פרשנותהסיוע לעסקים הקטנים - אגרוף מהאוצר לבטן הרכה של כלכלת ישראל
פרשנות
הסיוע לעסקים הקטנים - אגרוף מהאוצר לבטן הרכה של כלכלת ישראל
שכבת העסקים הקטנים והבינוניים המהווה מעל ל־50% מהתוצר במשק ומעסיקה מעל ל־60% מהעובדים תקבל מענקי המשכיות עסקית שלא מגרדים את היקף הפגיעה בהם. עם נקודת הפתיחה החלשה שבה נכנסו עסקים אלה למלחמה בשל הריבית הגבוהה והיכולת המוגבלת שלהם לספוג זעזועים פיננסיים מתקבל איום ממשי על הכלכלה
הפגיעה הכלכלית מהמלחמה שנפתחה ב־7.10 הולכת ומעמיקה בקצב מהיר, ומעגל הנפגעים הולך ומתרחב. בסוף השבוע שעבר פרסם משרד האוצר את עיקרי התוכנית הכלכלית שלו לסיוע למגזר העסקי, אך מדובר בסיוע מועט מדי נוכח היקף המשבר המסתמן, ובמיוחד לאור העובדה שלא ברור כמה זמן מצב החירום בישראל יימשך.
המגזר המרכזי שזקוק לסיוע הוא העסקים הקטנים והבינוניים שיש להם חשיבות משקית משמעותית. הם מהווים מעל ל־50% מהתמ"ג ומעל ל־60% מהמועסקים עובדים במגזר העסקי. יש חשיבות מאקרו־כלכלית אדירה במתן מענקים שיתאימו לגודל האירוע וייתנו חמצן לעסקים הללו.
"הפגיעה הכלכלית מהמלחמה היא לאורך כל הארץ. אנחנו רואים מצוקה של לקוחות שמזכירה את תקופת הקורונה, שלא ידענו איך ומתי זה ייגמר, ובעיקר תחושה שהגרוע עוד לא מאחורינו", אומר גורם בכיר באחד הבנקים.
1. הפגיעה במגזר העסקי מתבטאת בכמה קבוצות: ראשית כמובן, תושבי הדרום. לחלקם הבית והמשק נהרסו, חלקם כרגע במצב של פליטים בארצם ולא מסוגלים לעבוד. אליהם יש גם להוסיף את תושבי הצפון שפונו מבתיהם ולא מסוגלים לעבוד. מעגל זה הולך ומתרחב עם 350 אלף איש שהוקפצו בצו 8. בעבור העצמאים ובעלי העסקים שביניהם מדובר במכה כלכלית קשה. גם בנות הזוג של מי שהוקפצו בצו 8 מוגבלות מאוד בעבודתן, בעיקר אם נותרו עם ילדים קטנים בבית.
הפגיעה לא מסתיימת בקבוצות אלה. יש ערים שלמות כמו שדרות, אופקים ואשקלון שהן כמו ערי רפאים, כמעט ללא פעילות כלכלית. ככל שמתקרבים יותר לאזור המרכז, המצב אומנם משתפר, אבל עדיין יש ירידה דרמטית בביקושים בענפים רבים. עסקים רבים נותרו סגורים, וגם באלו שנפתחו התנועה דלילה למדי בשל ירידה בביקוש. בנוסף לכך ישנם ענפים שמושבתים לגמרי. מדובר בכאלה שחטפו את הפגיעה הקשה ביותר ממשבר הקורונה ורק החלו להתאושש. הכוונה לענפים כמו אולמות האירועים, פנאי ובידור, תיירות פנים ועוד - שהפעילות בהם אפסית, וצפויה להישאר כך עוד זמן רב.
ענף נוסף שסובל מהמצב הא הנדל"ן. אתרי הבנייה לא עבדו בשבועיים האחרונים, וגם אם יש הקלה מסוימת בפתיחתם, הרי שאין אפשרות וגם לא תהיה אפשרות להכנסת עובדים מהשטחים, מה שצפוי ליצור משבר חריף של עובדים. אחת האפשרויות היא להביא עובדים זרים, אולם ספק אם יהיה קל לגייס עובדים מחו"ל לאור המצב הביטחוני, ולאור העובדה שלא מעט עובדים זרים נרצחו בטבח של 7 באוקטובר.
