ועדת השרים אישרה: העלבה וביזוי של הציבור החרדי - עבירה פלילית שעונשה חמש שנות מאסר
ועדת השרים אישרה: העלבה וביזוי של הציבור החרדי - עבירה פלילית שעונשה חמש שנות מאסר
הצעת החוק מבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות בחוק העונשין, כך שהיא תחול גם על פרסומים הנוגעים ל"אוכלוסייה החרדית"; במשרד המשפטים מתנגדים
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום הצעת חוק המבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות בחוק העונשין, כך שהיא תחול גם על פרסומים הנוגעים ל"אוכלוסייה החרדית".
המשמעות היא כי כל פרסום שיש בו משום רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או גרימת מדנים כלפי הציבור החרדי עשוי להיות עבירה פלילית שעונשה מאסר חמש שנים.
מדובר באיסור מחמיר יותר מאשר האיסור הכללי להסית לאלימות, שכן בהסתה לאלימות יש לוודא כי "קיימת אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות", אך בכל הנוגע לפרסום גזעני, אין צורך שהפרסום "יביא בפועל" לגזענות. יוזם הצעת החוק הוא ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, אך מדובר בהצעת חוק שאושרה גם בכנסת הקודמת בניגוד לעמדת הקואליציה. משמעות האישור של הצעת חוק בוועדת שרים לענייני חקיקה היא שהקואליציה צפויה לתמוך בהצעת החוק עד שזו תאושר בקריאה שנייה ושלישית.
הרקע להצעות חוק אלו הוא ביטויים חריפים שהושמעו כלפי החברה החרדית בחודשים האחרונים, אך גורמי המקצוע במשרד המשפטים התנגדו להצעת החוק בנוסחה הנוכחי. במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הזהירו כי "מכיוון שעבירת ההסתה לגזענות היא עבירה חריגה שפוגעת בחופש הביטוי, יש צורך בנקיטת משנה זהירות בהרחבתה".
המשפטנים עמדו על כך כי אם מכניסים את "האוכלוסייה החרדית", אז יש צורך להכניס קבוצות נוספות כמו "האוכלוסייה הרפורמית" וכדומה. כמו כן הביעו במשרד המשפטים חשש כי הרחבת עבירת הגזענות לקבוצות נוספות "תרוקן את הגזענות מהמשמעות המיוחדת והחמורה שלה". לסיום, ציינו במחלקת ייעוץ וחקיקה כי כבר כיום החוק מחמיר בענישה במקרה שעבירות מסוימות מבוצעות כלפי קבוצה דתית (לדוגמה מי שמאיים על חרדי בגלל חרדיותו עשוי להיענש בשש שנות מאסר במקום שלוש, ש"ט).
הסנגוריה הציבורית גם הסתייגה מהצעת החוק המבקשת להרחיב את הגדרת הגזענות, וכתבה "התיקון עשוי להביא להרחבה מופרזת של הגדרת גזענות. הרחבה מוגזמת של העבירה עלולה להביא דווקא לרגרסיה באכיפה, ולכך שהסעיף יהפוך לאות מתה". בסנגוריה גם רמזו על המצב הפוליטי בישראל ואמרו: "המציאות הפוליטית הקיימת בישראל מעמידה את הסוגיה הנדונה (הרחבת הגדרת הגזענות) בסכנה ממשית של פוליטיזציה ושל זילות הסעיף".
מלבד הצעת חוק זו, אושרו הצעות חוק נוספות. כך לדוגמה אושרה הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, המגבילה את היכולת של מורשעים במעשי טרור לשוב ולהתגורר במקום סמוך לנפגעי העבירה. כמו כן אושרה הצעת החוק של אביחי בוארון, המאפשרת לנפגעי טרור ביהודה ושומרון לגבות את הפיצויים המגיעים להם דרך המרכז הארצי לגביית קנסות. כך גם הצעתו של ח"כ אריאל קלנר, המבקשת לאסור על המשטרה לחפש במחשבים וטלפונים ניידים ללא צו שופט, גם במקרה שהושגה הסכמה של נחקר.
לסיום כדאי לציין כי הצעת החוק של גפני שעלתה לראשונה בפברואר האחרון, לפיה יוגבלו הבנקים ביכולתם לגלגל את עליית ריבית בנק ישראל על משלמי המשכנתאות, נדחתה שוב בשבועיים. הצעת החוק של גפני זכתה לביקורת חריפה מפקידי האוצר שאמרו כי זו עשויה להתפרש כהחלשת עצמאותו של הבנק המרכזי, וממילא להביא לפגיעה בדירוג האשראי של המדינה.
