החשש בישראל: מלחמת הסחר תביא מכסים על תרופות ושבבים
מהלכי טראמפ מטרידים מאוד מומחי סחר חוץ, אבל לא בהכרח את הפוליטיקאים. להם כדאי להיזכר במכסי המתכות שמהם לא הוחרגה ישראל בכהונתו הראשונה. בתחומי האלקטרוניקה והתרופות מדובר על יצוא משמעותי הרבה יותר
"עבור ישראל קיים סיכון מעט פחות ישיר, משום שהכלכלה שלנו מבוססת יותר על שירותים", כך העריך בשבוע שעבר בריאיון לכלכליסט פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל והיועץ הכלכלי לממשלה, את השלכות מלחמת הסחר של טראמפ על המשק המקומי.
מבחינת המספרים היבשים, יצוא השירותים העסקיים מישראל לארצות הברית עמד על יותר מ־20 מיליארד דולר ב־2021 (הנתונים העדכניים ביותר), 48% מכלל יצוא השירותים העסקיים (כולל הייטק), ומאז רק עלה. לעומת זאת, יצוא הסחורות (ללא יהלומים) לארצות הברית ב־2024 הסתכם ב־14.2 מיליארד דולר, עלייה של כ־4.5% לעומת 2023. ישראל היא כבר מזמן מעצמת שירותים ורוב היצוא שלה (כ־52%) הוא בתחום זה.
יתרה מזו, בסוגיית המכסים קיים הבדל עצום בין שירותים ומוצרים. "זה נכון שהגירעון במאזן הסחר עם ארצות הברית גדול יותר מכיוון השירותים, אבל הדגש העיקרי של הממשל האמריקאי הוא על חיזוק תעשיות הייצור של ארצות הברית, וגם המכסים שהם מאיימים להשית חלים למעשה רק על סחורות", הסביר הנספח הכלכלי בוושינגטון יואב סיידל לכלכליסט.
לפי סיידל, למילה "Tariffs" משמעות מאוד מיוחדת עבור טראמפ. "זה מושג מאוד פשוט וקל להבנה והוא גם חל רק על גורמי חוץ", הסביר. וישנה גם סיבה נוספת שזוכה לפחות תהודה: טראמפ נחוש להחזיר את מבנה המס של ארצות הברית לתחילת המאה, כזה שמבוסס יותר על מכסים ופחות על מסי הכנסה, מה שייטיב עם השכבות החזקות והמגזר העסקי ויפגע בצרכן האמריקאי. הרי עד לפני 100 שנה, 90% מהכנסות ארצות הברית ממסים הגיעו ממכסים, כאשר השיעור כיום קטן מ־2%.
אסור לשכוח דבר נוסף: הקמפיין של טראמפ הופנה בעיקר לעובדים לא מיומנים שמועסקים בתעשיות פשוטות יותר. "המסר החזק של טראמפ הוא להחזיר משרות למפעלים", הוסיף סיידל. "לפי הנרטיב שלו, המשרות הללו נדדו למדינות כמו סין, קנדה ומקסיקו. זה מסר שיש לו הרבה תמיכה בארצות הברית. להשקפתו, מכסים הם הכלי הטוב ביותר כדי להחזיר את אותן משרות ולהחזיר עטרה ליושנה בייצור האמריקאי".
על דבר אחד אין מחלוקת: השוק האמריקאי הוא החשוב ביותר עבור היצוא הישראלי, ולפיכך מהלכי טראמפ מטרידים מאוד את הפקידים ומומחי סחר החוץ, אף שהפוליטיקאים בממשלה מתעלמים מהם כמעט לחלוטין. מי שסבור כי הסכם הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב שנחתם ב־1985 והתחזק ב־1995 (אז התבטלו כל המכסים למעט הגבלות בחקלאות), ירתיע את "השריף החדש" מלהשית מכסים על ישראל, עלול להתבדות. גם מול קנדה ומקסיקו שרר הסכם סחר חופשי (שהופר אתמול סופית), ויתרה מזו, טראמפ כבר הטיל בכהונתו הראשונה מכסים על מתכות ישראליות, ושום תחנונים לא עזרו לבטל את רוע הגזרה.
