מבחן רכב
סקודה סופרב: גרסת התוספת שלא תופסת
סקודה סופרב שומרת על מסורת של איכות ללא פוזה, עם תא נוסעים מעולה וספסל אחורי ברמת מכונית מנהלים גרמנית. אך דווקא הגרסה הבכירה, עם ההנעה הכפולה, לא מאפשרת שיוט רגוע. גרסת הבסיס, שגם זולה ב־80 אלף שקל, עושה עבודה טובה יותר
יש מי שקוראים לה "סופר בי", בעיקר נהגי מוניות. אבל זה לא שמה. שמה הוא "סקודה סופרב". ולא רק נהגי מוניות מראים חיבה לסקודה הגדולה. גם שוטרי משטרת התנועה אוהבים את הסקודה הגדולה, בצבעי שחור לבן או בצבעי כחול־לבן או בצבעי אפור או לבן אזרחי, עם אנטנה קטנה וחשודה על הגג. וכמובן גם שרים אוהבים סקודה סופרב. פעם מדינת ישראל ניסתה אפילו להעביר אותם לרכב חשמלי, אז ניסתה. סקודה סופרב היא מכונית שיש לה תכונה נדירה: היא נטולת מעמד. יש לה כבר עשרות שנים תכונות שהופכות אותה למכונית שמתאימה לנהג מונית, לשר, לשוטר, כרכב צמוד ועוד ועוד. הסוד הוא העובדה שהיא לא פולקסווגן. היא גם לא אאודי. ועם זאת היא מעניקה תמורה שלפחות בחלק מהמקרים לא נופלת מהן: כל הדגמים של סופרב סופר־מרווחים בפנים, מאובזרים באופן סביר, נראים מאיימים מבחוץ בלי להיות מאיימים. היתרון הזה של סקודה סופרב הוא גם החיסרון הגדול ביותר שלה: סוס מנצח לא מחליפים, כי לך תדע אם הסוס הבא יהיה טוב. וגם להחליף סוס, או במקרה הזה קטר צ'כי, זה יקר מאוד. אז סקודה סופרב עוברת מדי כמה שנים עדכון, או "מתיחת פנים". במקרה של הדור הזה של הסופרב, עיקר העדכון מתבטא בתא הנוסעים.
בעיית פלסטיקה
אז נתחיל בתא הנוסעים: זה של סקודה סופרב היה ועודנו מעולה. לוח המחוונים עבר שדרוג. לרוחב תא הנוסעים יש כעת לוע פעור, כמו שורה של שיני כריש אשר מסתירות את פתחי האוורור. הקונסולה המרכזית בולטת בין השיניים. לנהג יש תצוגה סופר־יעילה של מידע מול עיניו. הכל עובד טוב מאוד. יש עיסוי מושבים, יש בקרת אקלים יעילה. מזל שאין כאן את כל הפטנטים המטופשים שנשלטים מן המסך, סקודה היתה ועודנה עניינית. חבל שברמת הגימור הבכירה יש מושבים בצבע עור חום, זה מדגיש דווקא סוג של זולות בפלסטיקה בחלק התחתון.
אבל מה שחשוב בסופרב הוא דווקא הספסל האחורי. כאן סופרב לא מאכזבת. עדיין מדובר באחד הספסלים הטובים ביותר במכונית נוסעים, ברמה של מכוניות מנהלים גרמניות שמחירן הרבה יותר גבוה. תא המטען של סופרב הוא משהו שלא ברור כיצד סקודה עושה ואחרים לא: סקודה פשוט מנצלת את כל הנפח הפנוי, כל סנטימטר. חמש מזוודות? אין בעיה. עגלת קניות? הכל נכנס.
