קיש מנע הגשת תגובה לבג"ץ ומזכיר הממשלה מטריל בבקשות: ההסלמה נגד בית המשפט עוברת קו אדום
השבוע נרשמה עליית מדרגה בניסיונות הקואליציה לדרוס את פסקי בג"ץ. שר החינוך חסם הגשת נתונים על לימודי ליבה בחינוך החרדי והורה לפקידים להיעדר מהדיון. במקביל, הממשלה התעלמה מהוראת בג"ץ לגבש סנקציות נגד משתמטים תוך 45 יום. הבריונות הזו רק מגדילה את החשש מניסיונות לדריסת הבחירות
המצב שבו גוף ממשלתי נמנע מהגשת תשובה לבג"ץ נראה כאבסורד. זה בעצם משאיר את כל השדה לטענות העותרים. ולמרות זאת שר החינוך יואב קיש מנע הגשת תגובה בשם המשרד לעתירת חדו"ש לאכיפת חובות תוכנית הליבה על רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות. כך חשפה נציגת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עו"ד דניאל מרקס. במקום זה הוא ומזכיר הממשלה יוסי פוקס הטרילו את בג"ץ בשתי בקשות לדחיית הדיון בטענה שהם זכאים לייצוג נפרד. אחרי שהבקשות נדחו, הורה קיש לגורמי המקצוע במשרדו שלא להשתתף היום בדיון בבג"ץ.
נושא מרכזי בדיון היה שלא הוגשו לבג"ץ נתונים על היקף לימודי הליבה בבתי הספר של הרשתות, על היקף ההשתתפות שלהם במבחנים ארציים ועל הכשרת המורים. מרקס ציינה ש"יש למשרד נתונים אבל השר בלם את ההגשה שלהם". לשר החינוך יש מדיניות שלפיה במצב שהוא יכול לבחור בין עימות כוחני ובריונות למהלך סביר והגיוני הוא יבחר בבריונות. אלא שהפניית הבריונות כלפי בג"ץ היא חציית עוד קו אדום. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אומר שידרוס את הנשיא יצחק עמית. קיש דורס פסק בג"ץ בפועל.
הוא לא היחיד. בג"ץ הורה ב-19.11 לממשלה לגבש תוך 45 יום הצעות לסנקציות יעילות נגד בחורי ישיבות משתמטים. אתמול (יום ראשון) היה היום ה-45 להוראה. לכן הממשלה קיימה בשולי הישיבה השבועית כאילו דיון בנושא. מזכיר הממשלה יוסי פוקס שרואה עצמו כיועץ המשפטי האלטרנטיבי לממשלה אבל בעצם הוא המטריל המשפטי הלאומי חזר על עמדתו שהממשלה בעד העברת חוק ולא בעד סנקציות. "מדובר בתהליך חברתי הדרגתי", אמר. זאת למרות שההנחיה שקיבלה הממשלה מבג"ץ לא היתה לספק לה תזות חסרות יסוד בסוציולוגיה חרדית אלא לספק סנקציות יעילות. המשנה ליועמ"שית גיל לימון אמר ש"הדיון הזה, שנערך בהשתתפות שישה שרים הוא המשבר החוקתי. הממשלה מפרה פסק דין של בג"ץ שהורה לה עד היום לגבש מדיניות לגיוס תלמידי ישיבות שקיבלו צווים".
באותו יום הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה דחופה לביזיון בית המשפט נגד שר הביטחון וממשלת ישראל, בדרישה לכפות עליהם לקיים באופן מיידי את חובת גיבוש מדיניות אכיפה אפקטיבית לגיוס תלמיד ישיבות. התנועה מציינת כי "המדובר באי-ציות בוטה להוראה אופרטיבית מפורשת וחד-משמעית של בית המשפט". היא "מזהירה כי המשך ההתעלמות מפסיקת בית המשפט מערערת את יסודות שלטון החוק ומהווה סכנה חמורה למשטר הדמוקרטי."
היא מבקשת "להטיל על הממשלה ועל ראש הממשלה סנקציות מתאימות בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט, שתכפה עליהם לציית באופן מידי לפסק הדין ולגבש מדיניות אפקטיבית לאכיפת חובת הגיוס השוויונית". אלא שהבקשה של התנועה רק ממחישה את הקושי להתמודד עם השתוללות הממשלה העבריינית. במאזן המאוד עדין בין הרשויות, האם בג"ץ באמת יכול לקנוס או לעצור את ראש הממשלה או שר הביטחון בשל ההתעלמות מפסקיו? והאם זה יועיל?
עד כמה ממשלת החורבן מעוניינת בהסלמת העימות עם בג"ץ אפשר ללמוד מכך ששר המשפטים יריב לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה מקדמים להצבעה ביום רביעי הצעה לסדר של ח"כ אביחי בוארון מהליכוד שלפיה הכנסת אינה מכירה בפסיקות בג"ץ שפסלו חוק יסוד ובצו על תנאי שנתן נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין מסביר ש"צריכים להרתיע את בג"ץ מפסילת חוקי יסוד, לעשות לזה דה-לגיטימציה בכנסת". בוארון עומד בראש ועדת המשנה של הכנסת לתוכניות הלימודים במזרח ירושלים (כן, יש גוף טרחני שכזה). הוא תקף אתמול את בג"ץ שהוציא צו על תנאי בעניין חוק איסור העסקת מורים המזדהים כביכול עם טרור: "מבחינתי החוק הזה לא בוטל ולא הוקפא"
אלא שלדיבורי רהב של הקואליציה הזאת כבר התרגלנו. שרי הממשלה מקיש ועד מיקי זוהר מוציאים הודעות על שלילת תקציבים שאינה בסמכותם. הם מודיעים שישעו אנשים או יפטרו למרות שהדבר אינו בסמכותם. הם משקיעים מאות שעות בגיבוש נוסח חוק השתמטות שאיש אינו מאמין שיעמוד במבחן בג"ץ,
שני האירועים השבוע של התעלמות מהוראות מפורשות של בית המשפט בלי לנסות אפילו להעמיד פנים שמקיימים אותן הם עליית מדרגה. העובדה שישראל לא הגיעה עדין למשבר החוקתי נובעת מכך שהפקידות הבכירה בניגוד לשרים מבינה את המבנה החוקתי של מדינת ישראל ומבינה שמי שמפרש את החוק בישראל הם היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ ולהם הם נשמעים. העובדה שקיש הורה לפקידים שלא להישמע לבג"ץ חמורה במיוחד.
ההסלמה לקראת הבחירות אינה מקרית. רגע המבחן שבו תידרש אסרטיביות מקסימלית יהיה אם וכאשר ממשלת החורבן החרדה מדין הבוחר תנסה לשבש ולהטות את תוצאות הבחירות. כל המערכות כולל בג"ץ צריכות להתכונן ולהיערך למאבק הזה.