בביקורו בארץ ב־2017 אמר טראמפ לנשיא ראובן ריבלין, כי ינסה "לצמצם את הגירעון המסחרי הקיים בינינו, אם זה בסדר מבחינתכם", וכך פעל. ביולי 2018, כאשר הטיל מכסים על מתכות, ישראל לא הוחרגה. הבקשות להחרגה הגיעו עד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר דניאל מולייני, האחראי על יחסי הסחר של ארצות הברית עם מדינות אירופה והמזה"ת, הבהיר לבכירים הישראלים שניסו את מזלם, כי רק אדם אחד יכול להחריג מדינות ממכסים: דונלד טראמפ.
באותה עת יצוא המתכות מישראל הסתכם ב־25 מיליון דולר, כלומר הנזק הסתכם ב־2.5 מיליון דולר ופגע בעיקר בארבע חברות (דווקא מהפריפריה). נתניהו החליט שלא להציף את הנושא מול טראמפ. כעת, למרות אזהרות מצד גורמים מוסמכים, בממשלה מפגינים שאננות וסבורים שבשל "אהבת ישראל", טראמפ יחריג אותה.
ההנחה הזו לא הגיונית בהינתן שהגירעון המסחרי של ארצות הברית מול ישראל זינק בכמעט 30% בתוך שלוש שנים בלבד, אבל מנגד, ישראל קונה 52% יותר מוצרים מחברות סיניות לעומת אמריקאיות. מעבר לכך, לעומת כהונתו הקודמת, המצב היום שונה בתכלית. טראמפ נחוש להטיל מכס אוניברסלי אבל גם מכסים בתעשיות מסוימות החיוניות לישראל. כך, הוא ממשיך לאיים בהשתת מכסים בתחום השבבים, המוליכים למחצה והפארמה.
לפי נתוני הלמ"ס, יצוא התרופות מישראל עומד על כ־2 מיליארד דולר ויצוא הלוחות האלקטרוניים על כ־6.5 מיליארד דולר - כ־12% מהיצוא התעשייתי של ישראל (סחורות). אלו הם מספרים אחרים לגמרי לעומת יצוא מתכות.
בינתיים, המאמץ הדיפלומטי של ישראל מוקדש בעיקרו למאבק נגד ההחלטה האחרונה של הנשיא היוצא ג'ו ביידן, שהטיל רגולציה המגבילה רכישה של שבבי AI מתקדמים מארצות הברית. בהתאם להחלטה, 18 מדינות מורשות לרכוש את השבבים הללו ללא מגבלות, ומדינות הנמצאות ברשימה השחורה לא יורשו לרוכשם בכלל. ישראל נמצאת בדרג האמצעי, הכולל את מספר המדינות הגבוה ביותר, שלהן ניתן למכור שבבים מתקדמים, אבל עם מגבלות. בישראל רואים חשיבות אסטרטגית עליונה בכניסה לרשימה המיוחסת ביותר, כאשר אנבידיה ולאחרונה גם מיקרוסופט המליצו לממשל טראמפ הנכנס לפעול בכיוון זה.
המחלקה הכלכלית של ה־IIF, האיגוד הבינלאומי של מוסדות פיננסיים המאגד כ־400 גופים, בראשות ד''ר מרסלו אסטבאו, פרסמה סקירה שמסכמת את הפרסומים והמחקרים של תוצאות מלחמת הסחר הקודמת בין ארצות הברית וסין. ראשית, הם הסיקו כי המכסים לבדם לא הצליחו להפחית באופן משמעותי ומתמשך את הגירעון המסחרי של ארצות הברית, כאשר חוסר האיזון המסחרי המבני של ארצות הברית, נמשך. עם זאת, הפעם המהלך הוא רחב משמעותית (נתח גדול יותר מהיבוא ימוסה), כאשר כבר עתה רואים חברות שמצהירות על השקעות ענק בתחומי ארצות הברית, ובראשן מיקרוסופט ו־TSE.
