עניין של סדרי עדיפויות: ירידה של 4.6% בהוצאה לחינוך לנפש בשנתיים
ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ירדה ב-2024 ל-131.6 מיליארד שקל. החלק הגדל של החינוך המיוחד בתקציב שחק עוד יותר את החינוך הרגיל. משקי הבית מימנו 20.6% מכלל ההוצאה
ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים ירדה ב-1.6% מ-133.8 מיליארד שקל ב-2023 ל-131.6 מיליארד שקל ב-2024 (מחירי 2020). כך עולה מהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ההוצאה הלאומית לחינוך המתפרסמת היום (ה'). בשל הגידול הטבעי מדובר בפועל בירידה כמעט כפולה. החלק ההולך וגדל של תקציב החינוך המיוחד בתקציב החינוך אומר שתקציב החינוך הרגיל נשחק בפועל עוד יותר.
זה לא הנתון היחיד המעיד על סדרי העדיפויות של הזנחת החינוך על ידי הממשלה בתקופת המלחמה. ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ירדה ב-2.9% ב-2024 לאחר שירדה ב-1.7% ב-2023 ובסך הכל ב-4.6% בשנתיים.
במחירים שוטפים ההוצאה הלאומית לחינוך עמדה על 158.9 מיליארד שקל שהם 8% מהתמ"ג. 20.6% מההוצאה הלאומית לחינוך מומנו ב-2024 על ידי משקי הבית, מלכ"רים, תרומות ומענקים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימנו 79.4% מכלל ההוצאה.
הנתונים מתפרסמים לאחר שמוקדם יותר השבוע התפרסם הדו"ח השנתי של ה-OECD על החינוך בישראל, ובו נתונים עגומים, כולל צפיפות בכיתות הגבוהה ב-33% מהממוצע בארגון ועל כך ש-38% מהמבוגרים נמצאים ברמת הקריאה הנמוכה ביותר לעומת ממוצע של 27%.