עוד מציינים גורמים במגזר העסקי שכן פעילים בימים אלה, כי הם מתמקדים כרגע רק במה שקשור לפעילות שוטפת וחירום. תוכניות לפיתוח, להעשרת עובדים ולאסטרטגיה עתידית - מתבטלות, וגם זה משפיע על ספקים שעובדים עמם בנושאים הללו. וכמובן שהמצב הזה הוא מידבק. עסק שחווה בעיה תזרימית בשל ירידה בהכנסות, מנסה לשפר את מצבו התזרימי, בין השאר באמצעות עיכוב תשלומים לספקים שלו, ובכך גם מכניס גם אותם לבעיית נזילות.
2. מי שחשופים במיוחד למשבר הזה הם העסקים הקטנים. בניגוד לעסקים גדולים, לעסק קטן אין לרוב שומנים עודפים שהוא יכול לצבור לתקופות קשות. עסקים רבים בקושי מצליחים להחזיק את הראש מעל המים בעת שגרה, ואירוע של ירידה פתאומית ודרמטית בהכנסות עלול לאיים על יציבותם. בנוסף לכך, העסקים הקטנים נכנסים למשבר הזה מעמדת חולשה. בשנה האחרונה הם התמודדו עם תנועת מלקחיים של פגיעה בהכנסות, שנובעת מההאטה במשק, ובמקביל לה עלייה בהוצאות שנבעה בעיקרה מהאינפלציה שייקרה חומרי גלם, ועליית הריבית החדה שייקרה את הוצאות המימון.
סימנים להרעה במצבו הכלכלי של מגזר העסקים הקטנים ניתן היה לראות כשסך האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ירד ב־1% במחצית הראשונה של השנה, בעוד סך תיק האשראי בבנקים צמח ב־3.5%. גם בצד הפיקדונות של העסקים הקטנים ישנה ירידה. היקף הפיקדונות שלהם ירד במחצית הראשונה של השנה ב־2.5%, בעוד אצל משקי הבית, סך הפיקדונות צמח במחצית הראשונה של השנה ב־3.3%. בחלק מהבנקים מציינים שמגמת שבירת הפיקדונות ושימוש בנכסים זמינים, שהחלה עוד לפני פרוץ המלחמה, הולכת וגוברת בשבועיים האחרונים.
כעת, כאשר לתוך הסיטואציה המאתגרת ממילא נכנס אירוע דרמטי כמו המלחמה, מדובר כבר במצב שעלול להיות מכה אחת יותר מדי, ולהביא לנפילתם של עסקים רבים. אז נכון, הבנקים קצת נרתמים, מקפיאים הלוואות וחלקם אף מציעים הלוואות ללא ריבית. אולם גם אם ירחיבו את צעדיהם ויגלו סובלנות, זה לא מספיק. היחידה שבכוחה לצמצם משבר שייגמר בגל פשיטות רגל זו המדינה.
3. ביום חמישי שעבר פרסם משרד האוצר תוכנית סיוע נקודתית לסיוע לעסקים שנפגעו מהמשבר. העיקרון המרכזי של התוכנית הוא מענקים, הלוואות והקדמת תשלומים. אלו כמובן עקרונות טובים ונכונים, אבל ההיקפים נמוכים למדי, בוודאי ביחס לעומק הפגיעה.
המענקים שמציעה המדינה הם לכיסוי חלקי של ההוצאות הקבועות, והוצאות השכר. מדובר במענק שלו יהיו זכאים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל, שהכנסותיהם נפגעו ב־25%. המענק בנוי משני רכיבים: הראשון הוא השתתפות בהוצאות קבועות, והוא בן 18%-6% מההוצאות. ובנוסף השתתפות בהוצאות שכר, בנוסחה, שמשמעותה פיצוי חלקי על ההוצאות.
