סגור
Dun's 100

אחריות בנק כלפי הציבור בעקבות הרגולציה לאיסור הלבנת הון

הסטנדרטים המחמירים שהוחלו על הבנקים במסגרת המאבק בהון השחור, עשויים להטיל עליהם גם חובות לפיצוי נפגעי תרמיות ומעילות

פתיחת חשבון נאמנות וכן קבלת או העברת כספים ממדינה למדינה הפכו לסיוט. הבנקים מערימים קשיים ויוצרים תסכול. הבנקים נוהגים כך כתוצאה מרגולציה כבדה שהוחלה עליהם כדי להיאבק בהלבנת הון. המחוקק ביקש לרתום למאבק בהלבנת הון את המומחיות הקיימת בקרב הבנקים בניהול סיכונים, שהרי הבנקים מתמודדים מקדמת דנא עם סיכוני אשראי, מעילות בחשבונות בנק וזיופים.
הרגולציה ניזונה מסטנדרטים הבינלאומיים. בהכרזת באזל משנת 1988 חויבו הבנקים להכיר בסיכון כי ינוצלו לרעה לצורך הלבנת הון, ולנקוט בפעולות כדי למנוע זאת, ובכלל זה זיהוי הלקוח האמיתי, זיהוי מקור הכספים ותכליתם המעוגנים בהמלצות ארגון (FATF) Financial Action Task Force וכן The Basel Committee on Banking Supervision (BCBS). המלצות ארגון FATF אומצו בישראל בחוק איסור הלבנת הון, ובצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור). כללי באזל עוגנו בהוראות נוהל בנקאי תקין 411 שהוציא המפקח על הבנקים בבנק ישראל.
הרגולציה קובעת שני סוגי כללים החלים על הבנק: האחד מחיל חובות סטנדרטיות החלות בכל מקרה (Tic box) והשני מחיל חובות מוגברות הנובעות מהערכת סיכון קונקרטית (Risk Based Rules) כגון כאשר נאמן בחשבון פועל באופן שספק אם אושר ע"י הנהנה. בין החובות המוגברות נקבעה חובה לבדיקה מוגברת (Enhanced Due Diligence) אם התעורר ספק ביחס לזהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לתאגיד הבנקאי.
בין החובות הסטנדרטיות הנכללות בהמלצות ארגוןFATF נקבעה חובה המכונה "הכר את הלקוח" (Know Your Costumer- KYC) הכולל בירור של מקור הכספים, עיסוקו של הלקוח, מטרת פתיחת החשבון או ביצוע הפעולה, הפעילות המתוכננת בחשבון, האם סורב הלקוח למתן שירותים בתאגיד בנקאי מסיבות הקשורות לאיסור הלבנת הון וכיו"ב. כמו כן נקבעה חובת זיהוי הלקוח וקיום בדיקת נאותות של כל המסמכים והפרטים בעניינו (Costumer Due Diligence), וכן בדיקת נאותות ראויה מתמשכת (Ongoing Due Diligence) המתבצע הן על ידי הפקידים בסניף והן באמצעות תוכנה המשמשת את מערך הציות בבנק. בדיקה זו נעשית בפרט כשהלקוח מבצע פעולה משמעותית בחשבון דוגמת: נטילת הלוואה, פירעון הלוואה, העברה בנקאית, וקבלת כספים מחו"ל. ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון בהחלטה ביום 30.12.2014 קבעה כי הבנק רשאי לברר מה מקור הכספים "לרבות דרישת אסמכתאות".
הבנק צריך לכלול את העקרונות הבסיסיים הבאים של "הכר את הלקוח" במסגרת מערך ניהול הסיכונים והבקרה הפנימית שלו: מדיניות קבלת לקוחות; זיהוי לקוחות; בקרה שוטפת אחר חשבונות ובקרה אחר פעילות לקוחות שלא באמצעות חשבון, תוך שימוש באמצעים שונים (לדוגמא: שימוש במאגרי מידע חיצוניים).
1 צפייה בגלריה
עו"ד אבי וינרוט
עו"ד אבי וינרוט
עו"ד אבי וינרוט
(צילום: ישראל ברדוגו)


אם מתעורר חשד מחויב הבנק לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על "פעולה בלתי רגילה". כך למשל פיצול העברת כספים לסכומים קטנים (structuring או smurfing); פעילות שמטרתה לעקוף את חובות הזיהוי, פעילות הנראית כחסרת היגיון כלכלי; פעילות שאינה אופיינית לחשבון.
פיקוח יעיל של הבנק בסוגיית הלבנת הון עשוי למנוע תופעות של מרמה ומעילה. על כן, ניתן לטעון כי נוצר סטנדרט התנהגות המחייב את הבנק בחובת זהירות כלפי הציבור, ואם הבנק מפר חובה זו, תוטל עליו אחריות לנזקי הציבור. בארה"ב נקבע כי קרבן עבירה התובע בעילת רשלנות רשאי להסתמך על הפרת חובות מתחום הלבנת הון במסגרת תביעה נגד בנקים. כך למשל באחד המקרים נדונו טענות של קרבנות "מרמת פונזי", כי הבנק הפר הוראות שנועדו למנוע הלבנת הון ואשר הקפדה עליהן הייתה מונעת את המרמה מלהתרחש. במקרים אחרים הסכימו בנקים לשלם סכומי פיצוי ניכרים לקרבנות מרמה כאשר היו כשלים במערך הציות לחוקי הלבנת הון. באנגליה נפסק כי הפרה של כללי "הכר את הלקוח" עשויה להוות בסיס לתביעת רשלנות. הרגולטור הבריטי (FCA) Financial Conduct Authority אף קבע כי אי עמידה על קיום משטר ראוי למניעת הלבנת הון בבנק עשוי להקים רשלנות של מנהלי הבנק לנזקי הציבור.
בישראל טרם נדונה סוגיה זו. בעניין עו"ד אדם פרוסט ז"ל (פס"ד כחולי) קבע בית המשפט העליון כי חובת הזהירות של הבנקאי מחייבת אותו לנהוג במבחן "הבנקאי הזהיר" בבחינה פעילות בחשבונות הבנק. באותו מקרה לא פיקח הבנק היטב על חשבון שבו ביצע עו"ד פעולות בלא הרשאה מן הלקוח ומעל בכספיו והבנק חוייב בנזקי הלקוח. בעניין עזבון אופלגר הוסיף בית המשפט העליון כי חובת הזהירות חלה גם כלפי נהנים שאינם לקוחות הבנק. פסקי דין אלה ניתנו עוד בטרם שהוטמעו הנורמות המחמירות של המלחמה בהלבנת הון. אולם נראה כי המסגרת הנורמטיבית שנקבעה בהם מחייבת להטיל אחריות נזיקית על בנק המתרשל בביצוע הנורמות שנקבעו לצורך המאבק בהלבנת הון, שכן הסטנדרים שמחיל הדין על הבנק יוצר "מנהג בנקאים" שממנו נובעת חובת זהירות כלפי הציבור. מחובת זהירות זו נובעת אחריות כלפי הציבור לפצות בגין נזקים שהיו נמנעים אילו הקפיד הבנק על הנהלים. הסטנדרטים המחמירים שהוחלו על הבנק מקשים מאוד על הציבור בחיי היום-יום, אך עשויים להגן על הציבור ולהביא לפיצוי בגין נזקים שהתאפשרו במקרים שהבנק לא הקפיד על הנהלים.
מאת עו"ד פרופ' אבי וינרוט – שותף מייסד, פרופ' אבי וינרוט משרד עורכי דין