סגור
שנה לאסון 7.10 אנדרטה זיכרון לנרצחי ה נובה ב רעים
חניון רעים. מנציחים את נרצחי פסטיבל הנובה (צילום: AP/ Ariel Schalit)
בלעדי

שלוש שנים למלחמה: 117 מיליון שקל גויסו בקמפיינים הקשורים ל־7 באוקטובר

שלוש שנים ל-7 באוקטובר, נתוני הדסטארט חושפים את היקף ההתגייסות: יותר מ־605 אלף תורמים ב-1,232 מיזמים הקשורים למלחמה, לשיקום ולהנצחה. כ-18 מיליון שקל נתרמו לשורדי השבי, בראשם לרום ברסלבסקי. לטקס הזיכרון הלאומי שייערך הערב גויסו עד כה מעל ל-4.6 מיליון שקל. מנכ"ל הדסטארט: "אנו מסייעים לזוז ממעגל הדאגה והתסכול למעגל ההשפעה"

בשלוש השנים האחרונות, מאז 7 באוקטובר 2023, גויסו בפלטפורמות החברתיות למימון המונים של קבוצת הדסטארט כ-117 מיליון שקל ב-1,232 קמפיינים הקשורים לטבח ה-7 באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל ולשאר המבצעים הצבאיים שאחריה: מגיוס תרומות וציוד לחיילים ולתושבים המפונים, דרך פרויקטים לשיקום היישובים שנפגעו, מאבק למען השבת החטופים, סיוע לשורדי השבי עם שובם הביתה, ועד למיזמי הנצחה לנרצחים ולנופלים, כולל טקסי הזיכרון הלאומיים. בקמפיינים האלה השתתפו ונטלו חלק יותר מ-605 אלף תורמים, כאשר ממוצע התמיכה עמד על 193 שקל לתומך, וב-16 מהקמפיינים הגיוס עבר את רף מיליון השקלים. כך עולה מנתוני הדסטארט שנמסרו לכלכליסט.
מדובר בשלוש פלטפורמות עיקריות לגיוס חברתי ומימון המונים שמפעילה הקבוצה: הדסטארט (headstart), גיב-באק (giveback) וביאקטיב (beactive) – והעלייה בשימוש בהן משקפת בין השאר מציאות של ערבות הדדית וסולידריות חברתית עם הקהילות והאנשים שנפגעו במלחמה, לצד מאבקים חברתיים בעקבותיה, כמו המאבק להשבת החטופים ונגד מהלכי הממשלה בעת המלחמה.
לפי נתוני הקבוצה, בשלוש השנים שמאז 7 באוקטובר נתרמו דרך הפלטפורמות כ-355 מיליון שקל בסך הכל, ב-17.7 אלף מיזמים שונים (עלייה של 112% לעומת שלוש השנים שלפני כן), כאשר שליש מהסכום (117 מיליון שקל, כאמור) גויס עבור קמפיינים ומיזמים הקשורים למלחמה באופן ישיר או עקיף. עוד עולה, כי מיזם שקשור למלחמה הצליח לגייס בממוצע 95 אלף שקל לפרויקט, פי 4.7 מהממוצע לכלל הפרויקטים (כ-20 אלף שקל).
החודש המוביל בגיוס כספים בפלטפורמות היה אוקטובר 2023, מיד לאחר הטבח וההלם בציבור, ובצל אוזלת היד של הממשלה בטיפול האזרחי – עם גיוס של 19 מיליון שקל למיזמים שונים. עד היום הקמפיין שגייס הכי הרבה כסף הוא זה שנפתח יום לאחר האסון – "כולנו יחד" למען תושבי הדרום וכוחות הביטחון בקווי הלחימה ובעורף, וגייס 10.5 מיליון שקל מכ-31 אלף תומכים. "עם תחילת המלחמה נפתחו בארץ כל מיני קמפייני גיוס, והיו כל מיני לינקים שהסתובבו, ופיק תרומות משוגע, אבל הייתה בעיה לדעת למי הכסף מגיע", מספר לכלכליסט אסף גרינפלד, מנכ"ל וממייסדי קבוצת הדסטארט. "לכן החלטנו אז יחד עם קשת ו'עיגול לטובה' על מיזם משותף, שבו אנחנו - כגוף היחיד לגיוס תרומות שיש עליו רגולציה של רשות שוק ההון - נרים את המיזם הזה. הכספים שנתרמו עברו לעמותות שעברו סינון ושימשו לצרכים רבים: למשפחות שפונו, ציוד לחיילים, חבילות מזון לתושבי הדרום ועוד.
