סגור

משרד התיירות יוציא 300 מיליון שקל על תיירים שלא קיימים

תוכנית העבודה של משרד התיירות מייעדת מאות מיליוני שקלים לשיווק בחו"ל כשכניסת התיירים לישראל מוגבלת; האוצר יעניק סיוע נוסף לתעשייה הגוססת. שר התיירות: צריך להתכונן למצב שייפתחו השמיים; מסביבתו נמסר כי "חלק גדול מתקציבי מינהל השיווק מופנה בדרכים יצירתיות לשימור העובדים החיוניים של התעשייה"

ביום שלישי שעבר התכנסה ועדת הכלכלה כדי לשמוע את שר התיירות יואל רזבוזוב ואת מנכ"ל המשרד היוצא אמיר הלוי מדווחים על פעילות משרדם. במהלך הדיון המנומנם הציגו השר והמנכ"ל את תוכנית העבודה של המשרד לשנה הקרובה. בתוכנית שהוצגה נחשף כי מינהל השיווק של משרד התיירות מתוקצב בשנת 2022 בכ־300 מיליון שקל. במשרד התיירות טוענים כי יש חשיבות בשיווק גם בתקופת הקורונה כדי לשמור על המותג התיירותי של ישראל, וכי בכוונתם לעשות "קמפייני בזק" שיהיו רלבנטיים בנקודות הזמן הקצרות שבהן נפתחת ישראל לתיירות נכנסת. בפועל, מאז פרוץ המשבר המדינה אינה מאפשרת לרוב התיירים להיכנס לישראל. כל עוד מדיניות זו לא תשתנה, חשיבות השיווק מוטלת בספק.
גורם ממשלתי המעורה בנושא ששוחח עם "כלכליסט" אמר כי הממשלה לא יודעת לעשות שיווק, ולדעתו "זה פשוט לזרוק כסף לפח. מדובר באחד הבזבוזים הכי גדולים בתקציב המדינה". אותו גורם גם טען כי למשרד התיירות אין יכולת אמיתית לדעת כמה תקציב השיווק באמת משפיע על התיירות הנכנסת.
מסביבת שר התיירות נמסר כי "תקציבים רבים מתקציבי מינהל השיווק מופנים בדרכים מאוד יצירתיות לשימור העובדים החיוניים של תעשיית התיירות - היום ובעתיד".

אלפי משרות מחפשות פתרון

האגף המרכזי והגדול ביותר במשרד התיירות הוא מינהל פיתוח תשתיות והשקעות, שתקציבו ל־2022 הוא כ־520 מיליון שקל. מתוכם 170 מיליון שקל מיועדים להשקעות בהגדלת היצע מקומות הלינה - חדרי מלון וקמפינג, וכ־350 מיליון שקל מופנים לשדרוג, פיתוח ובניית תשתיות ציבוריות לטובת הגדלת ההיצע ואיכות המוצר התיירותי בישראל.
מינהל חוויית התייר הוא האגף הקטן ביותר, וחולש על תקציב של 10 מיליון שקל בלבד. דווקא אגף זה אחראי על כמה מהאתגרים המשמעותיים של תעשיית התיירות: טיפול במחסור בכוח אדם במלונות, הכשרה ורישוי של מורי דרך והעלאת רמת התחזוקה והניקיון של אתרי תיירות.
לא עבר שבוע מאותו דיון מנומנם, ותעשיית התיירות עומדת בלב ליבה של סערה תקשורתית־כלכלית בעקבות התבטאויות שרי הממשלה שהציעו להקריב את הענף בעקבות המשבר, והמליצו לעובדים לעבור הסבות מקצועיות לתחומים אחרים. בזמן הזה גם התחלף מנכ"ל במשרד התיירות, כשדני שחר נכנס לתפקיד במקום אמיר הלוי שכיהן שם כמעט עשור.
תעשיית התיירות אמנם לא נחשבת לקטר שמושך את המשק הישראלי, אבל בשנת 2019 היקף פעילותה נאמד בכ־36 מיליארד שקל שמהווים כ־2.6% מהתוצר המקומי הגולמי. מתוך הסכום הזה 23 מיליארד שקל שייכים לתיירות הפנים ו־13מיליון שקל נוספים לתיירות הנכנסת. באותה שנה תעשיית התיירות היתה אחראית על כ־140 אלף משרות באופן ישיר והשפיעה באופן עקיף על כ־130 אלף משרות נוספות, שחלק ניכר מהן נמצאות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. בשנתיים האחרונות התיירות הישראלית ספגה מכה אנושה, ובשנת 2020 התוצר התיירותי ירד ל־10.7 מיליארד שקל בלבד — 6.7 מיליארד שקל מתיירות פנים ו־4 מיליארד שקל מתיירות נכנסת.
1 צפייה בגלריה
ח"כ יואל רזבוזוב יש עתיד
ח"כ יואל רזבוזוב יש עתיד
שר התיירות יואל רזבוזוב. תזרים מזומנים להישרדות התעשייה
(צילום: אלכס קולומויסקי)

"היעד הכי מבוקש בעולם"

בימים אלו מתנהל משא ומתן בין האוצר לבין משרד התיירות בנוגע למתווה סיוע נוסף לתעשייה בגובה של כ־200-100 מיליון שקל למלונות. בתיירות ובאוצר למדו מלקחי העבר ויעניקו סיוע רק למלונות שמסתמכים באופן ישיר על תיירות נכנסת. המתווה אמור גם לתת פתרון למארגני התיירות הנכנסת, לתת להם סיוע נוסף וליצור להם מנגנון שדרכו יקבלו פיצויים בצורה של החזר הוצאות. באוצר ובתיירות מבקשים גם ליצור מענה למורי הדרך, ולשם כך המשרד מתכוון לשריין תקציב של 10 מיליון שקל לטובת יצירת תעסוקה למורי הדרך בדמות סיורים שיעבירו דרך רשות הטבע והגנים וגופים אחרים. בכירים במשרד התיירות אמרו ל"כלכליסט" כי יש בעיה לספק למורי הדרך פתרון שיאפשר להם לחזור לרמת השכר המקורית שהיתה להם לפני המשבר, מפני שחלק גדול מפרנסתם התבססה על טיפים והמדינה לא יכולה לתת לכך אלטרנטיבה. עוד מתוכנן לטפל גם בסוכני הנסיעות שמשווקים חבילות לחו"ל.
השר רזבוזוב אמר ל"כלכליסט" כי המטרה הנוכחית של מתווה הסיוע היא "לתת לאנשי תעשיית התיירות תזרים מזומנים שישאיר אותם באוויר". בכל הקשור לתקציב השיווק הגבוה של המשרד, אמר רזבוזוב כי צריך להתכונן גם למצב שעוד חודש ייפתחו השמיים וישראל תהיה "היעד הכי מבוקש בעולם". לדבריו, גם אם היה רוצה לשנות את התקציב, מדובר בהליך של חודשים. בכל הנוגע לאמירות שיצאו מישיבת הממשלה, אמר רזבוזוב כי"יש אנשים שלא יכולים לחיות עם אי־הוודאות וייתכן שהסבה מקצועית תיתן להם ביטחון כלכלי".