ניתוח כלכליסט
הכסף, המתווכים והקלפי: כך ניסתה קטאר להשפיע על בחירות במדינות אחרות
לפי דוח האו"ם ועדויות על שוחד פוליטי - קטאר משתמשת בעוצמתה הכלכלית כדי להנדס מערכות בחירות, ולהחדיר אנשי אמון למוקדי הכוח במזה"ת ובאפריקה; למשל, באמצעות תמיכה כספית במועמדים, במפלגות ובמתווכים מקומיים בנתה דוחא קשרים והשפעה בסומליה ובלוב; כלכליסט בחן את המקרים שבהם המימון הצליח להעלות נשיאים, ואלו שבהם המעורבות החיצונית עוררה זעם ציבורי; והאם כל זה קורה גם בישראל?
החשדות שעלו בדבר מעורבות קטארית בבחירות בישראל מחזירים את תשומת הלב לאחד הכלים שבהם השתמשה דוחא לאורך השנים לבניית השפעה פוליטית מחוץ לגבולותיה: תמיכה כספית במועמדים, במפלגות ובגורמים פוליטיים, בין היתר באמצעות מתווכים מקומיים בעלי קשרים למוקדי הכוח. עבור קטאר, מדינה קטנה בעלת עוצמה פיננסית הנשענת בעיקר על יצוא גז טבעי, מעורבות במערכות בחירות עשויה להניב השפעה החורגת בהרבה מהיקפה הכספי. השפעה כזאת אינה מחייבת את ניצחונו של מועמד מסוים או את הצטרפותם של הגורמים הנתמכים לממשלה.
היא עשויה להתבטא גם בחיזוק מפלגות אופוזיציה, בשינוי מאזן הכוחות בפרלמנט, בהשפעה על הרכבת ממשלה וביצירת קשרים עם גורמים פוליטיים שעשויים לצבור כוח בעתיד. הניסיון בסומליה ובלוב ממחיש כיצד פעלה קטאר במערכות בחירות ומה היו הישגיה ומגבלותיה.
סומליה: מיליוני דולרים בדרך לנשיאות
התקדים המתועד ביותר התרחש בבחירות לנשיאות סומליה ב־2012. הנשיא נבחר אז בידי חברי הפרלמנט, במערכת פוליטית שהתאפיינה בשחיתות ובחולשת מוסדות השלטון.
בדוח שפרסם ביולי 2013 צוות מומחים מטעם מועצת הביטחון של האו"ם נמסר כי לפי המידע שאספו החוקרים, כמה מיליוני דולרים שהגיעו מקטאר שימשו למימון הקמפיין של חסן שייח' מוחמוד ולרכישת תמיכה פוליטית במועמדותו.
אחת הדמויות המרכזיות בפרשה הייתה פהד יאסין, עיתונאי לשעבר ברשת אל־ג'זירה, שהעביר כספים במזומן מקטאר למוגדישו. שני בכירים סומלים אישרו לחוקרים את העברות הכספים. חבר פרלמנט לשעבר העיד כי הוצעו לו 10,000 דולר בתמורה להצבעה למוחמוד, אם כי לא הוכח שהסכום המסוים הזה הגיע מקטאר.
מוחמוד ניצח בבחירות. דוח האו"ם הציג ראיות למימון הקמפיין בכספים שהגיעו מקטאר, אך לא נערך בעקבותיו הליך משפטי שהסתיים בקביעת אחריות פלילית של ממשלת קטאר.
ב־2017: קשרים עם מועמד אחר
חמש שנים מאוחר יותר נקשרה קטאר דווקא למועמד שהתמודד מול מוחמוד, מוחמד עבדאללהי מוחמד, המכונה פרמאאג'ו.
גם הפעם מילא פהד יאסין תפקיד מרכזי. לפי מחקרים על הפוליטיקה הסומלית, הוא ניהל את קמפיין הבחירות של פרמאאג'ו ושימש חוליה חשובה בקשריו עם דוחא. פרמאאג'ו ניצח, וב־2019 מונה יאסין לראש סוכנות המודיעין של סומליה.
