טראמפ ביקש מהרצוג לתת חנינה לנתניהו: "זה תיק פוליטי לא מוצדק"
נשיא ארה"ב כתב לנשיא המדינה באיגרת רשמית כי הוא "מכבד את עצמאות מערכת המשפט הישראלית", אבל "תשומת ליבו של ביבי לא יכולה להיות מוסחת שלא לצורך". הרצוג: "מי שרוצה חנינה, יכול להגיש בקשה בהתאם לכללים"
נשיא המדינה יצחק הרצוג קיבל הבוקר (רביעי) איגרת מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שבה הוא קורא לו לשקול מתן חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני קורא לך לחון לחלוטין את בנימין נתניהו, תשומת ליבו לא יכולה להיות מוסחת שלא לצורך. אני מאמין שהתיק נגד ביבי - שנלחם לצידי במשך זמן רב - הוא פוליטי ובלתי מוצדק", כתב טראמפ בין השאר. הרצוג אמר בצהריים כי "על המעוניין לקבל חנינה - להגיש בקשה בהתאם לכללים".
"נשיא המדינה מכבד מאוד את הנשיא טראמפ, הוא שב ומביע את הערכתו על תמיכתו הבלתי מסויגת בישראל ותרומתו העצומה להשבת החטופים, שינוי פני המזרח התיכון ועזה, ושמירה על ביטחונה של מדינת ישראל", הוסיף הנשיא.
"זהו כבוד עבורי לכתוב לך ברגע היסטורי זה, שבו יחד הצלחנו להשיג שלום שנחפש במשך לפחות 3,000 שנה. אני מודה לך ולכל אזרחי ישראל על הכנסת האורחים החמה והלבבית, ומתייחס לנושא מרכזי מנאומי בכנסת. כשמדינת ישראל הגדולה והעם היהודי המופלא נעים קדימה מעבר לתקופות הקשות של שלוש השנים האחרונות, אני קורא לך לחון לחלוטין את בנימין נתניהו, שהיה ראש ממשלת מלחמה חזק ומכריע, וכעת מוביל את ישראל לעידן של שלום. הדבר כולל את המשך עבודתי עם מנהיגים מרכזיים במזרח התיכון כדי להוסיף מדינות נוספות להסכמי השלום ההיסטוריים - הסכמי אברהם", כתב טראמפ.
הוא הוסיף: "ראש הממשלה נתניהו עמד איתן למען ישראל מול יריבים עוצמתיים וסיכויים קשים, ותשומת ליבו אינה יכולה להיות מוסחת שלא לצורך. בעוד שאני מכבד לחלוטין את עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית ואת דרישותיה, אני מאמין שהתיק נגד ביבי, שנלחם לצידי במשך זמן רב – כולל נגד יריבתה הגדולה של ישראל, איראן - הוא תיק פוליטי ובלתי מוצדק. יצחק, יצרנו מערכת יחסים נהדרת, על כך אני מודה ומכובד מאוד. הסכמנו שכבר עם כניסתי לתפקיד בינואר, המיקוד היה להביא את החטופים הביתה ולהשיג את הסכם השלום".
את המכתב חתם: "כעת, משהשגנו הישגים חסרי תקדים אלה, ושומרים את חמאס תחת שליטה, הגיע הזמן לאחד את ישראל סביב ביבי על ידי חנינתו, ולשים סוף למלחמת החוק הזו אחת ולתמיד. תודה על תשומת הלב לנושא הזה".
טראמפ קרא לנשיא המדינה להעניק חנינה לראש הממשלה נתניהו בנאומו בכנסת בחודש שעבר, ביום שבו שוחררו 20 החטופים החיים. "יש לי רעיון אדוני הנשיא, למה שלא תיתן לו חנינה?", אמר טראמפ להרצוג שנראה המום מהפנייה הישירה. גם בחודש יוני הוא אמר דברים דומים, ושגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי אף הגיע באופן חסר תקדים אל אולם בית המשפט.
כפי שהסביר כתבנו נטעאל בנדל, על פי ההליך, ראש הממשלה נתניהו, סנגוריו או אחד מבני משפחתו מקרבה ראשונה צריכים להכין בקשת חנינה. מבחינת הרצוג, בקשה כזו היא הדרך היחידה להניע את ההליך - ובלעדיה הלחצים האמריקניים-ישראליים עליו לא יועילו. נתניהו, מבחינתו, מעדיף היה להימנע מבקשה רשמית.
משוכת הגשת הבקשה הרשמית אינה המכשול היחיד: נדיר ביותר להעניק חנינה לאדם עוד לפני הרשעתו, ומדובר גם במוקש משפטי - על אף שאביו של הרצוג, הנשיא חיים הרצוג, כבר יצר את התקדים בשנות ה-80 כשהעניק חנינה לאנשי שב"כ בעקבות פרשת קו 300. אלא שכללי ההליך הם כאלה שאחרי הגשת הבקשה הרשמית, היא מועברת לחוות דעת של מחלקת החנינות בפרקליטות, וניתן להעריך ששם יקשו - ואף ישללו - מתן חנינה לנתניהו בטרם הורשע.
בשיחות סגורות שנגעו לאפשרות של הסדר טיעון וגישור פלילי, ולא לעניין החנינה, אמרה היועמ"שית גלי בהרב מיארה שאינטרס "הרגעת הרוחות" אינו מקובל עליה - גם כי לשיטתה אין שום ערובה כי הסדר טיעון, וניתן לגזור מכך שגם חנינה, אכן ירגיע את רוחות המהפכה המשפטית והקיטוב. מנגד, לתפיסתה, יהיה מדובר במסר לעבריינים, שלפיו ככל שיתקפו ויקשו על הפרקליטות בזירה הציבורית - כך ייטב להם בזירה המשפטית.
גם אם תוגש חוות דעת שלילית ממחלקת החנינות, הרי שהנשיא הרצוג עדיין יהיה רשאי להכריע בניגוד אליה - סביר שתחת מכבש לחצים משני צידי המפה הפוליטית. בכל מקרה, החלטה של הרצוג שתסתור את חוות הדעת המשפטית תסלול את הדרך להגשת עתירות לבג"ץ, שמוגבל במידת ההתערבות המשפטית בהחלטות נשיא המדינה.
הדרך לסיום המשפט בפשרה כלשהי, נזכיר, כבר נבחנה לא פעם - אך לא הושג סיכום מעולם. כך למשל, סנגורו של נתניהו עו"ד עמית וחדד וסנגורו של שאול אלוביץ' עו"ד ז'ק חן כבר נפגשו בנושא לפני יותר מחצי שנה עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק. אלא שהפגישה הזו נמשכה לא יותר מחצי שעה - מכיוון שכבר בתחילתה חדד הבהיר שבכל מקרה "נתניהו ימשיך בחייו הפוליטיים", כך ש"אין ולא תהיה הסכמה לקלון". ברק הגיב שאם כך, "אין לאן להתקדם", והפגישה התפזרה.
