חברת קדישא רחובות סרבה לקבור אשה בין גברים שלא ממשפחתה – ותשלם פיצוי של 55 אלף שקל
חברת קדישא חזרה בה מהצעה למכור לתושבת העיר עדנה שמש ובעלה חלקה, בטענה שקבורים משני צדי החלקה גברים שאינם קרובי משפחתה מדרגה ראשונה, והדבר עומד בניגוד למנהג הדתי. בית משפט השלום ברחובות קבע שמדובר באפליה בלתי חוקית ושיש לפסוק פיצוי מרתיע
חברה קדישא רחובות מנעה מתושבת העיר עדנה שמש רכישת חלקת קבר בחיים מכיוון שזו נמצאת בין שתי חלקות בהם קבורים גברים. החברה טענה כי "אשה לא תוכל להיטמן ליד גבר זר", והציגה זאת כ"נוהג הלכתי". שופטת בית משפט השלום ברחובות אושרית הובר היימן דחתה את כל טענות החברה וקבעה כי מדובר באפליה מגדרית פסולה, חוסר תום לב ורשלנות. היא פסקה לתובעת פיצויים של 55 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט והורתה לחברה קדישא לאפשר לתובעת לרכוש את חלקת הקבר המדוברת.
ראשיתו של המקרה לפני שש שנים, כאשר בשנת 2019 ביקשה עדנה שמש לרכוש חלקת קבר זוגית בעודה בחיים. חברה קדישא הציעה לה חלקה, אך חזרה בה והוסבר לה כי היא לא תוכל להיקבר שם – מאחר שמשני צדי החלקה כבר קבורים גברים. נציג החברה הסביר כי "אין לקבור אשה בין שני גברים שאינם בני משפחתה מדרגה ראשונה". בבית המשפט נציגי החברה קדישא אף הגדילו לעשות והבהירו כי הם נוהגים לפני הנוהג המפלה כבר עשרות שנים.
שמש הגישה תביעה לבית משפט השלום ברחובות באמצעות המרכז הרפורמי לדת ומדינה. בבית המשפט טענה חברה קדישא ש"נהוג שלא לקבור גבר ליד אשה, מלבד קבורת קרובי משפחה מדרגה ראשונה, והדבר נעשה לכבוד הנפטרים". עוד טענה כי "בידי התובעת האפשרות לבחור שלא לרכוש חלקת קבר בבית עלמין המתנהל ברוח ההלכה, אלא בבית עלמין אזרחי, אך חרף זאת התובעת מבקשת לכפות על ציבור הנפטרים ומשפחותיהם את סט הערכים והאמונות שלה, תוך הגשת תביעה קנטרנית בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט".
השופטת קבעה כי לא הוכח שמדובר בציווי הליכתי מפורש שיש לכפות על המתפללים. עוד קבעה כי "התובעת הופלתה לרעה, מחמת מגדרה, לאחר שביקשה להבטיח לה ולבן זוגה חלקות קבר, בעודם בחיים". זאת, "חרף העובדה שהתובעת הסבירה, פעם אחר פעם, בכתב ובעל פה, שעל פי תפיסת עולמה גברים ונשים הינם שווים, בחייהם ובמותם, ושהיא חשה פגיעה בכבודה והשפלה כתוצאה מהתנהלות הנתבעת". היא מציינת ש"התופעה של אפליית נשים, באשר הן נשים, מהווה תופעה חמורה המערערת את הנחות היסוד שעליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בכבודו של אדם באשר הוא אדם".
השופטת מייחסת חומרה רבה לכך שחברה קדישא העידה שמדובר בנוהג של עשרות שנים. "לאור האמור, אין לפטור את הנתבעת בתשלום פיצוי של מה בכך, שכן פסיקת פיצוי בסכום נמוך, עלולה להוביל להעדר הרתעה של הנתבעת ושל גופים כדוגמתה, באופן שיגרום לזלזול בחוק ולפגיעה ביכולת לאוכפו". היא הביאה בחשבון גם את העובדה, "שלמרות שניתנו לנתבעת מספר הזדמנויות, לא תיקנה הנתבעת את דרכיה, לא חזרה בה מסירובה למכור לתובעת את חלקות הקבר ולא שינתה מדיניותה".
שמש: "מעתה לא תוכל חברה קדישא למנוע מאשה להיקבר בבית העלמין ברחובות ובכל בית עלמין אחר בישראל – לצד קבר של גבר שאינו בן זוגה. הפרקטיקה המפלה, המשפילה והפסולה שבה תיפסק". מנהל המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד אורי נרוב: "לא ייתכן שבישראל 2025, אשה תסורב מלרכוש חלקת קבר – רק כי היא אשה, בטענה שגברים קבורים סביבה".
