בלעדי
דרישת המס מאברהם נניקשווילי תמה בפשרה תמוהה: ישלם רק 160 מיליון שקל
איש העסקים, שהורשע במתן שוחד לשר המנוח בנימין בן אליעזר כדי להפחית את שומת המס שלו, הגיע לפשרה עם רשות המסים. המחלוקת חשפה פער אדיר בהערכות השווי של נכסיו: 274 מיליון שקל לפי BDO, לעומת 3.35 מיליארד שקל לפי הרשות
איש העסקים אברהם נניקשווילי ישלם למס הכנסה 160 מיליון שקל, בפריסה עד שנת 2026, במסגרת הסדר פשרה. כך עולה מהסדר בין הצדדים שנחתם בשנת 2022 ועליו נודע לכלכליסט. הסדר הפשרה מתייחס לתשלום מס על הכנסותיו של נניקשווילי בארץ ובחו"ל בין השנים 2005 עד 2018 - 14 שנים בסך הכל. נציין כי רק בגין השנים 2005–2008, 4 שנים בלבד, דרשה למשל רשות המסים מנניקשווילי לשלם מס הכנסה בהיקף של 1 מיליארד ו־52 מיליון שקלים.
נודע כי לפי צווי השומה שהוצאו לו, נניקשווילי הצהיר, למשל, כי הכנסותיו החייבות במס בישראל בשנים 2007-2005 עמדו על 0 עגול. בנוסף הצהיר על סכום של 4.1 מיליון שקל בלבד - הכנסה על ריבית בשיעור מס של 20%. בהיעדר מידע מלא, פקיד שומה אשקלון דחה אז את טענותיו של נניקשווילי. בצו שומה נקבע כי הכנסותיו החייבות במס לשנים 2008-2005 הן כאמור למעלה ממיליארד שקל.
שומות המס הוצאו לאחר שנניקשוולי סירב, לטענת הרשות, להעביר לה מידע מלא על נכסיו והכנסותיו בחו"ל. זאת בטענה שמרכז חייו כלל אינו בישראל ולכן אינו חייב בתשלום מס על הכנסות שהפיק בחו"ל. בשנת 2015, לאחר שנניקשווילי ערער על קביעת הרשות לעניין מרכז חייו, ולאור הקשר בין הערעור לחקירה פלילית על מתן שוחד לשר המנוח בנימין בן אליעזר שהתנהלה אז, נעתר נשיא בית המשפט המחוזי באר שבע דאז, יוסף אלון, לעתירת כלכליסט ואישר לפרסם את תוצאות ההליך: מרכז חייו של נניקשווילי בישראל, ולכן הוא חייב במס בישראל.
זאת היתה רק ההתחלה. לאחר פסק הדין במסגרת הליכי השומה, כך נודע, העריכה הרשות את נכסיו של נניקשווילי בכ־3.35 מיליארד שקל, נכון לשנת 2015. זאת אף שהצהרת ההון הנקי של איש העסקים לרשות, נכון לסוף 2012, עמדה על 143 מיליון שקל. לימים הערכת שווי לנכסיו של נניקשווילי לשנת 2015 של פירמת BDO, כך נודע, עמדה על 274 מיליון שקל – כ־8% בלבד משווי הנכסים שהוערך על ידי רשות המסים בנימוקי השומה.
הליכי השומה נגד נניקשווילי החלו, כאמור, עוד בעשור הקודם, כך שיוצא שהתשלום האחרון, כ־60 מיליון שקל, שיעביר לקופת המדינה במסגרת ההסדר, סוף 2026, יתבצע 14 שנה לאחר תחילת המחלוקת. על פי ההסדר, מי שנתן ערבות אישית להסכם הפשרה, בגובה 10 מיליון שקל, הוא איש העסקים ושותפו לעסקים ג'קי בן זקן.