בקבוצת הדסטארט מציינים כי השנה הראשונה למלחמה היתה גם שנת השיא בפלטפורמות של הדסטארט. "מיד לאחר האסון הציבור תרם לצרכים דחופים: טיפול בנפגעים, סיוע למפונים ותמיכה במשפחות וציוד לחיילים", אומר גרינפלד. "בהמשך המלחמה הגיעו קמפיינים לשיקום העוטף, מאבק להשבת החטופים, למען שורדי השבי ועוד. היום ניתן לראות יותר מיזמים שמתמקדים בהנצחה, תמיכה בטקס הזיכרון הלאומי, הפקת ספרים של חטופים, אלבומי שירים, תיעוד, טיפול בטראומה ועוד יוזמות רבות. יש פה תהליך חברתי ומעניין במה הציבור הישראלי רוצה להשקיע – והכוח של הדסטארט הוא להסיר את החסם של המשפחות לקדם פרויקט הנצחה ליקיריהם".
ואמנם, לפי נתוני הדסטארט, מאז 7 באוקטובר קמו בפלטפורמות 207 קמפיינים למיזמי הנצחה וזיכרון, שהצליחו לגייס יחדיו כ-17 מיליון שקל. בנוסף נוצרו 13 קמפיינים שונים שבהם נתרמו ישירות כספים לשורדי שבי שחזרו והציפו את הקשיים שלהם. הציבור פתח את הלב והכיס, וכ-111 אלף איש תרמו בקמפיינים האלה לשבים ולשבות כ-18 מיליון שקל, כאשר בשישה מתוך 13 הגיוסים למען שורדי השבי גויסו יותר ממיליון שקל מהציבור. הגיוס הגדול ביותר מבין הגיוסים לשורדי השבי, היה עבור השיקום של רום ברסלבסקי – כ-6.3 מיליון שקל שתרמו מעל ל-45 אלף תומכים – מה שהעמיד את המיזם במקום השני (אחרי "כולנו ביחד" שבמקום הראשון, כאמור) מבחינת היקף הגיוס.
המיזם שבמקום השלישי מבחינת היקף הגיוס הוא "אריאל וארבל שבים לחיים" לסיוע לאריאל קוניו וארבל יהוד – שגייס 5.7 מיליון שקל. אחריהם ברשימה (במקומות 4 עד 6) היו הגיוסים עבור הפקת טקסי הזיכרון הלאומיים ל-7.10 של המשפחות: ב-2024 לקראת הטקס הראשון גויסו בפלטפורמה 2.6 מיליון שקל, ב-2025 גויסו 3.8 מיליון שקל, והשנה לקראת טקס הזיכרון הלאומי שיתקיים הערב בפארק גני יהושע בתל אביב לציון שלוש שנים לאסון, גויסו נכון לרגע זה יותר מ-4.6 מיליון שקל מיותר מ-28 אלף תומכים ותומכות.
המיזם במקום השביעי ברשימה מבחינת היקף גיוס הוא לכתיבת והפקת הספר "בנימין נתניהו - מר הפקרה", שגייס כ-2.2 מיליון שקל מ-17.5 אלף איש ב-2024, וסייע בהוצאתו לאור של הספר שהוציאו משפחות חטופים מתוך מטרה מוצהרת שנכתבה בגוף הפרויקט באתר גיוס ההמונים: "קיבוע מורשתו של בנימין נתניהו כמר הפקרה, עד אשר הוא יעשה את פניית הפרסה וישים את החטופים בראש סדר העדיפויות".
במקום השמיני מבחינת היקף הגיוס עבור המאבק לשחרור והצלת החטופים – "מצילים את מתן ואת כל החטופים", שגייס כ-2.2 מיליון שקל בשנים 2024-2025, לפי נתוני הדסטארט. במקום התשיעי קמפיין "המאבק חוזר לרחובות" שהושק במרץ 2025 על ידי ארגוני המחאה על רקע מה שכונה "מצב החירום של ניסיון הפיכה משטרית בזמן מלחמה", בעת שנתניהו פעל לפטר את ראש השב"כ, היועמ"שית ושומרי סף נוספים – וגייס כ-1.5 מיליון שקל. במקום העשירי המיזם שפתחה קהילת קיבוץ נחל עוז בעוטף, שספג פגיעה קשה בטבח 7 באוקטובר, שגייס כ-1.3 מיליון שקל עבור קרן לשיקום נחל עוז.
"המטרה שלנו כקבוצה היא קידום של הדמוקרטיזציה של הכלכלה, לתת לאנשים יותר כלים ליזום, לתרום, לתמוך ולהשפיע באחד האתרים שלנו", מסכם גרינפלד. "מה שאנו למעשה עושים כאן זה לזוז ממעגל הדאגה והתסכול – למעגל ההשפעה", מסכם גרינפלד. "עבור התורם זה אומר לא רק לצפות בכתבה על שורד שבי או מצוקה של משפחה מפונה ולצרוח מתסכול, אלא לאפשר פלטפורמה שתאפשר להם גם לתרום כמה שקלים שיתחברו לעוד כמה שקלים של הרבה אנשים אחרים, וביחד יגיעו לסכום משמעותי שיוכל באמת 'להזיז את המחוג' עבור תהליך השיקום של אותו אדם, משפחה או ישוב".