למה רוב הישראלים לא יודעים לנהל תקציב?
לפי סקר הלמ"ס, רוב הישראלים לא באמת מנהלים את הכסף שלהם. זה קורה לא בגלל עצלנות, אלא בגלל היעדר חינוך פיננסי. למרות שפע הכלים הדיגיטליים, העצות והקורסים, עדיין מעטים מבינים איך לבנות תקציב, לקרוא תלוש או לחשוב קדימה. כשאין תודעה פיננסית, אין שליטה, אין ביטחון, ואין עתיד כלכלי אמיתי
למרות כל כך הרבה אפליקציות, קבוצות הפיננסיות, קורסים, והעצות שניתנות מכל עבר ברשתות החברתיות, רוב הישראלים עדיין לא באמת מנהלים את כספם באופן עצמאי. לפי סקר שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 26% מהאזרחים בישראל מדווחים, כי הם אחראים באופן בלעדי על קבלת ההחלטות הכלכליות בביתם. 55% משתפים אדם נוסף בתהליך קבלת ההחלטות, ו־18% מפקידים את האחריות הזו בידי אדם אחר: בן זוג, הורה, או יועץ.
מאחורי המספרים האלו מסתתר סיפור עמוק יותר של פערים כלכליים, חברתיים וחינוכיים. במגזר הערבי, לדוגמה, רק חמישית מהמשיבים מנהלים את כספם לבד, ובקרב נשים ערביות - מדובר רק ב־16%. ככל שרמת ההשכלה עולה, כך גם רמת העצמאות הפיננסית, אך עדיין, התמונה הכללית מצביעה על רמת מעורבות נמוכה מדי. ומה שמתחיל באדישות לגבי התקציב המשפחתי, עלול להוביל, בטווח הארוך, לפערים חמורים הרבה יותר: באפיקי החיסכון, בניהול הפנסיה, בהיקפי ההשקעות, ובסופו של דבר גם ברמות החוב.
דווקא בקרב צעירים, הדור הדיגיטלי, שנולד אל תוך עולם של ידע אינסופי ונגיש, היינו מצפים לראות עצמאות גבוהה יותר. אך הנתונים מציירים תמונה הפוכה: רק 21% מהישראלים בגילי 20 עד 44 אחראים בלעדית לניהול הכסף שלהם. לעומת זאת, בקרב בני 65 ומעלה, שיעור העצמאות הכלכלית מטפס ל־35%.
אם אתה לא מנהל את הכסף שלך, מישהו אחר מנהל אותו בשבילך. וכשאין לך מושג מה קורה באמת עם ההכנסות, ההוצאות, ההלוואות או התכניות ארוכות הטווח, אתה מאבד שליטה. במובנים רבים, זו לא רק בעיה אישית. זו בעיה של כולנו.
ילדים שגדלים בבית שבו לא מדברים על כסף, שבו תקציב הוא נושא "מביך" או "מסובך", ושבו החלטות כלכליות מתקבלות מתוך לחץ, הרגל או חוסר ידע, לרוב גם יתקשו לפתח מיומנויות ניהול תקציב, להבחין בין הוצאה חיונית לרגשית, או להבין את חשיבות החיסכון. וכך, הפערים הכלכליים עוברים מדור לדור ומנציחים עוד יותר את הפערים החברתיים.
כמי שעוסק בתחום הפיננסים והנדל"ן, אני רואה מקרוב את ההשלכות של פערים בהבנה כלכלית בסיסית: משק בית שלא יודע לתכנן תזרים ומוציא יותר ממה שהוא מכניס, משקיע שקונה נכס בלי להבין את רמות הסיכון או את מבנה המימון, לקוחות שחותמים על הלוואות מבלי לקרוא את האותיות הקטנות. לא מתוך רשלנות, אלא פשוט כי לא לימדו אותם לחשוב כלכלית.
במערכת החינוך הישראלית לא נלמדים כלים פיננסיים בסיסיים: מה זה תקציב? מתי נכון לקחת הלוואה? איך לחשב תזרים מזומנים? מה ההבדל בין נכס שמייצר הכנסה להתחייבות שמייצרת חוב? אלו מושגים שמלווים כל אדם לאורך חייו, אבל כמעט לא נלמדים בתיכון, ובקושי בתואר ראשון.
המציאות הכלכלית של ימינו מורכבת יותר מאי פעם. הריביות משתנות בקצב מהיר, שוק העבודה נמצא בטלטלה מתמדת, מחירי הדיור בלתי נגישים לרבים, ומוצרים פיננסיים חדשים צצים בכל כמה חודשים, אפליקציות, ביטוחים, השקעות אלטרנטיביות, אג"ח קהילתיות, מטבעות דיגיטליים ועוד. בתוך העולם הזה, אזרח שלא יודע לנהל את כספו , מאבד שליטה לא רק על הכסף, אלא גם על הבחירות שלו בחיים: האם הוא יוכל לעבור דירה? לפתוח עסק? לעבור לתפקיד אחר? לפרוש בכבוד?
היכולת לנהל כסף משפיעה באופן ישיר גם על תחושת הוודאות, על זוגיות, על בריאות נפשית, על שינה טובה בלילה. אחריות פיננסית. ככל שיותר אזרחים יהיו מחוברים להחלטות הכלכליות של חייהם, כך פוחתים הסיכונים למערכת כולה.
האם יש סיבה לאופטימיות? כן, אבל בזהירות. הסקר מראה על עלייה בשימוש באפליקציות לניהול תקציב, במיוחד בקרב צעירים. יותר ויותר אנשים נחשפים לתכנים פיננסיים, מאזינים לפודקאסטים, מצטרפים לסדנאות. אבל השימוש הדיגיטלי הוא רק כלי, הוא לא מחליף תודעה, ולא מחליף אחריות.
ובמובן הזה, האחריות היא לא רק על כל אחד ואחת מאיתנו. למדינה יש תפקיד מרכזי ביצירת שינוי אמיתי. הגיע הזמן להכניס חינוך פיננסי כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. ילדים ובני נוער צריכים ללמוד איך לבנות תקציב, איך להבין תלוש שכר, מה זה ריבית ואיך מתכננים קדימה. לשם כך נדרשת לא רק תכנית, אלא גם השקעה בהכשרת מורים, בתכנים מותאמים ובשיתופי פעולה עם גופים מקצועיים שכבר עושים עבודה מצוינת בשטח. רק כך נוכל לוודא שהדור הבא יגיע לחיים הבוגרים עם הכלים הבסיסיים,שיאפשרו לו לא רק לשרוד כלכלית, אלא כדי לחיות בשפע ובביטחון כלכליים.
אורי קוסקאס הוא מייסד חברת יזמות והשקעות נדל"ן פלאיה ויועץ עסקי ופיננסי