כ־1,200 דולר לכל משק בית
עם זאת, ההשלכות הקשות יותר נוגעות לאינפלציה ולצמיחה. לקח מרכזי ממלחמת הסחר של 2018-2019 הוא שמכסים יוצרים השלכות בלתי מתוכננות, שחורגות מעבר ליעדים הכלכליים המוצהרים שלהם. כלל המחקרים האמפיריים הראו כי עלות המכסים התגלגלה בעיקר לצרכנים בארצות הברית, מה שהוביל לעליות מחירים של מוצרים כמו מכשירי חשמל ביתיים, מכוניות ואלקטרוניקה. מבדיקה שערך בפברואר מכון המחקר פיטרסון לכלכלה בינלאומית, ממכוני המחקר החשובים בעולם, עולה כי הטלת המכסים על קנדה (25%, למעט נפט שם השיעור יעמוד על 10%), מקסיקו (25%) וסין (10% נוספים) תעלה לכל משק בית אמריקאי יותר מ־1,200 דולר בממוצע לשנה. המכסים החדשים מתפרסים על כל תחום כמעט, מה שמאיים לתדלק את האינפלציה כולה.
הבנק הפדרלי של בוסטון העריך בפברואר, כי מכסים על כל היבוא הסיני בהיקף שטראמפ מתכנן עלולים להקפיץ את האינפלציה הכוללת של ארצות הברית בכ־0.5 עד 0.8 נקודות אחוז, כאשר אינפלציית הליבה של PCE תגדל ב־0.3 עד 0.5 נקודות אחוז רק השנה. "בעוד טראמפ רץ לנשיאות על קלף הורדת המסים, רוב האמריקאים יראו עלייה נטו במס בהינתן מימוש מלא של ההצהרות על מכסים", ציינו החוקרים.
ההכנסה של העשירים תטפס
עוד מראה הדו"ח, כי ההכנסה הפנויה של משקי הבית בחמישון התחתון (עשירון תחתון ושני) צפויה לרדת בקצת יותר מ־2%, ההכנסה הפנויה של החמישון השני (עשירונים שלישי ורביעי) ושל השלישי (עשירונים חמישי ושישי) צפויה לרדת ב־1.3% וב־0.5%, בהתאמה. מנגד, ההכנסות של החמישון העליון (עשירונים עליון ותשיעי) צפויות לעלות ב־1.1%. יתרה מזו, ההכנסה הפנויה של המאיון העליון תזנק ב־2.6%. כלומר, הטלת המכסים (בשילוב הארכת הטבות מס הכנסה המתוכננות, המיטיבות באופן מובהק עם העשירים) תפגע בצריכה של רוב משקי הבית, ובכך גם בצמיחה, ויחריפו את אי־השיוויון בארצות הברית, שהוא ממילא מהגבוהים במערב.
אבל קיים גם שיבוש מהותי בהרבה שיפגע בכולם, הקשור בגיאופוליטיקה. הדוקטרינה של טראמפ תביא לשיבושים במערך הסחר העולמי, לרבות בשרשראות האספקה, דבר שיוסיף אי־ודאות משמעותית בסחר העולמי. לכך יש להוסיף את ההחרפה ביחסים הבינלאומיים המתוחים ממילא, בצל הנטישה האמריקאית את אוקראינה והתייצבות מנהיגי אירופה לצדה. לבסוף, מלחמת הסחר של טראמפ עלולה להאט את הצמיחה הגלובלית החלשה ממילא, תוך פגיעה בהשקעות וביצירת מקומות עבודה חדשים.