הראיות למימון קטארי ישיר ב־2017 פחות מבוססות מאלה שנחשפו לגבי 2012. עם זאת, המקרה ממחיש את הגמישות שאפיינה את הקשרים הפוליטיים שטיפחה דוחא. קטאר יכלה לבנות קשרים עם שחקנים חדשים בהתאם לשינויים במאזן הכוחות, גם כאשר אלה התמודדו מול גורמים שעמם קיימה קשרים בעבר.
מבחינת קטאר, שמירה על קשר עם ההנהגה הסומלית הייתה בעלת משמעות אסטרטגית. סומליה ממוקמת בקרבת נתיבי השיט המחברים את האוקיינוס ההודי לים האדום, והפכה לזירת תחרות בין מדינות המפרץ על השפעה פוליטית, ביטחונית וכלכלית.
בבחירות 2022 הפסיד פרמאאג'ו למוחמוד, למרות קשריו הממושכים עם דוחא.
לוב: התמיכה הקטארית כשלה
מקרה נוסף התרחש בלוב לאחר נפילת מועמר קדאפי. לקראת הבחירות לפרלמנט ביולי 2012 תמכה קטאר במפלגת אל־וטן, בראשות עבד אל־חכים בלחאג', ממפקדי המורדים נגד קדאפי.
לפי מחקר של מכון אמריקני, קטאר מימנה את המפלגה כחלק מניסיונה לבסס השפעה במערכת הפוליטית החדשה. אולם אל־וטן נחלה כישלון בבחירות, ובלחאג' עצמו לא נבחר לפרלמנט.
מחקר של מכון קרנגי מציין כי החשש הציבורי מהקשרים של המפלגה עם קטאר היה אחד הגורמים שפגעו בתמיכה בה. במקרה הזה, הזיהוי עם דוחא הפך מנכס פוליטי אפשרי לנטל.
ההשקעה הפוליטית: השפעה גם ללא ניצחון בבחירות
המקרים הללו ממחישים את ההיגיון האסטרטגי שמאחורי פעילות קטאר. השקעה במערכות בחירות יכולה לשרת כמה מטרות במקביל: קידום מועמדים הנחשבים ידידותיים, חיזוק כוחות פוליטיים מסוימים, יצירת קשרים עם מנהיגים עתידיים והשגת דריסת רגל במערכות פוליטיות שבהן לדוחא אין השפעה משמעותית מלכתחילה.
השפעה פוליטית מבחינת קטאר היא מעבר למי מרכיב את הממשלה. גם מפלגות שנותרות באופוזיציה עשויות להשפיע על סדר היום, על יחסי הכוחות בפרלמנט ועל יכולתן של מפלגות אחרות להקים קואליציה. במערכות פוליטיות מפוצלות, שינוי מצומצם במספר המושבים עשוי להיות בעל משמעות החורגת ממשקלה האלקטורלי של המפלגה הנתמכת.
המתווכים המקומיים ממלאים תפקיד חשוב במודל כזה. הם מכירים את המערכת הפוליטית, מחזיקים בקשרים אישיים ומאפשרים להגיע לקבוצות ולמנהיגים שלא תמיד נגישים באמצעות הערוצים הדיפלומטיים הרשמיים. לאחר הבחירות, קשרים אלה עשויים להתפתח לשיתוף פעולה מדיני, ביטחוני או כלכלי.
אולם לכסף יש גם מגבלות. בלוב עוררה המעורבות הקטארית התנגדות ציבורית, ובסומליה התברר שקשרים ממושכים עם נשיא אינם מבטיחים את הישארותו בשלטון. הניסיון המצטבר מצביע על אסטרטגיה שבה קטאר משתמשת במשאביה הכלכליים כדי לבנות קשרים עם מגוון שחקנים פוליטיים ולהרחיב את אפשרויות ההשפעה שלה. הצלחתה תלויה במבנה מערכת הבחירות, בזהות המתווכים, במעמדם של הגורמים הנתמכים ובמידת הנכונות של הציבור לקבל מעורבות חיצונית בפוליטיקה המקומית.