בהקשר למחלוקת המס נזכיר כי נניקשווילי הורשע באופן סופי בינואר 2022 על ידי בית המשפט העליון במתן שוחד של כ־1.5 מיליון שקל לשר המנוח בן אליעזר. זאת על מנת שהשר לשעבר יגיש תצהיר ויעיד לטובתו במחלוקת עם רשות המסים על כך שעסקיו ומרכז חייו כלל אינם בישראל. שאלה, כפי שהגדיר אותה בית המשפט "שככל שהיתה מוכרעת לטובת נניקשווילי, היתה מובילה לביטול שומת מס בהיקף של 350 מיליון שקלים". נציין כי שומות המס האלה גדלו לאורך השנים עד הפשרה. מדובר, כאמור, באותה מחלוקת שהולידה את פשרת המס הנוכחית שבמסגרתה ישלם נניקשווילי בסך הכל 160 מיליון שקל.
על פי גזר הדין בפרשת השוחד, נניקשווילי הסווה את התשלום האסור לבן אליעזר, כ־400 אלף דולר ששימשו את השר המנוח לרכישת דירת יוקרה ביפו, בהסכם הלוואה פיקטיבי. בשל כך הוא הורשע גם בהלבנת הון. בית המשפט העליון הטיל על נניקשווילי עונש מאסר של 21 חודשים וקנס של מיליון שקל. במרץ 2024 ועדת השחרורים של כלא צלמון הורתה על שחרורו המוקדם לאחר שריצה פחות ממחצית מהעונש.
נניקשווילי (65), שהחל את דרכו בעסקים כבעלים של סוכנות ביטוח באשדוד, פעיל בשני העשורים האחרונים בתחומי הנדל"ן, התקשורת, המלונאות, הספורט והאנרגיה – שבו עשה את רוב הונו. עד שנת 2009 היתה לו פעילות ענפה בתחום הובלת נפט בגיאורגיה ורוסיה, שבמסגרתה סיפק שירותי לוגיסטיקה ומכירת נפט וגז לחברת הסחר הקנדית "Glencoe Resources ltd". לאחר שינויים פוליטיים ברוסיה שגרמו לחילופי הנהלות בחברות ממשלתיות ברוסיה, כך טען בעבר, הסתיימו ההתקשרויות איתו.
ככל הידוע, נכון לשנת 2015 החזיק נניקשווילי במספר חברות מקומיות, חלקן לא פעילות, שהחזיקו בין היתר בתחנה המרכזית באילת; בקרקע וזכויות למסחר ומלונאות במרינה באשדוד; בפרויקט נדל"ן במע"ר אשדוד; בזכויות במתחם "סטאר סנטר" באשדוד; במגרשים בשכונת המרינה באשדוד; בחברה המאמצת של מועדון ספורט אשדוד; ובחברה המפיצה מקומון באשדוד. נניקשווילי גם החזיק אז בחלקים מתחנת הכוח בבאר טוביה, ובחברת הקניונים ארנה - החזקות שאותן לימים מכר.
נניקשווילי החזיק גם בחברות בחו"ל, רובן קשורות לפעילות שינוע הנפט והגז שלו בעבר; במספר כלי רכב; במספר דירות בישראל ובחו"ל.
מדוע הסכימה רשות המסים להתפשר עם נניקשווילי על תשלום מס של 160 מיליון שקל, לאחר שטענה בעבר שהוא חייב במס של למעלה ממיליארד שקל? וממה נובע הפער האדיר בין הערכת השווי של הרשות לנכסיו, 3.35 מיליארד שקל, לעומת הערכת השווי של BDO, שעומדת על 274 מיליון שקל? בהינתן שהלכי המיסוי אינם גלויים – אי אפשר לדעת מה קרה בדיונים בין הצדדים, ומה היו הנימוקים לפשרה.
מרשות המסים נמסר: "בשל חובת הסודיות הקבועה בדיני המס, אין באפשרותנו להתייחס לפרטים הנוגעים לעניינו של נישום".
כלכליסט פנה לאברהם נניקשווילי בבקשה לתגובה, אך הוא לא מסר תגובה.
