום: תומר שונם הלוי)

בלעדי
אתר הנצחה ושלוחה של מכון וינגייט: תוכנית תקומה לשיקום יישובי הדרום נחשפת

ביום ראשון תובא לאישור הממשלה התוכנית לשיקום יישובי הדרום בהיקף של 18 מיליארד שקל לחמש שנים. מיליארד שקל יושקעו בתוכניות העצמה לתלמידים, 3.6 מיליארד שקל בבינוי ותשתיות ו־2 מיליארד שקל בתעסוקה ופיתוח כלכלי

ראש מינהלת תקומה משה אדרי צפוי להציג לממשלה ביום ראשון הקרוב את תוכנית החומש לשיקום ופיתוח יישובי הדרום שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותה. הממשלה אמורה לאשר את התוכנית אך לוח הזמנים עלול להשתבש אם מחלוקות שעל הפרק לא ייפתרו בזמן הקצר שנותר. תקציב התוכנית, 18 מיליארד שקל, אושר בהחלטת ממשלה בדצמבר, ו־3 מיליארד שקל מתוכו כבר שולמו למינהלת. בישיבה יציג אדרי את תוכנית העבודה ואופן השימוש בתקציב.
מתוך הסכום יושקעו כ־11 מיליארד שקל בפרויקטים שנועדו לעודד את הצמיחה של חבל תקומה, למשל על ידי הקמה של שלוחה דרומית של מכון וינגייט בהשקעה של 400 מיליון שקל והשקעה של כ־320 מיליון שקל במכללת ספיר. בתוכניות העצמה חינוכיות יושקעו כמיליארד שקל, בתעסוקה ופיתוח כלכלי יושקעו יותר מ־2 מיליארד שקל, בבינוי ותשתיות כ־3.6 מיליארד שקל, ובחקלאות כמיליארד שקל.
החלטת הממשלה קבעה מינהלת תקומה תטפל בעיר שדרות וביישובים שרחוקים עד שבעה ק"מ מהגבול עם רצועת עזה. באוצר ביקשו כי התוכנית תיתן מענה לאזור רחב יותר, והביעו חשש כי השקעה של כל כך הרבה כסף בחבל תקומה תייצר פער בין האזור הזה לשאר היישובים בנגב המערבי, באופן שעלול על פי עמדת האוצר לפגוע ביישובים האלה. אחד החששות הוא שפיתוח אזורי תעסוקה ביישובי עוטף עזה יהווה תחרות הרסנית לפארק התעשייה נעם שבנתיבות, והקמה של מרכז שיקום תייתר את הצורך בבית חולים שיקומי שמתוכנן בנתיבות. בנוסף, יישובים אחרים ייפגעו בתחרות על תושבים במעמד סוציו־אקונומי גבוה. אלא שעד עתה אדרי עמד על שלו ונראה כי ראש הממשלה יקבל את עמדתו והתוכנית לא תורחב ליישובים נוספים. לגישתו של אדרי, השקעה ביישובים נוספים צריכה להגיע מתקציב אחר.
על פי הטיוטה שהגיעה לידי "כלכליסט", ועשויה להתעדכן עד ישיבת הממשלה, תאריך היעד להשלמת התוכנית הוא שנת 2028. על ביצוע התוכנית תפקח ועדת היגוי שבראשה ראש מינהלת תקומה, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האוצר. גוף זה יאשר מדי שנה עד פברואר את תוכנית העבודה השנתית. התוכנית כוללת יותר מ־100 סעיפים בתחומים פעילות שונים ובסמכותה של ועדת ההיגוי לאשר הסטות תקציב בשיעור של עד 40% בין תתי־תחום בתוך תחום פעילות, ועד 20% בין תחומי פעילות. בנוסף, ועדת ההיגוי תטפל בחסמים ותכריע במחלוקות. בחלוף ארבע שנים ממועד אישור התוכנית ועדת ההיגוי תבחן את הצורך בצעדי המשך.
מהטיוטה עולה כי כ־5 מיליארד שקל מתקציב תקומה משמשים לתקופת הביניים עד שהתושבים יוכלו לחזור ליישובים. פרק זה 1.8 מיליארד שקל למגורים למפונים, 1.5 מיליארד שקל לשיקום הבתים והתשתיות, וכמיליארד שקל מענקי שיבה הביתה.
לפי התוכנית, 1.2 מיליארד שקל יושקעו במרכיבי ביטחון שמתווספים להשקעה של מערכת הבטחון וצה"ל באזור. 300 מיליון שקל יושקעו בתיעוד והנצחה של אירועי 7 באוקטובר, ובין היתר יוקם אתר הנצחה לאומי. 170 מיליון שקל יושקעו בפיתוח התיירות, לרבות אתרים ציבוריים שיהוו עוגן למשיכת מבקרים כמו חוף זיקים ואמפי גברעם.
התחום שמוגדר "אדם וקהילה" קיבל תקציב של כ־4.5 מיליארד שקל, הגדול בתוכנית. תחום זה חולש על נושאים רבים ובהם חינוך שבו בין היתר תקציב של 200 מיליון שקל לתמרוץ ומשיכת צוותי הוראה למקצועות הטכנולוגיים, 400 מיליון שקל לפתיחת שלוחה דרומית של מכון וינגייט, ו־320 מיליון שקל לחיזוק מכללת ספיר. כמו כן, יוקם מרכז שיקומי בעלות של 100 מיליון שקל ויושקעו עוד 70 מיליון שקל להקמת מרכזים רפואיים.
תהיה השקעה של כמיליארד שקל בחקלאות, מתוך הסכום הזה כ־320 מיליון שקל מיועדים להשקעות הוניות של משקים קטנים, 79 מיליון שקל למחקר ופיתוח, 112 מיליון שקל לשדרוג תשתיות המים, ו־100 מיליון שקל במיזמים חקלאיים גדולים. בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי יושקעו כ־2 מיליארד שקל, מהם 300 מיליון שקל לשיפור אספקת החשמל ופיתוח אנרגיה מתחדשת.
כ־300 מיליון שקל יופנו למשיכת מקומות עבודה שמציעים שכר גבוה, על ידי אזורי תעשייה מרחביים או משיכת מפעל עוגן ברמת חדשנות גבוהה. היעד שתקומה מציבה הוא יצירה של 3,600 מקומות עבודה חדשים ומשיכה של הון אנושי איכותי. בתחום הבינוי והתשתיות יושקעו כ־3.6 מיליארד שקל. הפרויקטים הבולטים בו הם 800 מיליון שקל לשדרוג תשתיות והקמת ושיפוץ מוסדות ציבור; 260 מיליון שקל למיזם לקליטת תושבים חדשים, ו־350 מיליון שקל לסבסוד פיתוח מגרשים לבנייה.