כשמשנתו של אהרן ברק הופכת לנשק של מכונת הרעל
הממשלה לא מתביישת בבריון מרדכי דוד שמטריד עיתונאים ופעילים - היא גאה בו. כשמישהו הופך להיות "האח לנשק" הממשלתי, זה לא תקלה במערכת אלא התוכנית עצמה. ואהרן ברק, שהרחיב את חופש הביטוי עד לקצה, מגלה עכשיו מה קורה כשהשקר מנצח את האמת
מרדכי דוד הוא גיבורה של ממשלת ישראל וגם פרצופה וקלסתרה. לאחר שחסם את דרכו וקילל את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, אמרה עליו השרה עידית סילמן: "מה שהוא עושה זה קצה קצהו של מה שעשה המחנה המופרע של אחים לסרבנות בנשק". בכך הציגה סילמן סימטריה מעניינת בין הבריון לבין חבורה מופלאה שהתעוררה ראשונה לתרום ולסייע לנפגעי הטבח והמפונים כשממשלתה של סילמן עוד הייתה משותקת מהלם וחרדה. ההשוואה הזו משקפת את בסיסי התמיכה הציבורית של שני צידי ההפיכה המשטרית. את האיכות האנושית, את הפער בין בוגרי סיירת מטכ"ל אייל נווה ורון שרף לבין מרדכי דוד ורועי סטאר.
דוד פיתח את מיומנויות ההטרדה שלו בהדרגה שמודעת היטב לכותרות שיקבל. הוא החל בעיתונאים גיא פלג, אביעד גליקמן ואורלי בר-לב. הוא המשיך בפעילים נגד הכיבוש כמו סיגל שוקרון, ואתמול אהרן ברק. אני לא בטוח שברק יאהב את הגנת "והדרת בן זקן" או ניצול שואה שמיהרו להדביק לו כי אין גיל שבו משוחרר אדם מהמלחמה על הבית הדמוקרטי. מצד שני, ספק רב אם היינו מגיעים לתקרית מהסוג הזה אלמלא שניים אלה – איתמר בן גביר ו.....אהרן ברק.
כשופט והנשיא המשמעותי ביותר של בית המשפט העליון, חתום ברק על כמה "מהפכות" משפטיות וביניהן הרחבת חופש הביטוי שנמתח לזכות אינסופית כמעט, לקצה שמכיל כמעט הכול, כולל שקרים, קונספירציות, וניו ספיץ' אורווליאני, כמו גם קללות, גידופים וכינויי גנאי מצמררים. חופש הביטוי מוגבל בדין הישראלי רק למקרים של סכנה קרובה לוודאות או כשיש לאזן אותו מול ערכים מתחרים כמו ביטחון, פרטיות, לשון הרע וכו'. חופש הביטוי קיבל במשנתו של ברק מעמד על של "זכות עילאית". בפסק דין שהגן על חופש הביטוי של הרב מאיר כהנא, מורו של בן גביר שתיכף נגיע אליו, כתב ברק את המשפטים הבאים שראויים לחשבון נפש בעת הזו: "הדרך להתמודד עם השקר אינה בהשתקתו אלא בהסברה ובחינוך. כישלונו של השקר הוא בחשיפתו ולא בדיכויו. התרופה אינה הגבלת הביטוי אלא הגברתו. לשם כך חיוני הוא להבטיח את חופש הביטוי, שכן בלא ביטוי אין שכנוע, ובלא שכנוע אין התמודדות, ובאין התמודדות קיים החשש שהאמת לא תצא לאור".
האמנם? נדמה שההיפך קרה. שהשקר מביס את האמת. במיוחד כשממשלת ישראל ומכונת הרעל המשוכללת שבנתה היא מפעל השקרים הגדול ביותר. מפעל שבחסותו מרדכי דוד הוא בסך הכל תמונת הראי לאייל נווה, שני מפגינים משני עברי השסע הגדול. ניסוי הכלים הגדול ביותר של מכונת השקרים היה ברצח ראש הממשלה יצחק רבין, מהלוחמים הגדולים של ישראל, בשדות הקרב והשלום, שהפך יעד לשטנה ובוז, הפך ל"בוגד" עד שמישהו תרגם את ההסתה הנוראה נגדו למעשה. והאחראים הבולטים להסתה היו רבני ההתנחלויות ואחד, בנימין נתניהו, ששדרג בשקדנות את מכונת הרעל עד לעוצמות של ימינו. חבל רק שמקצת מאותן מיומנויות סיכול לא השכיל נתניהו להטמיע במערכות הגנה נוספות שהוא אחראי להן וקפאו ב-7 באוקטובר.
מרדכי דוד חזר על שקר "איך הבת שלך שופטת", שטבע בזמנו שר נבער אחר בממשלה, עמיחי שיקלי שתהה איך דפנה ברק-ארז מונתה לעליון כבתו של אהרן ברק. גם בערות מוגנת על ידי חופש הביטוי. מוחו שטוף השנאה של "האח לנשק" הממשלתי כרך את ברק עם נשיא איראן חמינאוי. כמו הנשיא הנוכחי של העליון יצחק עמית, כמו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – בהבל עוצמתה של מכונת הרעל הם הפכו לאויבי ישראל אצל רבים שמייצגם האולטימטיבי הוא מרדכי דוד. ולאהרן ברק גם לא עזרו הסיוע שהעניק לנתניהו בתמיכתו בהסדר טיעון ולא ההגנה שנתן למדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. דוד, יש להניח, לא קרא פסק דין, מאמר או שמע הרצאה של ברק. מישהו סימן עבורו את היעד והמישהו הזה היא ממשלת ישראל ושלוחותיה המרעילות.
דוד הוא תמונת ראי של נערי הגבעות בשטחים. הוא עוד יהפוך למייסד נערי הגבעות בתוך הקו הירוק – בהיטפלות, הצקה, הטרדה ובריונות שתלך ותסלים נגד כל מי שהממשלה חפצה בסיכולו. בינתיים מדובר בבודדים, אבל כמו בהפיכה המשטרית – כל מה שמתחיל קטן, יגדל, יתעצם וירבה רוש ולענה. במיוחד כשאנו בשנת בחירות.
ולמה דוד לא נעצר, נכלא, נענש? שתי סיבות עיקריות. לדעתי הוא פועל לפי הדרכה משפטית שמנחה אותו לפעול בתחום האפור – במרחב הציבורי ועל הגבול של תקיפה פיזית. הוא מתקרב ליעד, מתקרב עד לשלב של הטרדה ממש, מצלם ומקניט בביטויים שחוסים תחת חופש הביטוי הנרחב שציווה לנו אהרן ברק. סיבה שנייה - הוא סחבק של השרים בן גביר, יריב לוין ואחרים. הוא מפגין המחמד של ממשלת ישראל. הוא "האחים לנשק" שלהם. אז גם אם יעוכב במשטרה הוא ישוחרר לאחר שיחה ידידותית וכמה טפיחות על השכם.