סקודה סופרב שועטת בכבישי הדרום. למה אין סופרב חשמלית? כי באירופה עדיין אין דרישה לדגם כזה. למרבה הצער, מכונית המבחן היא ברמת הגימור הבכירה, לוראן קלמנט, שמם של שני הצ’כים שאחראים על המצאתה של סקודה. מדוע בכירה זה רע? מכיוון שהתמורה הטובה ביותר במכוניות של סקודה מתקבלת דווקא בגרסאות הבסיסיות של המכונית. סופרב שלנו מצוידת במנוע רב־עוצמה בנפח 2 ליטרים. אם היה אפשר, היינו שמחים למנוע אחר. זה לא שהוא לא טוב, כמו שהוא לא מתאים לרוח הדברים. הוא מפיק 265 כוחות סוס, יש לו מערכת הנעה כפולה. בתרגום פשוט: זו גרסת טיל השיוט של סקודה סופרב. המהירות המרבית היא 250 קמ"ש. התאוצה ל־100 קמ"ש מדביקה את הצוואר. ההנעה הכפולה מבטיחה שבסיבובים של כבישי הדרום סופרב מסרבת להתנתק מן הכביש אפילו לשנייה. והמנוע הזה מבהיר יותר מהכל כמה דווקא בסקודה סופרב אין לו שימוש. צריכת הדלק של המנוע הבכיר אינה מרשימה: באזור 8 ק”מ לליטר. התאוצות החזקות לא ממש נחוצות למי שרוצה לשייט בניחותא ב־130 קמ”ש. ויש עוד בעיה: זו גרסתה הבכירה של סופרב, כלומר חישוקי גלגלים ענקיים, צמיגים ספורטיביים, מתלים אדפטיביים, כל אלה אולי נותנים לה התנהגות יותר ספורטיבית, אבל בהחלט שוללים ממנה את האיכויות שנדרשות למי שרוצה לשייט בהנאה. הצמיגים הגדולים יחסית רועשים, המתלים מכוילים לנוקשות ולכן היא מקפצת על בורות, ואגב יש לה את כל מערכות הבטיחות האקטיביות, אבל הן יוצאות מגדרן לשמור על הנהג, יותר ממה שצריך.
עוד נקודה חשובה: העיצוב. בסקודה השכילו לשמור את השינויים המשמעותיים לתא הנוסעים בלבד. מבחוץ זו עדיין סקודה סופרב, כלומר כזו שלא זועקת שבפנים יושב בעל ממון. אולי שוטר תנועה, כמו זה בסופרב האפורה והבלתי מסומנת שהמתינה לקורבנות ליד הכניסה למישור רותם.
הסביבה השתנתה
בשורה התחתונה, סקודה סופרב היא סוג של קונצנזוס: מכונית שעושה הכל טוב. אבל הסביבה שבה סקודה סופרב החדשה מתמודדת כיום היא שונה. ראשית, יש לא מעט מתחרות סיניות, הן חשמליות ועמוסות בגאדג'טים. כאן מדובר בנוקאאוט לטובת הסקודה. מי שיודע מהי איכות ולא מסתנוור מגאדג'טים ושטויות יבחר בסקודה בלי למצמץ. ומעבר לכך, יש גם לא מעט רכבי כביש־שטח. שוב, מי שזקוק למכונית מנהלים נטולת פוזה יתקשה מאוד למצוא את האיכויות הלא מתאמצות של סופרב ברכבים כאלה. אבל לסקודה יש כמה חסרונות שכנראה נובעים ישירות דווקא מהעובדה שמכונית המבחן היא זו שנושאת את שמותיהם של לוראן וקלמנט: מדובר במכונית שדווקא שלל התוספות שלה, מהמנוע הבכיר ועד המתלים המיוחדים, גורעות מהשימושיות שלה. ולא זו בלבד שיש כאן גריעה, יש כאן גם תוספת, של מחיר: סופרב שנבחנה משאירה עודף לא גדול מ־300 אלף שקל. אי אפשר להתעלם מקיומן של גרסאות הבסיס של סופרב: הן לא יגיעו ל־250 קמ"ש, הן לא יאחזו בכביש בציפורני הנעה כפולה, אפילו אין להן מושב שעושה נעים בגב. הן רק יספקו איכות מרשימה ומרווח פנימי שופע, תמורת קצת יותר מ־200 אלף שקל. סביר להניח שגם יהיה יותר נעים לנסוע בהן, במיוחד במושב האחורי.
סקודה סופרב L&K
מנוע: בנזין, נפח מנוע 1,984 סמ"ק הספק מרבי 265 כ”ס, מומנט מרבי 40.7 קג”מ
ביצועים: מהירות מרבית 250 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־ 9.2 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 12.8 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 8 ק"מ לליטר
בטיחות: 10 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 15
מחיר: 284 אלף שקל
אהבנו
מרווח פנימי, תא מטען, ייצוגית
אהבנו פחות
איכות נסיעה
מתחרים
טויוטה קאמרי
לסיכום
עדיין מרשימה, לא בגרסה הבכירה
