סגור
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
אמיר ירון נגיד בנק ישראל (צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס)

בנק ישראל לא השתמש ביתרות המט״ח בפברואר על מנת לחזק את השקל

על פי נתוני יתרות המט"ח שמתפרסמים היום, בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בחודש פברואר. בתוך כך, פרוטקול דיוני הוועדה המוניטרית שמתפרסם היום, מצביע כי אחד מחמשת חבריה התנגד להעלאת ריבית של 0.5% בפברואר, ותמך בהעלאה מתונה יותר של 0.25%

בנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח בחודש האחרון, כך עולה מנתוני יתרות המט"ח לחודש פברואר שהתפרסמו היום. על פי הנתונים, קטנו יתרות המט"ח של המשק בסכום של 4.7 מיליארד דולר, אך קיטון זה לא נובע ממכירת דולרים על ידי הבנק, אלא נובע מהפסדים בשוק ההון בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, והעברות ממשלה לחו"ל בסך של כמיליארד דולר.
נזכיר כי הדולר הגיע בשבועיים האחרונים מספר פעמים לרמות של 3.67 שקלים לדולר, והועלו השערות לפיהן בנק ישראל מכר דולרים בכדי למנוע את הפיחות בערך השקל. אך כעת מתברר כי ההערכות הללו היו שגויות. יתרות המט"ח עמדו בסוף חודש פברואר על 196.3 מיליארד דולר שהם 37.5% תוצר.
בתוך כך, עולה כי אחד מחמשת חברי הוועדה המוניטרית התנגד להעלאת ריבית של 0.5% בפברואר, ותמך בהעלאה מתונה יותר של 0.25%. כך לפי פרוטקול דיוני הוועדה שהתפרסם היום. זה דיון הריבית הראשון שמתקיים בוועדה מוניטרית עם הרכב חסר, זאת אחרי שפרופ' משה חזן פרש ממנה בכדי שיוכל לקחת חלק פעיל במחאה על ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה.
ערב החלטת הריבית היו גורמים רבים שהעריכו שהבנק יעלה את הריבית באופן מתון בשיעור של 0.25% בלבד, אך נתוני הצמיחה והתעסוקה החזקים שהתפרסמו לפני החלטת הריבית מצד אחד, ונתוני האינפלציה המפתיעים לרעה של ינואר, הביאו את הוועדה המוניטרית להמשיך בהעלאה בקצב מהיר של 0.5%.
על אף שיש להניח כי הוועדה דנה גם בהשפעות ההפיכה המשטרית על שער החליפין וממילא על האינפלציה, הדבר לא מוזכר במפורש. עם זאת, הוועדה הדגישה הפעם כי שערי החליפין "אופיינו בתנודתיות גבוהה".
רמז עדין נוסף, עולה מקריאה דקדקנית בדיוני הוועדה, כשהתברר שהבנק הכניס שינוי קטן בנוסח ההודעה בכדי ללמד על החשיבות היתירה שהוא יתן מכאן ואילך לסוגיית שער החליפין. "הוועדה המוניטרית ציינה כי למידת ההרחבה הפיסקלית, להתפתחות השכר במשק, שער החליפין והאינפלציה בעולם יהיו השפעות על קצב התכנסות האינפלציה ליעדה", נכתב בפרוטוקול. זו הפעם הראשונה שהכניסו את 'שער החליפין' לתוך רשימת הגורמים שישפיעו על קצב התכנסות האינפלציה ליעדה.