סגור
יריב לוין שמחה רוטמן אישור חוק ההתגברות כנסת
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (עומד) ושר המשפטים יריב לוין (צילום: אלכס קולומיסקי)

פרשנות
דרך המלך להפיכה: מסלול עוקף התנגדויות

ההפיכה המשטרית מקודמת בהצעות חוק פרטיות או הצעות של ועדת החוקה במקום הצעות ממשלתיות, שמחייבות חוו"ד מקצועיות. זה לא יעזור לממשלה בבג"ץ ולא ברור מדוע היא מעדיפה להתרחק מיציר כפיה, שהוגדר "דמוקרטיה חזקה יותר"

1. ההפיכה המשטרית שממשיכה ליפול על ראשינו כמו מן מהשמיים, אפילו לא רשומה בטאבו על שם הממשלה. הצעות החוק שמסלילות את הדמוקרטיה לכיוון הדיקטטורה הן הצעות חוק פרטיות, או הצעות של ועדת חוקה, שגם אותה הפקיע היו״ר שמחה רוטמן לצרכיו האישיים והרעיוניים. את הצעת החוק שנועדה לאפס את כוחו של בג״ץ מלפסול חוקים רגילים ולהפעיל נגדו את ההתגברות הוא מריץ גם כהצעה פרטית וגם כהצעת ועדה. רק לא כהצעת חוק ממשלתית. ומדוע הממשלה נמנעת מחקיקה באמצעות הצעת חוק ממשלתית? זו דרך המלך, במיוחד כשמדובר בחוקי יסוד חוקתיים, שנועדו לעצב משטר חדש, ולשיטת הממשלה "דמוקרטיה חזקה יותר" שמשחררת את העם מעריצות הבג״ץ ימ״ש.
למי שזוכר, בהתחלה הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה שלו כתזכיר חוק ממשלתי במסיבת העיתונאים של המהדורות המרכזיות. אלא שאז הוא נתקל בתגובה ראשונית, ודי מפורטת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שלא הייתה שותפה לשחר הדמוקרטי החדש שהוצג. ואז לוין עשה פניית פרסה. הוא גנז את מסלול החקיקה הממשלתי, והפריט את יוזמתו ללפידים שנקשרו לזנבות הח״כים שנשלחו להצית את השדות. המסלול הפרטי הוא קצת ארוך יותר, ארבע קריאות ולא שלוש, אבל הוא מחסן את הצעת החוק הפרטית מהתמודדות עם ההשלכותיה האמיתיות ומטאטא מדרכה קשיים ביטחוניים, כלכליים ומשפטיים. ההצעה הפרטית עוברת במסלול הירוק, נתונה בדרך כלל לפיקוח הרופף של ועדת שרים לענייני חקיקה, ובמקרה הנוכחי אפילו זה לא, כי זו הצעת ממשלתית בתחפושת פרטית.
הצעת חוק ממשלתית חייבת להתמודד לא רק עם חוות דעת מקיפה של היועמ"שית, אלא גם עם התייחסות של משרדי הממשלה השונים להשלכות השונות של הצעת החוק. משרד האוצר על ההשלכות הכלכליות, משרד הביטחון על ההשלכות הביטחוניות, משרד החוץ על היחסים הבינלאומיים. מה תהיה ההשפעה על השטחים, על נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, על השקל, על זכויות האדם. חוות דעת אמיתיות היו מגדירות את יוזמות רוטמן־לוין על תחומי חיים אלה כאסון, שבהדרגה מתגשם לנגד עינינו. צריך לזכור, שהיועצים המשפטיים ואנשי המקצוע שמאיישים עדיין את השירות הציבורי שייכים למסורת הדמוקרטית ה״יוצאת״, שמועמדת להכחדה. הם לא מי שלוין ורוטמן רוצים לשמוע בדרכם לקריאה הראשונה, השניה והשלישית.
עקיפת החקיקה הממשלתית בחקיקה פרטית אינה המצאה של הממשלה הנוכחית. ועדיין, הפער כאן זועק. מדובר בחקיקה שהממשלה עצמה מתפארת שתיטיב עם הדמוקרטיה, הכלכלה והביטחון. בגלל שחלק ממחולליה, ורה"מ בנימין נתניהו אמור להימנות על החלק הזה – יודע היטב את גודל השקר הזה, אז החקיקה הפרטית ממלטת אותם מההתמודדות עמו. למרבה הצער המציאות לא מאפשרת להם את הפריבילגיה הזו.
2. כאשר החוקים האלה, חוקי יסוד או חוקים רגילים, יגיעו לקו הגמר הם יתייצבו למלחמה על חייהם ותוקפם בבג״ץ. כאן צפוייה ההתנגשות החזיתית הגדולה. קרוב לוודאי שבית המשפט העליון, עדיין במתכונתו הנוכחית, יפסול את ההפיכה המשטרית הזו. הנשיא אסתר חיות, בפסק דין חוק הלאום וגם בנאומה לפני כחודשיים, הבהירה שגם חוק יסוד שסותר את מגילת העצמאות ואת היסודות הדמוקרטיים של המדינה אינו חסין מביקורת. רמיסת עצמאות הרשות השופטת בהחלט סותרת את הדמוקרטיה. ״זהו התיקון החוקתי הלא חוקתי״, מסביר ד״ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, ״ואילו חוק דרעי 2 ייפסל מהעילה של שימוש לרעה בחוק יסוד. זו חקיקה שנועדה להכשיר אדם שנפסל בידי בג״ץ. אין יותר פרסונלי ויותר שימוש לרעה מזה״.
המשמעות היא פסילת הרפורמה בבג״ץ. מה תעשה הממשלה לאחר מיצוי הקללות הנמרצות של טלי גוטליב ודוד אמסלם? שאלה טובה. ממשלה חכמה תמצא את הדרך לרדת מהעץ עוד לפני כן. ארה״ב, סעודיה והכלכלה הם שלבים בסולם הזה. לעומת זאת ממשלה שתתעקש על הפיכה עד הסוף, תמשיך לדהור, תפר את פסקי הדין ואת התסריטים שיתפתחו נניח כרגע למועד אחר.
3. גם שר החקלאות אבי דיכטר יכול להיות חבר בסולם הזה, אילו יימצא בו די עמוד שדרה כדי לשמש שלב יציב שניתן לעמוד עליו בדרך לקרקע המציאות. אני סקרן לקרוא בספר זכרונותיו את הפרק שיספר איך הפך לשותף של בצלאל סמוטריץ׳ ואיתמר בן גביר. כראש השב״כ הוא סימן את המשיחיסטים כסכנה למדינה ועכשיו הוא מקדם איתם מדיניות, שרק אתמול נלחם נגדה. כך אמר היועץ המשפטי לשעבר של השב״כ אלי בכר, שיחד עם בכירי שירות אחרים, חתם על מכתב מחאה לדיכטר.

1 צפייה בגלריה
אבי דיכטר
אבי דיכטר
שר החקלאות אבי דיכטר. בפוליטיקה אריה יכול להיות שפן
(אוהד צויגנברג)
לנתניהו לפחות יש תירוץ, יש לו כתב אישום להיחלץ ממנו, אבל למה כל כך חשוב לדיכטר להפוך לשותף בהחרבת המדינה והדמוקרטיה. דיכטר מככב בימים אלה בסדרה על סיירת רמטכ״ל. הוא מצטייר שם כבחור שאתה רוצה לצדך במצבים קשים. אלא שאומץ צבאי אינו ערובה לאומץ אזרחי. בג׳ונגל אריה לא יכול להיות גם שפן, בג׳ונגל הפוליטי זו בהחלט אפשרות.