כשהתחדשות עירונית פוגשת עירוב שימושים: מודל ניו יורק
מה ניתן ללמוד מניסיונה של ניו יורק על התחדשות עירונית ?
התחדשות עירונית מהווה מנוע אסטרטגי לצמיחה כלכלית, לחיזוק המרקם העירוני ולשיפור איכות החיים. בישראל היא מתבצעת בעיקר באמצעות פרויקטים נקודתיים של פינוי־בינוי, בהיקפים הולכים וגדלים, המתמקדים בחיזוק מבנים ובמתן מענה מיגוני. מנגד, העיר ניו יורק - עיר של מעל 8.5 מיליון תושבים, כמעט שוות ערך לאוכלוסיית ישראל כולה - מהווה דוגמה עולמית לניהול תהליכי התחדשות עירונית מורכבים רחבי-היקף, ממנה ניתן לגזור מספר תובנות מהותיות:
ראשית, עירוב שימושים - Mixed-Use Development - פרויקטים כמו Hudson Yards וHigh Line- משלבים מגורים, מסחר, תרבות ופנאי, ויוצרים סביבה עירונית חיה 24/7. בישראל, ההתחדשות העירונית מתמקדת לרוב בדיור בלבד . ניתן ללמוד מניו יורק את הערך שבשילוב מרחבים ציבוריים ושירותים מגוונים בתוך השכונה המתחדשת.
שנית, תכנון עתידי וגמישות בניו יורק כל מיזם מתוכנן מראש בהתאמה לשינויים דמוגרפיים, טכנולוגיים וכלכליים, תכנון המבטל דרישת שינויים מבניים מהותיים בעתיד. בישראל, לעיתים הפרויקטים נעצרים באופציות תכנוניות נוקשות. גישה גמישה תאפשר לשכונות להתפתח באופן אורגני גם בעוד עשרות שנים.
שלישית, חדשנות בתשתיות ותחבורה השקעה בתשתיות חכמות, תחבורה ציבורית נגישה, חיבור בין שכונות ומרחבים ציבוריים איכותיים, משדרגים את השכונה כולה ולא רק את המבנים. בישראל, השקעה כזו בתשתיות במסגרת פרויקט התחדשות יכולה להעצים את הערך העירוני ולשפר משמעותית את איכות החיים.
רביעית, ניהול פיננסי ותמריצים שותפויות ציבוריות־פרטיות (PPP) ותמריצים כלכליים בניו יורק, מאפשרים לאזן בין רווחיות היזמים לבין טובת הציבור ומזרזים את מימוש הפרויקטים. בישראל ניתן לאמץ מנגנונים דומים, שיקטינו את הסיכון הכלכלי ליזמים ובכך ישפרו את הכדאיות של פרויקטים גדולים.
לסיכום, ניו יורק מהווה מודל לחשיבה מערכתית, לחדשנות ולשילוב אינטרסים בין הפרט לציבור. אימוץ עקרונות אלו בישראל יכול להעשיר את התכנון העירוני, לייעל את תהליכי ההתחדשות ולחזק את החוסן החברתי והעירוני לאורך זמן.
מאת מיידן גני, סמנכ"ל הנדסה ותכנון, ע.ט החברה להתחדשות עירונית
d&b – לדעת להחליט