"באוצר לא החליפו דיסקט. הם עדיין בחשיבה, שאנחנו בעוד סבב לחימה, שאחריו המשק יתאושש במהרה, שסיוע למשק ייעשה תחת נוסחאות מורכבות, ווידוא שחלילה לא יגיעו מענקים למי שלא צריך", אומר גורם במגזר העסקי. גם במשרד הכלכלה מתנגדים לתוכנית שמציע האוצר, וחושבים שהיא אינה מספיקה ביחס למצב החירום שבו אנו נמצאים. במשרד הכלכלה מנסים בימים אלה לגבש תוכנית חליפית, שתיתן מענה מקיף יותר, אך נכון לכתיבת שורות אלה טרם הציגו אותה.
באוצר חייבים להבין שאנחנו לא בעוד סבב לחימה, וגם לא במלחמה סטנדרטית, אלא במלחמה עם השפעות עומק על העורף כולו. לכן צריך תוכנית הרבה יותר רחבה, עם מענקים גבוהים משמעותית, עם פיצוי לעצמאים, עם פתרון לעובדים שיוצאים לחל"ת, ובעיקר בלי חסמים בירוקרטיים ונוסחאות מורכבות. וכן, עשוי להיות מצב שעסקים שלא באמת נפגעו יקבלו פיצוי, וכן התוכנית הזו תעלה לא מעט כסף, אבל האלטרנטיבה של תוכניות מוגבלות ומצומצמות עלולה לגבות בסופו של דבר מחיר הרבה יותר יקר.
ראשית, לשקם עסק שקרס זה יקר עד בלתי אפשרי, ונפילה של עסקים רבים תגרור את המשק למיתון, ותאלץ את המדינה לשלם דמי אבטלה בהיקפים גבוהים. כמו כן, אחת הדרכים של עסקים לשפר את מצב הנזילות שלהם היא להוציא עובדים לחל"ת, ובכך לחסוך את תשלום השכר. יש כבר עסקים שהחלו בכך, כאשר אתמול נודע על מעסיק גדול שמצטרף לגל, קבוצת פוקס שהודיעה כי תוציא לחל"ת עד 50% מהעובדים (ראו ידיעה בע' 2). כאשר מעסיק גדול דוגמת פוקס מבצע מהלך שכזה, זה צפוי לתת לגיטימציה לעסקים נוספים להצטרף לטרנד. הוצאת עובדים לחל"ת, מבלי שהם מקבלים הכנסה חלופית ראויה, היא בעלת השלכות קשות, וצפויה להחריף עוד יותר את המשבר הכלכלי, ולהעמיק את האבטלה הירידה בביקושים והמיתון הצפויים. לכן עדיין לא מאוחר (אם כי אין הרבה זמן) לעשות חשיבה מחדש ולחזור עם תוכנית חירום חריגה שמתאימה לסיטואציה חריגה.
4. צעד נוסף שבאוצר מציעים זו הקרן בערבות מדינה, שיינתנו בה הקלות לקבלת הלוואות. בקרן לעסקים קטנים ובינוניים יינתנו הלוואות בהיקף של 8 מיליארד שקל עם דרישה מופחתת לבטוחות ודחיית תשלומים לתקופה של עד 12 חודשים.
לדברי שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, מלכ"ר העוסק בין היתר באשראי למשקי בית ועסקים, הבעיה בקרן שכזו היא הריבית. "כרגע הממשלה מדברת על ריבית של פריים פלוס 1.5%. בימים כתיקונם זה בסדר, אבל היום מדובר כבר על כמעט 8%, וכשיש גם דחיית תשלומים לשנה, זה אומר שבעוד שנה החזר החוב בריבית שכזו יהיה גבוה למדי, ועלול להכניס עסקים לבעיות. המינימום שהמדינה יכולה לעשות זה לסבסד את הריבית".
בעקבות המצב עוגן עצמה הקימה קרן חירום למתן הלוואות בהיקף של 40 מיליון שקל, בריבית של פריים מינוס 3% בשנה הראשונה, וריבית פריים בשנה השנייה. "אנחנו מסוגלים להציע כזו ריבית, כי גייסנו כספים מפילנתרופים שיספגו חלק מהנזקים אם יהיו. אבל המדינה צריכה להנגיש אשראי זול באמצעות ערבות בהיקף משמעותי. אם היא היתה נותנת לנו ערבות, היינו יכולים להציע הלוואות בהיקף של 100 מיליון שקל במקום 40 מיליון שקל", אמר בלשה.
